ברכת רצ"ה/נב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השלמה
(שיפורים)
(השלמה)
 
שורה 28: שורה 28:
והנה במ"ש דזה חשוב חזקה לאיסור נסתר מחמתו דברי הרמ"ע ז"ל דברוב תשמישו שלא ע"י האור די בהגעלה כשאב"י אף אי נימא כדעת קצת דגם במקום חזקה ספק דרבנן להקל דכיון דשאב"י מטעם גזירה אטו ב"י הוא. ולענין הדאורייתא הוי ודאי איסור מטעם החזקה הגזירה שבשבילו גזרו חכז"ל במקומה עומדת וכאשר בררתי למעל' והבן זה:
והנה במ"ש דזה חשוב חזקה לאיסור נסתר מחמתו דברי הרמ"ע ז"ל דברוב תשמישו שלא ע"י האור די בהגעלה כשאב"י אף אי נימא כדעת קצת דגם במקום חזקה ספק דרבנן להקל דכיון דשאב"י מטעם גזירה אטו ב"י הוא. ולענין הדאורייתא הוי ודאי איסור מטעם החזקה הגזירה שבשבילו גזרו חכז"ל במקומה עומדת וכאשר בררתי למעל' והבן זה:


ומ"ש כ"ת לצדד דהחיפוי ע"י בדיל הוי עכ"פ ליבון קל ויש להצטרף א"כ דעת הסוברים דליבון כזה מועיל לדעתי זה אינו כדאי אחרי שכמעט כל הקדמונים ז"ל החליטו דבעינן שיהיו ניצוצות נתזין דוקא וכדאי' בירושלמי ורק היכא דדי בהגעלה מועיל ליבון כזה וכמ"ש הפוסקים ז"ל ובזה דבריהם נכונים וברורים דגם היכי שהיד סולדת בו מבחוץ כתבו התוס' ועוד מהקדמונים ז"ל דהוי כמו הגעל' וכ"ש ליבון כזה אבל שיועיל במקום ליבון לא חזי זה אף לאצטרופי וכנ"ל. ומלבד זה לא אדע מי הגיד לכ"ת דהחימום שבשעת החיפוי חשוב עכ"פ ליבון קל דממה שניתך הבדיל אין עוד ראי' שהוא בגדר שהקש נשרף עליו ומהגם כי הבדיל מניחין בקרקעית הכלי שנתחמם ביותר וגם נותנים בו סממנים לקרב ההיתוך ואח"כ מוליך הבדיל המהותך ע"י סמטרוט וכדומ' בכל הכלי ומאין הרגלים שכל הכלי נתחמם כל כך שיהי' בגדר קש נשרף עליו. ולדעתי החימום שבשעת החיפוי גם כהגעל' לא הוי אף לדעת התוס' והקדמונים ז"ל דביד סולדת מצד השני הוי כהגעלה. דמי יודע אם היד סולדת בכל הכלי ובעיני ראיתי שציפו יורה גדולה והי' האומן מחזיק למעל' בידו וגם אם היד סולדת מבפנים ע"י האש שבחוץ אינו מועיל לדעתי דעיקר ההכשר צריך להיות במקום הבליעה. ועיין באחרונים ז"ל שכתבו דהיכא שבלע היורה מבחוץ לא מהני ההגעלה מבפנים ע"י גדפנא וצריך להגעיל' ע"י שיכניסה לכלי ראשון עיין עליהם ודוק בכ"ז. זו"ז מ"ש כ"ת דהאפי' בתנור גרוף לא חשוב ע"י האור ניתן להאמר וכן עלה במחשבה לפני ועשיתי סמוכים לזה מדברי המרדכי ז"ל שהבאתי למעל' דהשחזה במשחזת היטב והגעלה הוי כמו ליבון וכמ"ש למעל' טעמו ונימוקו דהבליעה שע"י האור אינו נדבק ביותר רק בכדי קליפה וכיון שהסיר הקליפה מהני שוב ההגעל' עמש"ל ואי נימא דתולדת האור הוי כע"י האור למה לא יבליע הקליפ' שנתחמם ונתלבן ע"י האור להדביק הבליעה ביותר לבפנים. אולם עכ"ז לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ומאתי לא תצא הוראה זו להתיר גם בכה"ג שיהי' די בהגעלה לכתחל' סוף דבר צדקו דברי הרב המערער בערעורו ואפריון נמטי לי' וראוי לבטל מנהגם זה ולהכריז שילבנו כל הכלים הנזכרים ליבון גמור שיהיו ניצוצות נתזים כאשר נהגו בכל תפוצות ישראל והנלפע"ד כתבתי:
ומ"ש כ"ת לצדד דהחיפוי ע"י בדיל הוי עכ"פ ליבון קל ויש להצטרף א"כ דעת הסוברים דליבון כזה מועיל לדעתי זה אינו כדאי אחרי שכמעט כל הקדמונים ז"ל החליטו דבעינן שיהיו ניצוצות נתזין דוקא וכדאי' בירושלמי ורק היכא דדי בהגעלה מועיל ליבון כזה וכמ"ש הפוסקים ז"ל ובזה דבריהם נכונים וברורים דגם היכי שהיד סולדת בו מבחוץ כתבו התוס' ועוד מהקדמונים ז"ל דהוי כמו הגעל' וכ"ש ליבון כזה אבל שיועיל במקום ליבון לא חזי זה אף לאצטרופי וכנ"ל. ומלבד זה לא אדע מי הגיד לכ"ת דהחימום שבשעת החיפוי חשוב עכ"פ ליבון קל דממה שניתך הבדיל אין עוד ראיה שהוא בגדר שהקש נשרף עליו ומהגם כי הבדיל מניחין בקרקעית הכלי שנתחמם ביותר וגם נותנים בו סממנים לקרב ההיתוך ואח"כ מוליך הבדיל המהותך ע"י סמרטוט וכדומה בכל הכלי ומאין הרגלים שכל הכלי נתחמם כל כך שיהיה בגדר קש נשרף עליו. ולדעתי החימום שבשעת החיפוי גם כהגעל' לא הוי אף לדעת התוס' והקדמונים ז"ל דביד סולדת מצד השני הוי כהגעלה. דמי יודע אם היד סולדת בכל הכלי ובעיני ראיתי שציפו יורה גדולה והיה האומן מחזיק למעלה בידו וגם אם היד סולדת מבפנים ע"י האש שבחוץ אינו מועיל לדעתי דעיקר ההכשר צריך להיות במקום הבליעה. ועיין באחרונים ז"ל שכתבו דהיכא שבלע היורה מבחוץ לא מהני ההגעלה מבפנים ע"י גדפנא וצריך להגעילה ע"י שיכניסה לכלי ראשון עיין עליהם ודוק בכ"ז. זו"ז מ"ש כ"ת דהאפי' בתנור גרוף לא חשוב ע"י האור ניתן להאמר וכן עלה במחשבה לפני ועשיתי סמוכים לזה מדברי המרדכי ז"ל שהבאתי למעלה דהשחזה במשחזת היטב והגעלה הוי כמו ליבון וכמ"ש למעל' טעמו ונימוקו דהבליעה שע"י האור אינו נדבק ביותר רק בכדי קליפה וכיון שהסיר הקליפה מהני שוב ההגעל' עמש"ל ואי נימא דתולדת האור הוי כע"י האור למה לא יבליע הקליפ' שנתחמם ונתלבן ע"י האור להדביק הבליעה ביותר לבפנים. אולם עכ"ז לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ומאתי לא תצא הוראה זו להתיר גם בכה"ג שיהי' די בהגעלה לכתחל' סוף דבר צדקו דברי הרב המערער בערעורו ואפריון נמטי לי' וראוי לבטל מנהגם זה ולהכריז שילבנו כל הכלים הנזכרים ליבון גמור שיהיו ניצוצות נתזים כאשר נהגו בכל תפוצות ישראל והנלפע"ד כתבתי:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
-----
{{מרכז|'''[[ברכת רצ"ה#מלחמות אריה|מלחמות אריה]]'''}}
-----
{{ביאורים}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:מלחמות אריה]]
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ח אדר א' ה'תרל"ח]]
[[קטגוריה:רבי אהרן זליג מרגליות: תשובות אליו]]</noinclude>

תפריט ניווט