ברכת רצ"ה/יא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיפורים
(עדכון והחלפת 'מלחמות אריה' מהערות רגילות לביאורים, לפי רעיון של 'נאשער' בסימן ו')
(שיפורים)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
סימן יא
{{מרכז|'''סימן יא'''}}


אשיב ואומר שלום לכבוד הרב המאה"ג וכו' כ"ש מוה' אהרן זעליג מרגליות ני' אבד"ק בריולב. זה ימים מספר מסר לי הנגיד הנעלה מ' אליעזר שטירער ני' מכתב כ"ת עם שאלתו שאלת חכם ע"ד נערה שנתקדשה מרצונה לאחד לפני שני עדים והלכה בטבעת קדושין על אצבעה כמה ימים ואמרה שנתקדשה לפלוני וכן העידו העדים בב"ד ואך שני בעה"ב העידו בב"ד שאחד מהשני עדי קידושין הנ"ל הוא חשוד על עריות ומגלח זקנו בתער באמצע ואך אינו יודע אם על ידי ישראל או נכרי וגם ידוע בעיר כי זה העד עובד עבודה בשבת אצל אוצרי תבואה לברור ולרקד לקשור ולהתיר וכדומ' והעד מתנצל כי אין לו ממה להתפרנס את עצמו וראה הרבה בעה"ב נגידים מחללי שבת והוא עני והבעה"ב אמרו כי כן הוא שמחללים רוב הסוחרים שבת בפרהסיא. והנער' הנ"ל נשאת לאיש אחר ע"פ הוראת רב אחד בהגליל שם שאמר שאין חשש בהקידושין הנ"ל עכת"ד השאל'. ואבוא היום לחוות דעתי בגוף ענין הנשאל וע"ד הרב הנ"ל שהגיס לבו בהוראה זו חומר איסור אשת איש. אשר אין זה מהוראות ביטול בששים וכדומ' וכאשר מזקנים נתבונן אשר גם גדול בדורו לא סמך על עצמו להתיר לבדו. ומה גם איש כזה אשר מכותלי הוראתו ניכר כמה לא חלי ולא הרגיש לא שנה ולא שמש תלמידי חכמים וכאשר מבואר בדברינו להלן ברצות ה' וזה החלי בעזרתו ית':
::אשיב ואומר שלום לכבוד הרב המאה"ג וכו' כ"ש מו"ה '''אהרן זעליג מרגליות''' נ"י אבד"ק '''בריולב'''.
 
זה ימים מספר מסר לי הנגיד הנעלה מ' אליעזר שטירער נ"י מכתב כ"ת עם שאלתו שאלת חכם ע"ד נערה שנתקדשה מרצונה לאחד לפני שני עדים והלכה בטבעת קדושין על אצבעה כמה ימים ואמרה שנתקדשה לפלוני וכן העידו העדים בב"ד ואך שני בעה"ב העידו בב"ד שאחד מהשני עדי קידושין הנ"ל הוא חשוד על עריות ומגלח זקנו בתער באמצע ואך אינו יודע אם על ידי ישראל או נכרי וגם ידוע בעיר כי זה העד עובד עבודה בשבת אצל אוצרי תבואה לברור ולרקד לקשור ולהתיר וכדומ' והעד מתנצל כי אין לו ממה להתפרנס את עצמו וראה הרבה בעה"ב נגידים מחללי שבת והוא עני והבעה"ב אמרו כי כן הוא שמחללים רוב הסוחרים שבת בפרהסיא. והנער' הנ"ל נשאת לאיש אחר ע"פ הוראת רב אחד בהגליל שם שאמר שאין חשש בהקידושין הנ"ל עכת"ד השאל'.
 
ואבוא היום לחוות דעתי בגוף ענין הנשאל וע"ד הרב הנ"ל שהגיס לבו בהוראה זו חומר איסור אשת איש. אשר אין זה מהוראות ביטול בששים וכדומ' וכאשר מזקנים נתבונן אשר גם גדול בדורו לא סמך על עצמו להתיר לבדו. ומה גם איש כזה אשר מכותלי הוראתו ניכר כמה לא חלי ולא הרגיש לא שנה ולא שמש תלמידי חכמים וכאשר מבואר בדברינו להלן ברצות ה' וזה החלי בעזרתו ית':


גם אילו הי' נתברר פסולו של עד אחד מהשני עידי קידושין פסול תורה עפ"י ד"ת הנה נודע דעת הסמ"ג ודעמי' ז"ל דגם מקדש לפני עד אחד חוששין לקידושין היכי דשניהם מודים וכר"פ דס"ל הכי בקידושין דף ס"ה ובאה"ע סי' מ"ב הובאו שני הדיעו' והרמ"א ז"ל כתב לחוש לדעת המחמירים ז"ל ואך במקום עיגון ודחק גדול נוכל לסמוך על המקילין ז"ל ועיין בדבריו ז"ל שם שכ' דאם היו {{תוספת|א|מה"ת לא איכפת לן אבל חטאת הא אמרינן בסנהדרין מ"ז ע"א הפריש קרבן ונשתטה פסול וגבי חטאת ליכא ענין שליחות כלל דנימא דכיון דעשאתו שליח בהיותו בריא יש בכח השליח להקריב גם בעת שטותו דהך סברא ל"ש רק בגט דמרבינן מקרא דושלחה שהבעל עושה שליח אבל בחטאת השליח שמביא את הקרבן להקרבה אינו עושה רק מעשה קוף בעלמא ומשו"ה פריך הש"ס התם והא בעי סמיכה ע"ש ברש"י א"כ הא יש חשש שמא נתקלקל דעת המשלח כיון שהניחו חולה וה"א דאין מקריבין אותו ושפיר איצטריך מתניתין לאשמועינן וזהו קושי' גדולה לדעתי. אבל לפי האמור י"ל דסוגיא דהכא אזיל אליבא דר"א דס"ל אם מת ראשון בטלו כולם ובמשנה שם כ"ט ע"א תנן המביא גט מא"י וחלה ה"ז משלחו ביד אחר ומוכח א"כ דגם השליח השני נותן את הגט בחזקת שהשליח הראשון קיים. ולפי מ"ש לרב אשי גם אי נתקלקל דעתו של השליח הראשון ג"כ אין ליתן את הגט ומוכח א"כ דל"ח כלל גם לזה ולהכי איצטריך הש"ס לומר הך צריכותא גבי חטאת דמספיקא לא ליעל חולין בעזרה ודו"ק:}}
גם אילו הי' נתברר פסולו של עד אחד מהשני עידי קידושין פסול תורה עפ"י ד"ת הנה נודע דעת הסמ"ג ודעמי' ז"ל דגם מקדש לפני עד אחד חוששין לקידושין היכי דשניהם מודים וכר"פ דס"ל הכי בקידושין דף ס"ה ובאה"ע סי' מ"ב הובאו שני הדיעו' והרמ"א ז"ל כתב לחוש לדעת המחמירים ז"ל ואך במקום עיגון ודחק גדול נוכל לסמוך על המקילין ז"ל ועיין בדבריו ז"ל שם שכ' דאם היו {{תוספת|א|מה"ת לא איכפת לן אבל חטאת הא אמרינן בסנהדרין מ"ז ע"א הפריש קרבן ונשתטה פסול וגבי חטאת ליכא ענין שליחות כלל דנימא דכיון דעשאתו שליח בהיותו בריא יש בכח השליח להקריב גם בעת שטותו דהך סברא ל"ש רק בגט דמרבינן מקרא דושלחה שהבעל עושה שליח אבל בחטאת השליח שמביא את הקרבן להקרבה אינו עושה רק מעשה קוף בעלמא ומשו"ה פריך הש"ס התם והא בעי סמיכה ע"ש ברש"י א"כ הא יש חשש שמא נתקלקל דעת המשלח כיון שהניחו חולה וה"א דאין מקריבין אותו ושפיר איצטריך מתניתין לאשמועינן וזהו קושי' גדולה לדעתי. אבל לפי האמור י"ל דסוגיא דהכא אזיל אליבא דר"א דס"ל אם מת ראשון בטלו כולם ובמשנה שם כ"ט ע"א תנן המביא גט מא"י וחלה ה"ז משלחו ביד אחר ומוכח א"כ דגם השליח השני נותן את הגט בחזקת שהשליח הראשון קיים. ולפי מ"ש לרב אשי גם אי נתקלקל דעתו של השליח הראשון ג"כ אין ליתן את הגט ומוכח א"כ דל"ח כלל גם לזה ולהכי איצטריך הש"ס לומר הך צריכותא גבי חטאת דמספיקא לא ליעל חולין בעזרה ודו"ק:}}

תפריט ניווט