175,989
עריכות
טורי אבן/מגילה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
+
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+הערה מקונטרס אחרון ועוגנים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
'''{{עוגן1|י"ג}} זמן קהילה לכל היא.''' פירש"י הכל נקהלו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בשאר עיירות ל"צ קרא לרבויי שיהיה ראוי לקריאה דעיקר הנס בו היה. וכתבו המפרשים שהקשה ר"ת דלאו זמן מלחמה גורם לקריאה אלא זמן נייחא כדכתיב כימים אשר נחו היהודים. ונ"ל דאין זה קושיא כל כך דכיון דזמן נייחא ראוי לקריאה כ"ש זמן מלחמה שהוא עיקר הנס אבל לי קשה דאם איתא דטעמא דא"צ לרבויי לי"ג משום דעיקר הנם בו היה א"כ אמאי אין קורין בו אלא הכפרים וביום הכניסה דוקא יהיה ראוי לקריאה לעולם ולכל אדם דומיא די"ד וט"ו כיון שהוא עיקר בנס ואע"ג די"ד וט"ו גופייהו אינו זמן קריאה לכל אלא י"ד לעיירות וט"ו למוקפין ה"ט דהני בנוח תליא והנוח לא היה שוה לכל דבשושן לא היה נוח עד ט"ו ובשאר עיירות בי"ד והושוו הל המוקפין לשושן אבל זמן מלחמה די"ג היה שוה בי"ג לכל ואם איתא דמש"ה ראוי לקריאה יהיה זמן קריאה לכל ולעולם. ועוד ק"ל דאמ' לקמן דלחכמים דלא דרשי זמן זמנם זמניהם א"ק אלא י"ד וט"ו הכתובים בהדיא ומשמע דאפי' י"ג נמי אין קורין אלמא י"ג נמי בעי קרא שיהא ראוי לקריאה א"כ לר"ע נמי צריך קרא לרבויי נמי י"ג וכ"ת ה"ט דזמן קהילה לכל לא מהני שיהא כי"ד וט"ו שהן זמן נייחא אלא להא לחוד מהני לקרות בו ליום הכניסה דלא גרע מי"א וי"ב וא"כ לרבנן דלא דרשי זמן זמנם זמניהם לי"א לי"ב ממילא י"ג נמי אינו ראוי לקריאה והשתא לק"מ דא"כ אכתי תקשה דמנלן דמרבה לי"א וי"ב וי"ג ממילא משמע דלא גרע מנייהו משום דזמן קהילה היא אימא קרא לא מרבה אלא י"ב וי"ג לחוד ואכתי י"א מנ"ל דהא אי לאו קרא לי"ג לא ה"א מסברא שיהא ראוי לקריאה אפילו ביום הכניסה כיון דלא דמי לי"ד וט"ו המפורשים בקרא וכיון שכן די"ג גופא צריך קרא א"ל דזמניהם דומיא דזמנם היינו י"ב י"ג ואכתי י"א מנין. | '''{{עוגן1|י"ג}} זמן קהילה לכל היא.''' פירש"י הכל נקהלו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בשאר עיירות ל"צ קרא לרבויי שיהיה ראוי לקריאה דעיקר הנס בו היה. וכתבו המפרשים שהקשה ר"ת דלאו זמן מלחמה גורם לקריאה אלא זמן נייחא כדכתיב כימים אשר נחו היהודים. ונ"ל דאין זה קושיא כל כך דכיון דזמן נייחא ראוי לקריאה כ"ש זמן מלחמה שהוא עיקר הנס אבל לי קשה דאם איתא דטעמא דא"צ לרבויי לי"ג משום דעיקר הנם בו היה א"כ אמאי אין קורין בו אלא הכפרים וביום הכניסה דוקא יהיה ראוי לקריאה לעולם ולכל אדם דומיא די"ד וט"ו כיון שהוא עיקר בנס ואע"ג די"ד וט"ו גופייהו אינו זמן קריאה לכל אלא י"ד לעיירות וט"ו למוקפין ה"ט דהני בנוח תליא והנוח לא היה שוה לכל דבשושן לא היה נוח עד ט"ו ובשאר עיירות בי"ד והושוו הל המוקפין לשושן אבל זמן מלחמה די"ג היה שוה בי"ג לכל ואם איתא דמש"ה ראוי לקריאה יהיה זמן קריאה לכל ולעולם. ועוד ק"ל דאמ' לקמן דלחכמים דלא דרשי זמן זמנם זמניהם א"ק אלא י"ד וט"ו הכתובים בהדיא ומשמע דאפי' י"ג נמי אין קורין אלמא י"ג נמי בעי קרא שיהא ראוי לקריאה א"כ לר"ע נמי צריך קרא לרבויי נמי י"ג וכ"ת ה"ט דזמן קהילה לכל לא מהני שיהא כי"ד וט"ו שהן זמן נייחא אלא להא לחוד מהני לקרות בו ליום הכניסה דלא גרע מי"א וי"ב וא"כ לרבנן דלא דרשי זמן זמנם זמניהם לי"א לי"ב ממילא י"ג נמי אינו ראוי לקריאה והשתא לק"מ דא"כ אכתי תקשה דמנלן דמרבה לי"א וי"ב וי"ג ממילא משמע דלא גרע מנייהו משום דזמן קהילה היא אימא קרא לא מרבה אלא י"ב וי"ג לחוד ואכתי י"א מנ"ל דהא אי לאו קרא לי"ג לא ה"א מסברא שיהא ראוי לקריאה אפילו ביום הכניסה כיון דלא דמי לי"ד וט"ו המפורשים בקרא וכיון שכן די"ג גופא צריך קרא א"ל דזמניהם דומיא דזמנם היינו י"ב י"ג ואכתי י"א מנין. | ||
ובשם ר"ח פי' זמן קהילה לכל היא שהכל מתאספין לתענית אסתר ובאין בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכין רחמים וגם על פי' זה קשה דע"כ לה"ט נמי י"ג משום לתא דיוה"כ אחי מדאין ראוי לקריאה אלא ביוה"כ לר"ע ולחכמים כלל לא ואכתי תקשה הא דאמ' דילמא לא מרבה קרא אלא לי"ב ולי"ג אבל י"א לא ונ"ל דהמחוור מה שפיר' הרא"ש בשם י"מ דסוגית גמ' דידן כעין הירושלמי דפריך התם על שנוי כימים אשר נחו ואימא י"ב י"ג וי"ד ט"ו ומשני ר' חלבו י"ג זמן מלחמה היא והוא מוכיח על עצמו שאין נייחא פי' ליכא לרבוי דלא הוי כימים אשר נחו אלא מעתה לא יקר' בו לפניו ולאחריו קורין בו א"ק וה"נ י"ל זמן קהילה פי' זמן מלחמה וליכא לרבויי מכימים אשר נחו ולא מבזמניהם דמשמע זמנים אחרי' דומי' דזמנם דהוי בהו נייחא ולא צריך קרא לרבויי דמ"מ קורין ול"ל קרא דמק"ו דירו' אתא ואע"פ שהרא"ש כתב שר"ת מפקפק על פי' זה דהל"ל זמן מלחמה הוא ועוד קשה דקאמר ול"צ קרא לרבויי דאין דרך הגמ' נסתור דבריו כיון שלא הוזכר הק"ו בגמ' דידן אין זה קושיא כ"כ ונ"ל לה"ד לפי' זה דבע"כ הא דמרבי י"ג היינו מק"ו דלפניו ולאחריו קורין אבל אי אמרינן דא"ק לפניו אין לנו שיה' בו והא דא' י"ג זמן קהילה היא לאו למימרא דמה"ט ראוי לקריאה אלא ה"ק דא"אל דקרא מרבה לי"ג שהוא ל"ד לי"ד וט"ו וכדפי' דאם אית' דהא דקאמ' זמן קהילה היא למימרא דמה"ט ראוי' לקריאה וכדפי' רש"י ור"ת ולה"ט אפי' את"ל דא"ק בי"א ובי"ב דלפניו אפ"ה בו קורין דהא לא תליא קריאת י"ג בקריאת ימים שלפניו ולאו משו' לתא קריאת ימים שלפניו מייתינן לי' לתורת קריאה תקשה לך מאי פריך בסמוך ואימא שיתסר ושבסר כוון דמ"מ י"ג בר קריאה הוא משום זמן קהילה וקיי"ל מיוה"כ ליוה"כ ל"ד כדתנן במתניתין ודמפ' בגמרא לקמן קריאה בשבסר המ"ל: | ובשם ר"ח פי' זמן קהילה לכל היא שהכל מתאספין לתענית אסתר ובאין בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכין רחמים וגם על פי' זה קשה דע"כ לה"ט נמי י"ג משום לתא דיוה"כ אחי מדאין ראוי לקריאה אלא ביוה"כ לר"ע ולחכמים כלל לא ואכתי תקשה הא דאמ' דילמא לא מרבה קרא אלא לי"ב ולי"ג אבל י"א לא ונ"ל דהמחוור מה שפיר' הרא"ש בשם י"מ דסוגית גמ' דידן כעין הירושלמי דפריך התם על שנוי כימים אשר נחו ואימא י"ב י"ג וי"ד ט"ו ומשני ר' חלבו י"ג זמן מלחמה היא והוא מוכיח על עצמו שאין נייחא פי' ליכא לרבוי דלא הוי כימים אשר נחו אלא מעתה לא יקר' בו לפניו ולאחריו קורין בו א"ק וה"נ י"ל זמן קהילה פי' זמן מלחמה וליכא לרבויי מכימים אשר נחו ולא מבזמניהם דמשמע זמנים אחרי' דומי' דזמנם דהוי בהו נייחא ולא צריך קרא לרבויי דמ"מ קורין ול"ל קרא דמק"ו דירו' אתא ואע"פ שהרא"ש כתב שר"ת מפקפק על פי' זה דהל"ל זמן מלחמה הוא ועוד קשה דקאמר ול"צ קרא לרבויי דאין דרך הגמ' נסתור דבריו כיון שלא הוזכר הק"ו בגמ' דידן אין זה קושיא כ"כ ונ"ל לה"ד לפי' זה דבע"כ הא דמרבי י"ג היינו מק"ו דלפניו ולאחריו קורין אבל אי אמרינן דא"ק לפניו אין לנו שיה' בו והא דא' י"ג זמן קהילה היא לאו למימרא דמה"ט ראוי לקריאה אלא ה"ק דא"אל דקרא מרבה לי"ג שהוא ל"ד לי"ד וט"ו וכדפי' דאם אית' דהא דקאמ' זמן קהילה היא למימרא דמה"ט ראוי' לקריאה וכדפי' רש"י ור"ת ולה"ט אפי' את"ל דא"ק בי"א ובי"ב דלפניו אפ"ה בו קורין דהא לא תליא קריאת י"ג בקריאת ימים שלפניו ולאו משו' לתא קריאת ימים שלפניו מייתינן לי' לתורת קריאה תקשה לך מאי פריך בסמוך ואימא שיתסר ושבסר כוון דמ"מ י"ג בר קריאה הוא משום זמן קהילה וקיי"ל מיוה"כ ליוה"כ ל"ד כדתנן במתניתין ודמפ' בגמרא לקמן קריאה בשבסר המ"ל{{הערה|'''וקיי"ל מיוה"כ כו'.''' צ"ע הא לפי ס"ד השתא עדיין לא ידעינן דעשרה לא תקינו רבנן ומיום הכניסה ליוה"כ לא דחינן: {{צבע גופן|אפור|'''{{עוגן|קונטרס אחרון2|קונטרס אחרון}}'''}}}}: | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
'''{{עוגן1|אלימא}} אדר"ע אפילו בזה"ז נמי איתא להא תקנתא.''' פירש"י דהא ר"ע בזה"ז וקאמ' דמקדימין וק"ל מה בכך מכל מקו' אפשר דקמ"ל דין קריאת הכפרים בזמן הבית וכדאמר בעלמא סדר קדשים לא ניתנו אלא דרוש וקבל שכר ועוד דקאמ' אלא לאו רבנן ופירש"י דהוי מקמי ר"ע א' א"כ עיקר חסר מן הספר דלא הל"ל רבנן סתמא אלא רבנן דהוי מקמי ר"ע כיון דעיקר הקושי' בהא תליא ובחי' הרשב"א נמי הקשה דהא ד"ע בזמן הבית נמי הוי וחתנו דבן כלב' שבוע הי' והרשב"א בשם התוספ' פי' דדייק לה דר"ע בזה"ז איירי מדמפליג בסיפא בין מקים שנכנסין בב' ובה' לא"נ ולא מפליג בין לפני הבית לזה"ז ש"מ דאפילו בזה"ז נמי איתא וכדדייק מינה ר"א בסמוך ואני או' דא"א לתרץ קושי' בקושי' חברתה דהא דר"א גופא קשיא מנ"ל למידק מהא דאפילו בזה"ז נמי איתא וכמש"ל אבל למאי דפי' במתני' דהאי לא פחות ול"י לאו אימי חדש קאי וכדפירש"י אלא אה' ימים שהם מי"א עד ט"ו קאי וקמ"ל דלעולם א"ק פחות מה' ימים הללו אפי' בזה"ז א"ש הא דקאמר אלימא ר"ע אפי' בזה"ז נמי דהא מוקמת למתני' כר"ע ובמתני' תנינן לא פחות לאתויי לזה"ז אלא לא רבנן דנא שמעינן להו דבזה"ז נמי וה"נ יש לפ' בסמו' בדרב אשי מקום שנכנסין אפי' בזה"ז נמי דהאר"י אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי מתני' היא לקמן (דף ה) אמשנתינו דמגילה נקראת בי"א בי"ב כו' לא פחות דמשמע אפילו בזה"ז קאי ועלה קאמר אימתי דמשמע דמודה בכולה מתני' אלא שבא לחדש הא לחוד דמקום שא"נ א"ק אלא בזמנו והשתא תקשה אברייתא דאר"י אבל בזה"ז כו' מ"מ אכתי ק"ל בין לפירש"י בין למאי דפ' מאי פריך ר"י אליבא דמאן לימא ר"י טעמא דנפשי' קא' והרי מצינו בהרבה מקומ' ר"ע חולק עם ר"א ור"י שהי' רבותיו ורבי עם רשב"ג שהי' אביו ורבו והרבה כן ול"ל דהכא אליבא דר' יוחנן קיימינן והא איהו ס"ל בפ' ז"ב (דף כ"ה) כ"מ שאמר ר"י אימתי אינו אלא לפ' ד"ח ולפי"ז לרמי ב"ח דס"ל אימתי דר"י לחלוק לק"מ ולא איתותב ר"י הכא אלא למאי דס"ל הא ליתא ושתי תשו' בדבר חדא דע"כ ל"ק ר' יוחנן אימתי דר"י לפ' אלא במתני' אבל בבריית' מודה דלחלק כדפי' התוס' ספ"ז דעירובין (דף פב) והא בריית' היא ועו' הא ההוא ברייתא איכא דתניא לה כר' יוסי ב"י כדאמר בסמוך א"כ אמאי איתותב ר' יוחנן דילמא איהו נמי כר"י ב"י תני לה דהכי דווקא וכדמסיק ר"א ואימתי דידי' לא שמעינן לשום אמורא שיאמר דלפרש ד"ח בא אלא לחלוק כאימתי דכולהו תנאי והשתא י"ל דטעמא דידי' קאמר וחולק על ר"ע וחכמים דר"ע ובדוחק גדול יש ליישב זה וא"נ: | '''{{עוגן1|אלימא}} אדר"ע אפילו בזה"ז נמי איתא להא תקנתא.''' פירש"י דהא ר"ע בזה"ז וקאמ' דמקדימין וק"ל מה בכך מכל מקו' אפשר דקמ"ל דין קריאת הכפרים בזמן הבית וכדאמר בעלמא סדר קדשים לא ניתנו אלא דרוש וקבל שכר ועוד דקאמ' אלא לאו רבנן ופירש"י דהוי מקמי ר"ע א' א"כ עיקר חסר מן הספר דלא הל"ל רבנן סתמא אלא רבנן דהוי מקמי ר"ע כיון דעיקר הקושי' בהא תליא ובחי' הרשב"א נמי הקשה דהא ד"ע בזמן הבית נמי הוי וחתנו דבן כלב' שבוע הי' והרשב"א בשם התוספ' פי' דדייק לה דר"ע בזה"ז איירי מדמפליג בסיפא בין מקים שנכנסין בב' ובה' לא"נ ולא מפליג בין לפני הבית לזה"ז ש"מ דאפילו בזה"ז נמי איתא וכדדייק מינה ר"א בסמוך ואני או' דא"א לתרץ קושי' בקושי' חברתה דהא דר"א גופא קשיא מנ"ל למידק מהא דאפילו בזה"ז נמי איתא וכמש"ל אבל למאי דפי' במתני' דהאי לא פחות ול"י לאו אימי חדש קאי וכדפירש"י אלא אה' ימים שהם מי"א עד ט"ו קאי וקמ"ל דלעולם א"ק פחות מה' ימים הללו אפי' בזה"ז א"ש הא דקאמר אלימא ר"ע אפי' בזה"ז נמי דהא מוקמת למתני' כר"ע ובמתני' תנינן לא פחות לאתויי לזה"ז אלא לא רבנן דנא שמעינן להו דבזה"ז נמי וה"נ יש לפ' בסמו' בדרב אשי מקום שנכנסין אפי' בזה"ז נמי דהאר"י אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי מתני' היא לקמן (דף ה) אמשנתינו דמגילה נקראת בי"א בי"ב כו' לא פחות דמשמע אפילו בזה"ז קאי ועלה קאמר אימתי דמשמע דמודה בכולה מתני' אלא שבא לחדש הא לחוד דמקום שא"נ א"ק אלא בזמנו והשתא תקשה אברייתא דאר"י אבל בזה"ז כו' מ"מ אכתי ק"ל בין לפירש"י בין למאי דפ' מאי פריך ר"י אליבא דמאן לימא ר"י טעמא דנפשי' קא'{{הערה|אולי י"ל דאי נימא דר"י טעמא דנפשי' קאמר מ"מ תקשי לר' יוחנן דאמר זו ד' ר"ע והרי מצינו שר"י נמי הכי ס"ל ואי כל החכמים שבדורו היו חולקין עליו ודא לא שביק ר"י לכולהו חכמים ואזיל בתר ר"ע. וזה נראה כונת רש"י ד"ה אלא לאו אליבא דרבנן שהיו מקמי ר"ע. שעמד בזה המהרש"א דיותר ניחא לומר דר"י אליבא דרבנן שהיו בזמן ר"ע. ולפ"ד הנ"ל הרגיש שלא תקשי ק' רבינו המחבר מאי פריך אלא לאו אליבא דרבנן מאי הוכחה היא זו דלמא טעמא דנפשי' קאמר וע"כ פי' מ"ש הש"ס אליבא דרבנן היינו דר"י לא קאי אר"ע אלא טעמ' דנפשי' קאמר אימתי אמרו חכמים זמנים הללו בזמן שהשנים כתיקונן. וע"כ היינו רבנן הקודמים שאמרו זמנים הללו עד מרדכי ואסתר שהי' בזמן הבית. ולפ"ז מ"ש רש"י רבנן דהוי מקמי ר"ע לאו לאפוקי רבנן שהיו בזמן ר"ע אלא לאפוקי דלא נימא דוקא אליבא דרבנן ולא טעמא דנפשי' לזה פי' דאליבא דרבנן ר"ל אפי' לטעמא דנפשי' ורבנן דהוי מקמי ר"ע כו' ומיושב קו' המהרש"א: {{צבע גופן|אפור|'''{{עוגן|קונטרס אחרון3|קונטרס אחרון}}'''}}}} והרי מצינו בהרבה מקומ' ר"ע חולק עם ר"א ור"י שהי' רבותיו ורבי עם רשב"ג שהי' אביו ורבו והרבה כן ול"ל דהכא אליבא דר' יוחנן קיימינן והא איהו ס"ל בפ' ז"ב (דף כ"ה) כ"מ שאמר ר"י אימתי אינו אלא לפ' ד"ח ולפי"ז לרמי ב"ח דס"ל אימתי דר"י לחלוק לק"מ ולא איתותב ר"י הכא אלא למאי דס"ל הא ליתא ושתי תשו' בדבר חדא דע"כ ל"ק ר' יוחנן אימתי דר"י לפ' אלא במתני' אבל בבריית' מודה דלחלק כדפי' התוס' ספ"ז דעירובין (דף פב) והא בריית' היא ועו' הא ההוא ברייתא איכא דתניא לה כר' יוסי ב"י כדאמר בסמוך א"כ אמאי איתותב ר' יוחנן דילמא איהו נמי כר"י ב"י תני לה דהכי דווקא וכדמסיק ר"א ואימתי דידי' לא שמעינן לשום אמורא שיאמר דלפרש ד"ח בא אלא לחלוק כאימתי דכולהו תנאי והשתא י"ל דטעמא דידי' קאמר וחולק על ר"ע וחכמים דר"ע ובדוחק גדול יש ליישב זה וא"נ: | ||