ברכת רצ"ה/קי: הבדלים בין גרסאות בדף

ע"ד המשפט אשר הקריבו כת"ה לפני זה תואר' בקהלה אחת בעת פטירת הרב קבלו רבים את חתנו הרב אשר בעוד חיים חיותו הי' סומך עליו בהוראות ודינים להיות ממלא מקום חותנו הרב ז"ל. ועתה נתחלקו לשני מחלקות כי רוב בנין היינו נגידי העיר יחפצו בחתן הרב ואך רוב מנין ירצו ברב אחר וכ"ת אשר נקראו לדון בזה לא הסכימו לדיע' אחת ורצונכם לדעת חות דעי בזה ולמלאות רצון חכמים אבא היום להגיד דעתי דעת תורה ויען כי דבריהם באים סתומים לא אדע מי מכ"ת דעתו לבחור בחתן הרב ומי שנוט' לדון להיפך ע"כ גם אנכי לא אוכל לקרוא בשם אמרו ורק בשם הרב המצדד למנות את חתן הרב ובשם הרב המשיב אקרא ואערכ' דברי פעם כעוזר פעם כנלחם כדרכ' של תורה וזה החלי בעזר הצור:

האחר רוצים ליתן ברצונם שפיר חשוב כשאנו רוצים לכופם ליתן להרב אשר לא יבחרו בו מוציא ממון מחזקתו. ומ"ש הרב המצדד עוד דכיון דהחליטו רבים מהאחרונים ז"ל דבעינן התמנות הרבנות יש להבין דין קדימה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"א מה' מלכים והיא מהספרי ותורת כהנים מקרא דבקרב ישראל דכל מינוי שבישראל הבן עומד תחתיו ומה דכתיב גבי נדב ואביהו ובנים לא הי' להם שאם הי' להם בנים הם הי' קודמן אף שלא הי' שקולים כאלעזר ואיתמר והגאון א"ז מו"ה שאול זצ"ל בתשו' הנדפס בשמו בסוף תשובת הרמ"א ז"ל האריך דגם חתנו חשוב כבנו עיי"ש ואך הגאון בעל חתם סופר ז"ל שדא בזה נרגא דענין רבנות אינו בכלל זה שאינו רק שירות בקודש ולו יהי' דהוי ספיקא דרבוותא אי יש לבן חזקה וקדימה בעסק רבנות הו"ל עכ"פ ס"ס דשמא יש לו לחתן הרב קדימה וכדעת הפוסקים אלו ז"ל ושמא הדין כדעת הסוברים דאזלינן בתר רוב בנין והאריך בזה דס"ס דפלוגתא דרבוותא מהני גם להוציא ממון ובאמת כי זה מחלוקת קדומה בין הפוסקים ז"ל אי יכול המוחזק לומר קים לי כהמיעוט נגד הרוב וגם לדעת הסוברים דאינו יכול לומר קי"ל נגד הרוב הנה באיסור והיתר אזלינן לכ"ע בתר הרוב כ' הש"ך ז"ל ביו"ד סימן רמ"ב ובחו"מ סימן כ"ה דהיכי שהרוב פוסקים אלו אינם מסכימים מטעם אחד לא חשיב רוב לדון כמותם ודוקא בסנהדרין חשוב רוב אף בכה"ג שבאים משני טעמים עיין בדבריו ז"ל בחו"מ שם עיין באחרונים ז"ל שנתחבטו בזה לבאר החילוק בין היכא שאנו באים לפסוק כהרוב מהחיבורים ובין רוב דיינים דחשיב רוב כשבאים משני טעמים ולא העלו יישוב מתקבל על הלב אולם אנכי אמינא בביאור הדבר הנה בש"ס דיומא דף פ"ג אמרינן דרופא אחד אומר צריך ושנים אומרים אינו צריך שומעין לאלו שאמרו א"צ אבל אם שנים אומרים צריך אפי' מאה אומרים א"צ אין שומעין להם ואף דאמר ר"ס תרי כמאה ומאה כתרי ה"מ לענין עדות אבל לענין אומדנא אזלינן בתר רוב דיעות ה"מ לענין אומדנא דממונא אבל הכא ספק נפשות הוא כו' וכבר נתקשו בזה הקדמונים ז"ל דכיון דהרוב אומרין א"צ למה לא ניזול אחריו וכמו בסנהדרין דקיי"ל דהולכים אחר הרוב דאם הרוב מחייבים הורגין אותו בקום ועשה וכ"ש פקוח נפש דהוי שאו"ת] אמנם אנכי בחידושי בררתי דל"ד להך דסנהדרין דהתם שפיר אנו דנין דיני נפשות עפ"י הרוב דהוי רובא דאיתא קמן דאנו דנין רק עפ"י הכ"ג שנתוועדו דד"נ בכ"ג כדיליף לה מקראי וכיון דהרוב מאלו הדיינים מחייבים אותו מיתה דנין על פיהם דהוי רובא דאיתא קמן והו"ל כאילו כל הסנהדרין חייבים אותו דרובא ככולו דברובא דאיתא קמן אחרי רבים להטות כתיב משא"כ בהך דרופאים אף שיש לפנינו רוב שאומרים א"צ מ"מ לא חשיב רובא דאיתא קמן דהרי יוכל להיות שרופאים אחרים כשישאלו מאתם יאמרו שצריך ויהי' הם הרוב דמהכ"ת נדון עפ"י אלו שהם לפנינו לומר דניזול בתר רובא דמה לי הם מה לי אחרינא כיון שיש חילוק דיעות לפנינו ורק דכיון שרוב הרופאים שלפנינו אומרים שא"צ יש אומדנא שכדבריהם כן הוא ואם הי' מתקבצים כל הרופאים שבעולם הי' רובם אומרים כמותם שא"צ אמנם אומדנא זו פשיטא דעוד גרע מרובא דליתא קמן דג"כ לא מהני בנפשות וכאשר הארכתי והעליתי במקום אחר והארכתי בחי' לבאר החילוק שבין רופא אחד לשנים ואכמ"ל:

ובגוף ענין החזקה לדעתי העיקר דיש להבין קדימה לענין מינוי הרבנות נגד אחר וכל שממלא מקום אביו כו' דבכל מינוי שבישראל הבן קודם וכמבואר. ומה שרצה הגאון בעל חת"ס ז"ל לדין ולחלק בין שאר המינוים לרבנות דאינו רק שירות בקודש ליתא לפע"ד וראיותיו יש לדחות דמה שהביא עזר וראי' מהא דאמרינן בש"ס דיומא דף ע"ב דכה"ג בנו קם תחתיו ולא בכהן משיח מדכתיב אשר יבא אל אוהל מועד ול"מ קרא מיוחד לכה"ג הרי מקרא דבקרב ישראל ילפינן לכל המינויים בישראל וגם למה יגרע כהן משיח משאר מינוי ישראל וע"כ דמנויי קדושה אינם בכלל זה ובכה"ג דגלי קרא גלי ובכהן משיח דלא גלי אין ללמוד מבקרב ישראל. לדעתי היא בהיפוך דעיקר קרא דתחתיו מבניו לא לרבות דבכה"ג בנו קם תחתיו דזה נלמד מקרא מבקרב ישראל ורק למעט כהן משיח קאתי דלא נילוף מבקרב ישראל. ועיין ברמב"ם ז"ל פ"ד מהל' כלי המקדש שכתב דכה"ג גם בנו תחתיו מקרא דבקרב ישראל והיינו כנ"ל דעיקר הלימוד בכה"ג מקרא דבקרב ישראל נפקא. ותחתיו מבניו רק למעט כהן משיח אתא:

אבל אנכי כבר כתבתי בתשובה לדחות ראי' זו דהא דבנו של משיח מלחמה אינו קם תחת אביו טעמא רבה איכא דהא איתא התם כי אתא רב דימי אמר בגדים שכה"ג משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן שנאמר ובגדי הקודש אשר לאהרן יהי' לבניו אחריו מי שבא לגדולה אחריו וכתב רש"י ז"ל האי קרא יתירא הוא למידרש בא שכל גדולת נוהגת בזרעו אחריו ומשוח מלחמה גדולה הוא ע"ש וכונתו דמשיח מלחמה צריך להתמנות אחד מזרע כה"ג דמילת אחריו מורה שיהי' בגדולה במדרגה קרוב לו והיינו משיח מלחמה כמו דקיי"ל משיח מלחמה קודם לסגן ועכצ"ל בנו הבכור שהוא עומד למלא מקום אביו כשימות ולירש כהונה גדולה כדי שיתקיים בי' תרתי מבניו וגם שבא בגדולה אחריו וכן מצינו שאלעזר הי' משוח מלחמה בחיי אהרן אביו ואחר מיתת אהרן נעשה כה"ג וכן פנחס וכן הוא לעולם שזה שראוי לירש כהונה גדולה הוא מקודם משוח מלחמה בחיי הכה"ג א"כ לפ"ז כשמת משוח מלחמה אין הבן יכול להיות קם תחת אביו להיות משוח מלחמה דהא אינו ראוי לירש כהונה גדולה שהבן של כה"ג ירש כהונה גדולה אחר מיתת אביו וכיון שבן כה"ג עתיד לירש כהונה גדולה ע"כ צריך להיות משוח מלחמה ומעתה לפ"ז נסתרו שתי ראיות הללו כאחד דהא דאצטריך קרא דבן של כה"ג הוא קם תחת אביו ובנו של משוח מלחמה אינו קם תחת אביו היינו באופן זה שמת משיח מלחמה משום דאל"ה הוי אמינא דכשמת משוח מלחמה בחיי אביו הכה"ג אזי בנו קם תחת אביו להיות משוח מלחמה שעתה הוא היורש שלו וממילא כשימות הכה"ג ימלא זה מקומו דהא הוא בא בגדולה אחריו להכי כתיב קרא דבנו של כה"ג קם תחת אחיו וממילא צריך להיות הוא משוח מלחמה ודוק היטב:}} ומדברי הרשב"א ז"ל בתשו' שכתב וז"ל וכלל גדול אמרו ז"ל בכל עניני המינוים שאם הי' הבן ראוי הוא קודם לכל אדם ואפי' כהן גדול כו' ג"כ אין ראי' דמינוי קדושה אינו בכלל זה דרבותא דכה"ג היא דכה"ג מצוה לכתחל' שיהי' גדול מאחיו בנוי ובחכמ' וכו' והו"א דאם בנו אין לו כל המעלות האלו האחר הגדול ממנו קודם. ודברי הש"ס ביומא דשלשה כתרים הם כתר מלכות וכהונ' מורישים לבניהם אבל כתר תורה הפקר היא אינו ענין כלל לדעתי לזה דהכוונ' היא רק דכתר מלכות תמיד ירוש' היא לבנים דכל ישראל ראוים הם למלכות וכדאיתא בירושלמי דהוריות וכן כתר כהונ' לאו דכה"ג מכל זרעו של אהרן כקטן כגדול כהנים הם לדורות אבל כתר תורה אינה ירוש' לכל אלא לראוי דבעינן שימלא מקומו ואם רק אחר הוא הראוי אין ירוש' לבנים וכמבואר. אולם לענין חתנו שיהי' לו קדימה באמת כל ראיותיו של הגאון מו"ה שאול ז"ל אינם ראיות דאם אמנם חתנו נקרא ג"כ בנו הנה לענין המינוי מטעם נחלה וירוש' קאתינן עלה וכל שאינו בתורת נחלה אין לו קדימ' ורק בן הבת כשהוא הראוי הוא ממלא מקום האב הזקן אף שיש לו בנים דמ"מ כיון שהם אינם ראוים למלאות מקומו חוזר להקודם אחריהם בן הבת שהוא שארו הקרוב עפ"י סדר נחלות וכמבואר דרק במקום בן אין נחלה לבת ובני'. ולא הי' צריך הגאון מהר"ש להביא עצות מרחוק דבני הבת חשובים ג"כ בנים דמסדר נחלה הוא נלמד: