רש"ש/פסחים/ל/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

גמרא '''חייס עליה משום דפקעה.''' ומזה תמה אני על מה שיסד רבנו יוסף טוב עלם ב[[פיוטים/אלהי הרוחות לכל בשר|יוצר לשבת הגדול]] וקערות מותרות כי שקיל מדורא עלייהו לאנחא ואולי הוא משום איסור בעין דלא מהני בהו קינוח כמ"ש התוס' לעיל ד"ה דילמא. אך לפ"ז אין חילוק בין קדירות לקערות והוא חילק שם ביניהם. גם אין לומר דבקערות מיקל אפי' להשתמש בהם בפסח בחמין משום דהוו כלי שני וס"ל דכ"ש אינו מבליע ומפליט כיש פוסקים דהא תשמישם הוא ע"י עירוי וזה אסור לכ"ע עמ"א [[מגן אברהם/אורח חיים/תנא#ג|תנ"א סק"ג]]. ובס"א הגי' מדודא ויל"פ דר"ל הגעלה ע"י עירוי ומיירי בשל עץ או מתכת. אבל מסדור דבריו נראה דשב אכ"ח ע"ש [ועי' בע"ג {{ממ|[[תוספות/עבודה זרה/עד/ב#דרש|עד ב]]}} תוד"ה דרש ובמש"כ [[רש"ש/עבודה זרה/עד/ב#|שם]]]:

'''ואגב''' אעורר בפיוט [[פיוטים/אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] כתוב שלש מזבחות של אב המון שבדן כו'. והוא תמוה: א' דאברהם בנה ד', עי' רש"י בלק {{ממ|[[רש"י/במדבר/כג#ד|כג ד]]}}; ב' דבדן לא מצינו שעשה מזבח:

[רש"י '''ד"ה חייס עלייהו. ואי כו' וסמיך אהסיק בחוץ.''' ומלשון הרא"ש והטור שו"ע משמע דמפרשי דלמא לא יסיק להו שפיר]:

שם '''ד"ה ה"ג יורקי כו' וד"ה דמצרפי.''' צ"ל בד"א:

'''ד"ה דמדייתי. שהרי כו' כתב לך תעבירו באש כו'.''' כצ"ל ותיבת ישטף נ"ל למחוק וכן ליתיה ברש"י שסביב הרי"ף כי ישטף כתיב גבי טומאה בפ' מצורע. אך לפ"ז אין לנו קרא על כלי עץ דמהני בהו הגעלה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>