166,845
עריכות
דבר אברהם/א/כז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיפורים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים כלליים נרחבים וסידור לפי קטעים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==א== | ==א== | ||
[א] '''נסתפקתי''' בבן יחידי והוא בכור שנוטל את כל נכסי אביו אם יש בו דין בכורת נחלה או לאו ר"ל אם נוטל הוא את כל הנכסים רק בתורת פשוט או דחלק בכורה נמי מעורב בזה. מי אמרינן דלא גרע מיש לו אחין שנוטל פי שנים בתורת בכורה, או דילמא כיון דחזינן דלענין מילי טובא דרשינן לפרשת בכורה דוקא כדכתיבא כמו שיוצא דופן אינו נוטל פי שנים דלא קרינן ביה וילדו | [א] '''נסתפקתי''' בבן יחידי והוא בכור שנוטל את כל נכסי אביו אם יש בו דין בכורת נחלה או לאו ר"ל אם נוטל הוא את כל הנכסים רק בתורת פשוט או דחלק בכורה נמי מעורב בזה. מי אמרינן דלא גרע מיש לו אחין שנוטל פי שנים בתורת בכורה, או דילמא כיון דחזינן דלענין מילי טובא דרשינן לפרשת בכורה דוקא כדכתיבא כמו שיוצא דופן אינו נוטל פי שנים דלא קרינן ביה וילדו {{ממ|[[בבלי/בכורות/מז/ב|בכורות דף מ"ז ע"ב]]}} וטומטום שנקרע אינו נוטל פ"ש דבעינן שיהא בן משעת הוי' {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכו/ב|ב"ב דף קכ"ו ע"ב]]}} ובכור שנולד אחר מיתת האב אינו נוטל פ"ש מ"ט יכיר אמר רחמנא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קמב/ב|ב"ב דף קמ"ב ע"ב]]}}, ה"נ אפשר שאין דין בכורה אלא דוקא באופן דכתיב בקרא דהיינו שיש אחין חוץ מן הבכור וחולקין את הירושה ביניהם אבל אם אין כאן אלא בן אחד והוא בכור בטלה תורת בכורה ואע"פ שסוף סוף הוא נוטל כל נכסי אביו אין זה אלא מדין פשוט אבל לא פתיך ביה חלק בכורה כלל ונ"מ לדינא כמו שיבואר להלן: | ||
'''ונ"ל''' להביא ראיה מדאמרינן בב"ב | '''ונ"ל''' להביא ראיה מדאמרינן בב"ב {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכב/ב|דף קכ"ב ע"ב]]}} ת"ר לתת לו פי שנים פי שנים כאחד או אינו אלא פי שנים בכל הנכסים ודין הוא כו' ת"ל והיה ביום הנחילו את בניו התורה ריבתה נחלה אצל אחין כו'. וקשה לי טובא האיך הוה ס"ד למימר פי שנים בכל הנכסים והרי אמרינן לקמן {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכז/א|דף קכ"ז ע"א]]}} גבי טומטום שנקרע ונמצא זכר אמימר אמר אף אינו ממעט בחלק בכורה שנאמר וילדו לו בנים עד שיהיה בן משעת לידה ופרשב"ם טומטום שנקרע ונמצא זכר אם הוא פשוט ואינו בכור וכל נכסי האב ט' מנים והן ג' בנים בכור ופשוט וטומטום חולקין הנכסים תחלה לג' חלקים כאלו אין כאן כ"א בכור ופשוט והטומטום כמאן דליתיה כו' אבל אי הוה ממעט לא היה נוטל הבכור אלא ד' וחצי מנים פי שנים כנגד כל אחד עכ"ל, והשתא אי אמרת פי שנים בכל הנכסים קרא דוילדו לו בנים מאי עביד ליה דאי אפשר לומר לשאינו ממעט בחלק בכורה שהרי אין נ"מ כלל בזה אם חשוב הטומטום כבן או לא דבין שיהיו האחים מרובין בין שיהיו מועטין חלק בכורה במקומו עומד ולעולם הוא שני שלישי הנכסים. (אח"ז מצאתי שכבר הובאה קושיא זו בס' קול יהודה משם הגאון מוהר"א ברודא ז"ל). ואין לומר והאי קרא דוילדו לו לאו יתורא הוא {{עוגן|קיב:}}{{עוגן|קיב־ג}}אלא ממשמעותיה ילפינן דמומטום אינו בכלל בן מלידה, ולכן לפי המסקנת דפי שנים כאחד דאפשר לטומטום שימעט בחלק בכורה דרשינן מיניה שאינו ממעט אבל לההו"א דלא נ"מ מידי דלא שייך מיעוט בכורה כלל באמת לא הוה דרשינן ליה כלל ולאו יתורא הוא דאצטריך לכדדרשינן בבכורות ליוצא דופן שאינו נוטל חלק בכורה. ז"א דהתוס' בכורות שם (דף מ"ז ע"ב ד"ה וילדו) כתבו וז"ל תימא כיון דדרשינן קרא בבכור א"כ בפ' יש נוחלין דדרשינן טומטום שנקרע ונמצא זכר דאינו ממעט בחלק בכורה דא"ק וילדו לו בנים כו' והאי דאינו נוטל פי שנים דריש מוהי' הבכור כו' ואמאי כולהו מילתא תיפוק ליה מוילדו לו כיון דמוקמינא ליה בבכור וי"ל דאי לאו דכתיבי תרי קראי הוה מוקמינן ליה דוקא בבכור דאינו נוטל פ"ש דהיה מסתבר לאוקמי בבכור שלא יטול חלק בבכורה מלהעמידו בפשוט שלא ימעט בחלק בכורה עכ"ל, והשתא אי אמרת דליכא קרא יתירא למעוטי טומטום א"כ לדבריהם באמת מנלן דטומטום אינו ממעט בחלק בכורה דילמא איצטריך קרא רק ליוצא דופן שאינו נוטל פ"ש, וכ"ת דממשמעותא דוילדו נתמעט נמי טומטום דילמא הוא רק לענין שלא יטול פ"ש דמסתבר וכדגלי כבר קרא דוהיה הבן הבכור אבל שלא ימעט מנלן, אע"כ דהוי כקרא יתירא למידרש מיניה למעוטי טומטום וכיון דמקרא דוהי' ידעינן כבר שאינו נוטל פ"ש בע"כ לומר דאתי למעוטי שאינו ממעט בחלק בכורה, וא"כ קמה קושייתנו וגם נצבה דלההו"א דפי שנים בכל הנכסים האיך הוה דרשינן להאי קרא: | ||
'''אבל''' אם נאמר דבמקום שאין אחין אין דין בכורה נוהג אשה"ט, דגם לפי ההו"א דפ"ש בכל הנכסים הוה דרשינן וילדו לו עד שיהיה בן משעת לידה למעוטי טומטום פשוט שנקרע ונמצא זכר, [דעל בכור ידעינן כבר מקרא דוהיה כו'] אלא שהיתה הדרשה והנ"מ להיפוך מהמסקנא דהיינו שאין שטומטום גורם ועושה דין בכורה לאחיו הבכור, כגון שאין כאן אלא בכור וטומטום שנקרע שאם היה הטומטום נידון כבן לעניני בכורה הרי יש כאן שני אחין והיה הבכור נוטל פ"ש אבל עכשיו שאין הטומטום נידון כבן לכל הדברים הכתובים בפרשה זו הרי הוא כמי שאין כאן אלא בכור בלבד בלא אחין ובטלה בכורה, ומכיון שנקרע הטומטום ונמצא זכר ויורש את אביו כפשוט הרי הוא נוטל חלק כחלק עם אחיו הבכור שלא ירדה כאן תורת בכורה מעולם. וא"כ מוכח מכאן שאין דין בכורה אלא במקום אחין ולא בבכור יחידי וממילא יוצא לו דין מחודש זה להלכה גם אליבא דידו דבכור יחיד וטומטום שנקרע ונמצה זכר עמו חולקין שוה בשוה מטעם הנ"ל: | '''אבל''' אם נאמר דבמקום שאין אחין אין דין בכורה נוהג אשה"ט, דגם לפי ההו"א דפ"ש בכל הנכסים הוה דרשינן וילדו לו עד שיהיה בן משעת לידה למעוטי טומטום פשוט שנקרע ונמצא זכר, [דעל בכור ידעינן כבר מקרא דוהיה כו'] אלא שהיתה הדרשה והנ"מ להיפוך מהמסקנא דהיינו שאין שטומטום גורם ועושה דין בכורה לאחיו הבכור, כגון שאין כאן אלא בכור וטומטום שנקרע שאם היה הטומטום נידון כבן לעניני בכורה הרי יש כאן שני אחין והיה הבכור נוטל פ"ש אבל עכשיו שאין הטומטום נידון כבן לכל הדברים הכתובים בפרשה זו הרי הוא כמי שאין כאן אלא בכור בלבד בלא אחין ובטלה בכורה, ומכיון שנקרע הטומטום ונמצא זכר ויורש את אביו כפשוט הרי הוא נוטל חלק כחלק עם אחיו הבכור שלא ירדה כאן תורת בכורה מעולם. וא"כ מוכח מכאן שאין דין בכורה אלא במקום אחין ולא בבכור יחידי וממילא יוצא לו דין מחודש זה להלכה גם אליבא דידו דבכור יחיד וטומטום שנקרע ונמצה זכר עמו חולקין שוה בשוה מטעם הנ"ל: | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==ד== | ==ד== | ||
[ד] '''עוד''' יש נ"מ בחקירה זו לענין מעשר בהמה כגון שנפלו לו טלאים מאביו והוא בן יחיד לבכור אם חייבין במעשר בהמה או לא. דהנה לקוח ושניתן לו במתנה פטור ממע"ב כדתנן בבכורות | [ד] '''עוד''' יש נ"מ בחקירה זו לענין מעשר בהמה כגון שנפלו לו טלאים מאביו והוא בן יחיד לבכור אם חייבין במעשר בהמה או לא. דהנה לקוח ושניתן לו במתנה פטור ממע"ב כדתנן בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/נה/ב|דף נ"ה ע"ב]]}}, ומבואר עוד שם (דף נ"ו ע"ב) דיורשין חייבין במע"ב כל זמן שהם בתפוסת הבית דלא הוי כלוקח מאביהם דירושה אין עליה פטור דלקוח, ואפילו כשביררו כ"א את חלקו וכבר חלקו היו חייבין מצד הורשת האב אלא דאיפלגי התם ר"י ור"א אי אמרינן זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך ולר"י דאין ברירה כלקוחות הם זה מזה ולכן פטורים, אבל יורש אחד דלא שייך ביה האי טעמא באמת חייב במע"ב כמבואר בב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/קי/ב|דף ק"י ע"ב]]}} כהנים בגזל הגר יורשין הוו או מקבלי מתנית הוו למאי נ"מ כו' כגון שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר מיחייבי לאפרושי מינייהו מעשר או לא יורשין הוו דאמר מר קנו בתפוסת הבית חייבין כו', ועיי' בלח"מ (פ"ו מהלכות בכורות ה"י), דוגמת ההיא דאמרינן בב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/קיא/ב|דף קי"א ע"ב]]}} רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. והנה נ"ל פשוט דאפילו לר"א דס"ל דאם חלקו ט' כנגד ט' וי' כנגד י' אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך ואינו נפטר משום לקוח מ"מ בכור שנוטל כי שנים חלק בכורתו פטור ממע"ב, דהא לאו ירושה היא אלא מתנה קריי' רחמנא כמבואר בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/נב/ב|דף נ"ב ע"ב]]}} וש"ד ומתנה פטורה ממע"ב, וכיון דחלק בכורה פטור ממילא גם מחצית השניה שנוטל בתורת ירושה כפשוט נמי פטורה לפי שמעורבין הן יחד וכל הספיקות לאו בני עשורי נינהו כמבואר ברמב"ם (פ"ו מהלכות בכורות הט"ז). ולפי"ז ביורש יחידי והוא בכור אי אמרת דאין בו דין בכורה והכל מתורת ירושת פשוט בא לידו חייב במע"ב לכו"ע אבל אם יש בו גם דין בכורה ומתנה קריי' רחמנא פטור ממע"ב: | ||
'''ואף''' די"ל דאין זה נוגע כלל לחקירה דילן דאפילו אם יש בכורה שלא במקום אחין מ"מ חייב הוא במע"ב, דהא מיהא ודאי דתורת ירושת פשוט נמי איכא על כל הנכסים שהרי אפילו אם לא היה בכור היה יורש את כולן ועכשיו לא הורע כחו בבכורתו אלא שנוספה בו גם תורת מתנה על מחצה, וא"כ לוא יהא דמצד מה שהוא נתון לו במתנה אינו חייב במע"ב הא מ"מ גם תורת ירושה עליהם ומצד ירושה יהא חייב במע"ב, דעד כאן לא מצינו פטורא דלקוח אלא שאינו מתחייב ע"י הלקיחה אבל אם יש עליו חיוב מצד אחר אין הלקוח מגרע להפקיע ולפטור. ויש להאריך בזה ואכ"מ. אבל נראה לכאורה פשוט דאי אפשר כלל שיחולו שני מיני קנינים בדבר אחד, שאם נעשו כל הנכסים שלו מצד ירושה א"א שיחול עליהם שם מתנה דהאיך יהבינן ליה מתנה מדילי', ולהיפוך שאם מחצית הנכסים נתונה לו במתנה א"א לחול עלה שם ירושה שאין מקום לירושה אחרי שקנויים הם לו במתנה. ולפי פשוטן של דברים נראה דבכורה מתנה היא מן האב ולא מן האחין, וכן משמע מפירשב"ם ב"ב | '''ואף''' די"ל דאין זה נוגע כלל לחקירה דילן דאפילו אם יש בכורה שלא במקום אחין מ"מ חייב הוא במע"ב, דהא מיהא ודאי דתורת ירושת פשוט נמי איכא על כל הנכסים שהרי אפילו אם לא היה בכור היה יורש את כולן ועכשיו לא הורע כחו בבכורתו אלא שנוספה בו גם תורת מתנה על מחצה, וא"כ לוא יהא דמצד מה שהוא נתון לו במתנה אינו חייב במע"ב הא מ"מ גם תורת ירושה עליהם ומצד ירושה יהא חייב במע"ב, דעד כאן לא מצינו פטורא דלקוח אלא שאינו מתחייב ע"י הלקיחה אבל אם יש עליו חיוב מצד אחר אין הלקוח מגרע להפקיע ולפטור. ויש להאריך בזה ואכ"מ. אבל נראה לכאורה פשוט דאי אפשר כלל שיחולו שני מיני קנינים בדבר אחד, שאם נעשו כל הנכסים שלו מצד ירושה א"א שיחול עליהם שם מתנה דהאיך יהבינן ליה מתנה מדילי', ולהיפוך שאם מחצית הנכסים נתונה לו במתנה א"א לחול עלה שם ירושה שאין מקום לירושה אחרי שקנויים הם לו במתנה. ולפי פשוטן של דברים נראה דבכורה מתנה היא מן האב ולא מן האחין, וכן משמע מפירשב"ם ב"ב {{ממ|[[רשב"ם/בבא בתרא/קכד/א#|דף קכ"ד ע"א]]}} עד דמטיא לידיה דנותן עיי"ש. ולפי"ז אלו היה דין בכורה ליורש יחידי היה מחצית הנכסים נתונה לו במתנה מן האב וממילא לא חל ענה קנין הירושה והיה פטור ממע"ב כנ"ל: | ||
'''ואולם''' יש להעיר עוד, דהנה לדעת רש"י בבכורות | '''ואולם''' יש להעיר עוד, דהנה לדעת רש"י בבכורות {{ממ|[[רש"י/בכורות/נו/ב#|דף נ"ו ע"ב]]}} דבקנו בתפוסת הבית חייבין גם הטלאים הראשונים שנפלו להם מאביהם מסתפק אני האיך הדין כשאחד מן האחין בכור. דנראה דמאי דדרשינן יהיה לרבות קנו בתפוסת הבית הוא רק לסלק חסרון השותפות שפוטרת אבל בבכור דמתנה קריי' רחמנא ואיכא בחלקו גם חסרון דלקוח אפ"ל דזה לא נתרבה מיהיה, או דילמא כיון דחזינן להו קודם חלוקה דכאביהן דמו כדפירש"י לא איכפת לן גם בחלק בכורה שהרי אנו רואין כאלו הוא עדיין של אביהם לגמרי ומאי שייטא דבכורה להכא. ואפ"ל דה"נ יורש יחידי כתפוסת הבית דמי לענין זה ואין הבכורה פוטרת דעדיין אנו רואין דכאביו דמי: | ||
'''ובמה''' שנסתפקנו לדעת רש"י בבכור בין האחין בתפוסת הבית יש לעורר מהא דמבואר התם בב"ב מה מתנה עד דמטיא לידיה אף חלק בכורה עד דמטיא לידיה. ועיי' להלן | '''ובמה''' שנסתפקנו לדעת רש"י בבכור בין האחין בתפוסת הבית יש לעורר מהא דמבואר התם בב"ב מה מתנה עד דמטיא לידיה אף חלק בכורה עד דמטיא לידיה. ועיי' להלן {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכו/ב|דף קכ"ו ע"ב]]}} והלכתא יש לבכור קודם חלוקה ובתוס' וראשונים שם וצ"ע: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||