ספר חסידים/תמו: הבדלים בין גרסאות בדף

כתיב (דברים ד ז) כה' אלהינו בכל קראנו אליו למדת שהקב"ה אצל כל אדם מדת הקב"ה אינה כמדת בשר ודם מדת בשר ודם שאדם שולח אחר המלך והמלך בא לסייעו כבר האויבים עשו לו רעה קודם שיבא המלך אבל הקב"ה מיד אצלו להצילו. מעשה באחד שאמר לו המת בחלום שימות. פעם אחת אמר לו התודה מהרה תמות. ועל כל חלום היה מתענה ובתוך החלום היה אומר אליך ה' נפשי אשא. וכל המזמור ואח"כ הוידוי כלו היה אומר בבכי'. וחלה למות וראה כנגדו כמו ענן בדמות אדם שהי' נושא משא גדול ובידו זהוב ודמות אדם א' שהיה מתעטף בטלית. ואמר הזכות שאתה בחור ואתה מתעטף בציצית שהתחלת מחדש והזהוב שנתת לתלמיד חכם העני פדאוך מן המות ותחיה. מיד הזיע וניצול ונתרפא. כי המלאך טוען זכותו של אדם ביום הדין ובעת שדנין עליו למות ולחיים ולטוב ולרע מלאך טוען זכיותיו ומלאך טוען עונותיו של אדם לפורענות. לא יתחייב עד שיאמר לשנים לכתוב שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כב#|ירמיהו כב ל]]}} כתבו את האיש הזה ערירי. כתבו אמר לשנים. והתוית תי"ו אמר לאחד כי חטאו בכפלים לכך הפורענות בכפלים שנאמר (ירמיהו ב יג) כי שתים רעות עשה עמי וכתיב (ישעיהו נא יט) שתים הנה קוראתיך וכתיב (יחזקאל כא יט) הך כף אל כף ותכפל לכך לנתוש ולנתוץ להאביד ולהרוס לבנות ולנטוע הרי פורענות כפול שתי ידות על הטובה: