בית נתן/הקדמת המחבר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{חלקי}}


{{מרכז|{{גופן|6|דרוגולין|'''הקדמת המחבר'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|6|דרוגולין|'''הקדמת המחבר'''}}}}
שורה 53: שורה 52:
דבר רק הוא ממנו הוא רק כדאמר רבא לתלמידיה כי אתא פסק
דבר רק הוא ממנו הוא רק כדאמר רבא לתלמידיה כי אתא פסק
דינא דידי קמייכו לא מקרע תקרעינהו וכו' (בבא בתרא דק"ל  
דינא דידי קמייכו לא מקרע תקרעינהו וכו' (בבא בתרא דק"ל  
י"נ) ועתה אודיע בשנים ושלשה מקומות שהגיה רבינו שלמה
י"נ [ע"ב]) ועתה אודיע בשנים ושלשה מקומות שהגיה רבינו שלמה
בפירושו שאי אפשר לעמוד בו כי אם בגרסאות הראשונות ואם
בפירושו שאי אפשר לעמוד בו כי אם בגרסאות הראשונות ואם
ח"ו נשבש הספרים ונגיהם לא ידענו עוד אמיתות הדברים ושרא
ח"ו נשבש הספרים ונגיהם לא ידענו עוד אמיתות הדברים ושרא
שורה 95: שורה 94:
אביי וכו' ונוסחא זו נראית עיקרית ודווקנית כמו שאמר בסוף
אביי וכו' ונוסחא זו נראית עיקרית ודווקנית כמו שאמר בסוף
הוריות דר' זירא ואביי ואינך אמוראי הוו יתבי וכו' עכ"ל וכל אלו
הוריות דר' זירא ואביי ואינך אמוראי הוו יתבי וכו' עכ"ל וכל אלו
השלשה הגהות הם בש"ס הנז' ממש כדבריו גם כפתח עינים
השלשה הגהות הם בש"ס הנז' ממש כדבריו גם בפתח עינים
יומא פ' בא לו דס"ט ע"ב כדאמר רב חסדא בעזרת נשים מזכיר
יומא פ' בא לו דס"ט ע"ב כדאמר רב חסדא בעזרת נשים מזכיר
שם ש"ס הנז' וז"ל ובש"ס של קלף כ"י נושנת היא בסוגיין ל"ג
שם ש"ס הנז' וז"ל ובש"ס של קלף כ"י נושנת היא בסוגיין ל"ג
שורה 117: שורה 116:
שתי ידות דקי"ג כתב וז"ל ואחר שכתבתי כל זה אינה ה' לידי
שתי ידות דקי"ג כתב וז"ל ואחר שכתבתי כל זה אינה ה' לידי
מס' ברכות כ"י ומצאתי הגי' כך וכו' הבאתי דבריו בתוך בית
מס' ברכות כ"י ומצאתי הגי' כך וכו' הבאתי דבריו בתוך בית
טפלתי דל"ה ע"ב עש"ב דבריו כי נעמו ודבריו מכוונים עם גי'
<big>ט</big>פלתי דל"ה ע"ב עש"ב דבריו כי נעמו ודבריו מכוונים עם גי'
הכ"י, הרב אמר יריד ד"ה נתקשה בדברי דש"י דכ"ח ד"ה מאן
הכ"י, הרב אמר ידיד ד"ה נתקשה בדברי דש"י דכ"ח ד"ה מאן
אמרה הלכה בי מדרשא וכו' ומסיק וז"ל ומצאתי גרסה נכונה
אמרה הלכה בי מדרשא וכו' ומסיק וז"ל ומצאתי גרסה נכונה
במ' ברכות כ"י והכי כתיב בה מאן אמר וכו' עש"ב הבאתי
במ' ברכות כ"י והכי כתיב בה מאן אמר וכו' עש"ב הבאתי
דבריו בפנים דל"א ע"ב ודבריו ג"כ מכוונים עם גי' כ"י:
דבריו בפנים דל"א ע"ב ודבריו ג"כ מכוונים עם גי' כ"י:
והנה קראתי חיבורי זה <big>'''בית נתן'''</big> בדרך שדרשו חז"ל ע"פ הכן
בחוץ מלאכתך (משלי כ"ד [כז]) ועתדה בשדה לך אחר ובנת ביתך זה
גמרא<ref>ע"פ סוטה מד ע"א.</ref> ולהורות נתן שלא עשיתי כ"א אסיפה בעלמא והכנסתים בבית
<big>ט</big>פלתי וגם לרבות איזה הערות מילי מילי קטני ממני הצעיר במקום
שהיה נ"ל צורך כפי הענין וכפי המקום וכפי הזמן כידוע כי שמעתתא
בעי צלותא ובפרט לאוקומי גירסא סייעתא מן שמיא בעי וידוע
כי הרבה סבות מבטלות את האדם מעיון הישר ובפרט העניות
הוא גורם גדול ומה גם בצע"ריך ירושלם ת"ו שרוב הת"ח רדיף
אבתרייהו שרא' דעניותא וידוע מש"כ רש"י בס' וישלח ויבא
יעקב שלם שלם בגופו שלום בממונו שלום בתורתו וכתוב
בתוצאות חיים וז"ל מה שמהפך רש"י ז"ל הסדר ולא הקדים
שלימות התורה תחלה במה שהיא תחלה וראשית לכל נראה לומר
כי שלימות בריאת הגוף ושפע ברכת עושר ממון הם כלים והכנות
אל מחשבת לבו שיהא פנוי בלי שום דאגה וחסרון מזונות ואז
הוא מוכן לתלמוד תורה בשמחה וטוב לב וזהו כונת רש"י ז"ל
במה שמסדר שלימות הגוף תחלה לומר שהיה בכחו וגבורתו,
ואח"כ שלם בממונו שלא היה לו דאגת פרנסה ועל ידי שני אלו
שלם בתורתו ובכן אחת שאלתי מאת ה' הצל תצילני מחמשה
סבות המונעות האדם משלמותו עיין במורה נבוכים פ' ל"ד מהחלק
הא' אמר וז"ל הסבות המונעות העיון חמש הנה א' היא עומק
המושג, ב' היא קוצר המשיג, ג' היא אורך ההצעות כי לאדם
בטבע לבקש התכלית, ד' היא טרדת הבית על המזונות ה' היא
ההכנה הטבעית.
והנה הרב כמו"ה משה אגוזי ז"ל בספרו החשוב גל של אגוזים
הנדפס בבילוידיר הסמוך לקושטנדינא בזמן שולטן
מורד, הביא דברים הללו והוסיף עליהם וז"ל וראה גם ראה איך
באו חמשתן כסדרן כדברי אדונינו דוד ע"ה אם הא' עוסק המושג
אמר פלאות עדותיך יפלא ממך דבר על כן נצרתם נפשי
כדי להעמיק בהם, אם השניה קוצר המשיג אמר פתח דבריך יאיר
מבין פתאים ואמר כי הנגלה מפתח דברי התורה שהיא החלק
הספוריי אשר בראש הספר שהוא כל חומש בראשית נראה דבר
קל ההשגה מאד אם נקח הספורים ההם על פי פשטן לבד
ובזה ידמו הפתאים והם קצרי ההשגה בדברים העמוקים שאין
בהם אלא פשטן ויתנו לב להבין פשטן ויהיה להם זה דרך ומסלול
להבין גם בנסתרים וזה עצמו כיון דוד ע"ה בפ' עדות ה' וכו' ואמר
כי חלק הספוריי שבתורה שנקרא עדות בדברי המחברים היא
מחכימת פתי ועל הדרך שקדם ואמר מכוון לזה ג"כ מכל מלמדי
השכלתי ואמר כי נצרכתי אל מלמדים שונים אם מלמדים תורניים
אם מלמדים משאר חכמות כדי להבין בעומק ספורי עדותיך ואם
ספור מעשה בראשית שאם לא אדע באותן החכמות יראה לי
ספורו כשיחה לבד (ובמאמר אשר כתבתי על מסבת אבות קראתיו
עטרה לאבות במשנת בן זומא שם ידבר עמך ביאר ענין זה
בהרחבה) ואם השלישית והיא אורך ההצעות אמר פי פערתי
ואשאפה ידוע כי הפעירה בלשון העבריה תאמר על פתיחת הפה
המופלגת אמר ופערה פיה לבלי חק וכן השאיפה על הבליעה
המופלגת אמר ושאף צמים חילם ויאמר א"כ לאורך הצעות התורה
פערתי את פי ואשאפה לארכה ולרבויים, ואם הרביעית והוא
טרדת המזונות אמר פנה אלי והנני כמשפט לאוהבי שמך וכאמרו
במדרש פנה אלי והנני כד"א ופניתי אליכם והפרתי אתכם וכתיב
בתריה ואכלתם ישן נושן ואמר מבואר ענין זה במקום אחד ביאור
נגלה פנה אלי וכו' ואמר אחר שאני יחיד מבני בנים ובנות ולהיות
עני פנה אלי וברכני כברכתך בהרוחת מזונות בני ובנותי, ואם
החמישית ואם ההכנה הטבעית יאמר פעמי הכן כאמרתך ע"ד
אומרם ז"ל כי הכנת הטבע האדם החכם יהיה או סכל הוא נגזר
מאתו יתברך בעת ההריון כאומרם במאמר שבנדה טפה זו מה
תהא עליה וכו' עד כאן זכר הה' סבות הנזכרים אמנם בפסוקים
הבאים אחריהם אמר פדני מעושק אדם וכו' ירצה אל סיבה אחרת
זכרה הרב ז"ל בפ' הל' ח"א בשם אלכסנדר הפרדוסי והיא אהבת
השררה והניצוח מביאות האדם אל הטעות בהתוכחו עם חביריו
ואין לך עושק בעושק האמת, ואמר פניך האר בעבדך ירמוז אל
סבה האחרת זכרה הרב ז"ל שם אמר ובזמננו עוד סיבה במניעת
העיון והיא ההרגל אשר הורגלו האנשים על פשוטי הכתובים
המיחסים לו ית' איברים גשמים ופעולות גשמיות כי דברה תורה
בלשון בני אדם והם לא ידעו זה והעתקתם מהרגלם יקשה מאד
הוא אומר פניך האר בעבדך כלומר הבינני סוד הפנים הנאמרים
בך ובכללם כל שאר הכלים הגשמיים המיוחסים אליך בלשון
הכתובים גם למדני חקיך כלומר איזה ענין ופעולה הוא חסרון
בחקיך ליחסו לך ואמר בפסוק האחרון פלגי מים ירדו עיני אפשר
שירצה פלגי כלומר חלוקי הצורות אשר יציירו במים והמראית
הנופלת בהם כי להיותם ספיריים יקבלו כל מראה גם יקבלו כל
צורה על זה יכנו צורות הנמצאות אל המים כמו שכתב הרי"ע
בעקידה בפסוק ויהי מבדיל בין מים למים וא"כ כמו שהמים הם
משוללים מכל מראה להיותם ספיריים לא נוכל לתארם במראה
כי אם על צד השלילה ונאמר בהם אינם לא אדומים ולא לבנים
ולא ירוקים וכדומה כן נתאר את השם ית' בשוללות אמר החכם
המליץ בהשגת קצת שולליות ילבש צדקה מבקר בהיכלך הוא
אומר על לא (ד' תיבות הללו הו"א או"מר ע"ל ל"א לא נמצא בנוסחת
הדפוס בס' בחינת עולם אשר עליו כיון המחבר ומאמר זה הוא בפ' י"ג
וע"ש במפרשיו ובפרט בס' העוין מה"ר משה קוניץ ז"ל אות ל"ז
ואות ל"ה בביאור המילות ע"ש) כלומר על צד הלא פירש על צד
השלילה שמרו עיני תורתך וכמו שנתאר חלוקי מראות המים
הנה התבארו לפני כל הכתובים הבאים כאות הזאת סתם תפלת
המשורר ע"ה כי על זאת יתפלל יתחנן פי ואני אתנהלה לאטי
בוטח בה' עזי ומפלטי להוציא לאור משפטי הוא יתמוך אשורי
חרטי ועטי להיות קולע אל השערה ולא אחטיא עכ"ל העתקתי כל
דברי הרב להיות כלול בדבריו כל ההתנצלות השייכים למוציא
לאור חיבור מה:
ועתה אודיע דרכי בחיבורי זה העתקתי הדף מש"ס דפוס
סלאויטה אשר היה לפני וגם השורה מהדף ההיא ותחילת
הדבור הוא מה שכתוב בנוסחת הדפוס נדפס באותיות מרובעות
והשאר מה שנדפס באותיות רש"י הוא נוסחת הכ"י ככה
הנהגתי על הרוב במקום שהשינוים מועטים אכן במקום שהשינוים
מרובים והיה מתבלבל הקורא אם הייתי מעתיק רק השינוים
העתקתי כל לשון הגמרא השייך לאותו ענין למען ירוץ הקורא
בו וממילא יובנו השינויים. והנה אנה ה' לידי חמדה גנוזה המונח
באוצרי סגולת מלכים פסקי מוהר"י מטראני הראשון בעל המחבר
ס' המכריע ותוספות רי"ד על קידושין וכדי לזכות את הרבים
הדפסתי אותו אחר ההגהות דמסכת ברכות וכשיעזור לי השי"ת
להדפיס ההגהות על מס' שבת עירובין ופסחים אדפיס אי"ה ג"כ
אחר ההגהות מכל מסכתות הנ"ל פסקי מוהר"י מטראני הנז' כי
הנם בידי פסקים הנ"ל עם חתימת הרב המפורסם חיד"א ז"ל
המעיד בח"י על אמיתותן:
הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם הגבירים הרמים אנשי
שם קרית מלך רב ווין הבירה המקבלים את כל אדם בסבר
פנים יפות וגם אותי תמכו בימין צדקם וכמה מהם באו על החתום
לקבל הספר במתנה הראויה להתכבד הש"ית יתן להם ברכה והצלחה
בכל מעשה ידיהם וירום קרנם למעלה למעלה:
ואפיריון אמטיה לכבוד הגביר המפורסם בישראל גדול שמו
כשמן תורק ובאפלטמון שריחו נודף מרחוק כש"ת כמו"ה
<big>איציק דייטש נ"רו</big> k. k. Hofwechsler אשר עמד על ימיני
לסעדני בסיוע שיש בו ממש לי בפרט וליושבי עה"ק תובב"א בכלל
כן יאבה השי"ת להריק ברכתו ממעל על ראש הגביר הנ"ל
להגדיל שמו ותפארתו וירום כוכב מערכתו עם מחברתו הטהורה
הגבירה היקר' הכשרה בנשים מרת שפרה מב"ת יבלו ימיהם בטוב
ושנותיהם בנעימים וישפיע להם שפע ברכות הם ובניהם ובנותיהם
עדי עד בעושר ובכבוד ואריכות ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו
להם ולראות בשמחת בניהם ובני בניהם שלישים גם רביעים אכי"ר:
ועל הטוב יזכר שמו הטוב והנעים הגביר המפורסם אור יומם
טהור ידים ונקי כפים עושה צדקה וחסד לתושיה כפלים
דחיל ומוקיר רבנן במנה אפים כש"ת כמו"ה <big>יאודה ליאון אדוט</big>
נר"ו יאיר וזהיר כאור הבהיר אשר גם הוא אמץ וחזק ידי הרפות
ואני תפלה קולי אל ה' אקרא קלא דלא פסק מן שמיא מיהב
יהבי ליה רב חינא ורב חיסדא יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים
עם נות ביתו הגבירה היקרה הצנועה מרת <big>רבקה</big> תי' לאוי"ט
אשר אין עיניה צרה באורחים אדרבה מקבלת את כל אדם בסבר
פנים יפות הטיבה ה' לטובים בברכה המשולשת בני חיי ומזוני
רויחי מברכת שמים ממעל ירעפו עליהם הטוב האמיתי להם
ולבנותיהם ולבניהם אנשי חסד ויראי ה' ה' עליהם יהיה ברוב עוז
ושלום:
והני נשי במה זכנהו בכוס של ברכה וחיים למשמרת שלום
לזוגתי המיוחסת המהוללה היקרה הצנועה וחסידה מרת
<big>שפרה בריינדל</big> נכדה של הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה
כמוהר"ר דוד צבי זצוק"ל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ ודק"ק
מאהליב יע"א ואזכה לראות עמה בשמחת בנותינו היקרות
ובשמחת בנינו היקר בן ציון בתוככי ירושלם תובב"א
ואשאל עזר מהעוזר האמיתי שיתן לי כח ועוז להוציא לאור
שאר ההגהות מסדר מועד כולו עם כמה פירושים
מחידושי הראשונים אשר עד היום לא שזפתו עין רואה ומבקש
רחמי אל שיחזירני מהרה למקום מה נורא אשר עיני ולבי שם
כל הימים ויקרא שמו בית אל
נחמן נתן קורוניל
מעה"ק תובב"א:


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}

תפריט ניווט