2,866
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''{{עוגן1|כל}} שאינו במכה כו'.''' וסומא הא אפיקתיה מדין מיתת בית דין: | |||
''' | '''{{עוגן1|כל שישנו}} במשפט כו'.''' דהא אפיקתיה מכלל ושפטו: | ||
'''רב יוסף.''' סגי נהור הוה: | '''{{עוגן1|רב}} יוסף.''' סגי נהור הוה: | ||
'''מתני' ושור אינו משלם אלא נזק.''' כדאמר בפ"ב {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/כו/א|דף כו.]]}} איש בעמיתו ולא שור בעמיתו: | '''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|ושור}} אינו משלם אלא נזק.''' כדאמר בפ"ב {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/כו/א|דף כו.]]}} איש בעמיתו ולא שור בעמיתו: | ||
'''ופטור מדמי ולדות.''' כדאמר בשור שנגח את הפרה {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מב/א|לעיל דף מב.]]}} אנשים ולא שוורים: | '''{{עוגן1|ופטור}} מדמי ולדות.''' כדאמר בשור שנגח את הפרה {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מב/א|לעיל דף מב.]]}} אנשים ולא שוורים: | ||
'''מכה אביו ואמו.''' אין חייב עד שיעשה בהן חבורה באלו הן הנחנקין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/פה/ב|סנהדרין דף פה:]]}}: | '''{{עוגן1|מכה}} אביו ואמו.''' אין חייב עד שיעשה בהן חבורה באלו הן הנחנקין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/פה/ב|סנהדרין דף פה:]]}}: | ||
'''עבד ואשה שחבלו באחרים פטורים.''' שאין להם מה לשלם: | '''{{עוגן1|עבד}} ואשה שחבלו באחרים פטורים.''' שאין להם מה לשלם: | ||
'''נתגרשה האשה ונשתחרר העבד.''' וקנו נכסים: | '''{{עוגן1|נתגרשה}} האשה ונשתחרר העבד.''' וקנו נכסים: | ||
'''חייבין לשלם.''' שהרי מתחלה הן חייבין אלא שאין להם מה לשלם שנכסי מלוג של אשה משועבדים לבעל לפירות ולירושה: | '''{{עוגן1|חייבין}} לשלם.''' שהרי מתחלה הן חייבין אלא שאין להם מה לשלם שנכסי מלוג של אשה משועבדים לבעל לפירות ולירושה: | ||
'''גמ' בבת קטנה של אחרים חבלה למי.''' גדולה ודאי דידה הויא: | '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|בבת}} קטנה של אחרים חבלה למי.''' גדולה ודאי דידה הויא: | ||
'''[שבח נעורים לאב.''' דכתיב] בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה{{הערה|וכ"כ הרמב"ם בפיהמ"ש {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/כתובות/ד|כתובות פ"ד מ"ד]]}}, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/פז/א|ד"ה כיון]]}} תמהו שלמסקנת הגמרא קרא אתיא להפרת נדרים ולא לכל שבח נעורים לאביה. ובספר שם ושארית {{ממ|סימן נ}} ביאר דהגמרא קאי בשיטת רב ורב הונא דס"ל דמופלא הסמוך לאיש לוקה, ואיכא לאוקמי לקרא ד"אם הניא אביה אותה" בקטנה, אך הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נדרים/א#ח|נדרים פ"א ה"ח]]}} פסק שאינו נענש, ואם כן לא יוכל האב להפר בקטנות קודם שחל נדרה, וע"כ הפרת נדרים ילפי' כבר מאם הניא אביה אותה, ואייתר בנעוריה לדרשת כל שבח נעורים.}} אפי' כסף קדושין שלו: | '''[{{עוגן1|שבח}} נעורים לאב.''' דכתיב] בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה{{הערה|וכ"כ הרמב"ם בפיהמ"ש {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/כתובות/ד|כתובות פ"ד מ"ד]]}}, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/פז/א|ד"ה כיון]]}} תמהו שלמסקנת הגמרא קרא אתיא להפרת נדרים ולא לכל שבח נעורים לאביה. ובספר שם ושארית {{ממ|סימן נ}} ביאר דהגמרא קאי בשיטת רב ורב הונא דס"ל דמופלא הסמוך לאיש לוקה, ואיכא לאוקמי לקרא ד"אם הניא אביה אותה" בקטנה, אך הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נדרים/א#ח|נדרים פ"א ה"ח]]}} פסק שאינו נענש, ואם כן לא יוכל האב להפר בקטנות קודם שחל נדרה, וע"כ הפרת נדרים ילפי' כבר מאם הניא אביה אותה, ואייתר בנעוריה לדרשת כל שבח נעורים.}} אפי' כסף קדושין שלו: | ||
'''דאי בעי מסר לה אביה למוכה שחין.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כב]]}} את בתי נתתי לאיש הזה אלמא בידו לתתה למי שירצה הלכך כסף קדושין נמי לאביה: | '''{{עוגן1|דאי}} בעי מסר לה אביה למוכה שחין.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כב]]}} את בתי נתתי לאיש הזה אלמא בידו לתתה למי שירצה הלכך כסף קדושין נמי לאביה: | ||
'''לא מצי חביל בה.''' דאין אדם רשאי לחבול בבתו דהא ישראלית היא ועבר על לא יוסיף פן יוסיף {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#|דברים כה]]}}: | '''{{עוגן1|לא}} מצי חביל בה.''' דאין אדם רשאי לחבול בבתו דהא ישראלית היא ועבר על לא יוסיף פן יוסיף {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#|דברים כה]]}}: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} |