176,460
עריכות
באר יצחק/אורח חיים/כט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
+
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''{{עוגן1|וגם}}''' יש להאריך במה דמבואר בקידושין {{ממ|ד' ז'}} דאמ' רבא התקדשי לחציי מקודשת ובאת"ל דגיטין {{ממ|ד' מ"ג}} דהא לא חזי לכולי', ואכמ"ל. | '''{{עוגן1|וגם}}''' יש להאריך במה דמבואר בקידושין {{ממ|ד' ז'}} דאמ' רבא התקדשי לחציי מקודשת ובאת"ל דגיטין {{ממ|ד' מ"ג}} דהא לא חזי לכולי', ואכמ"ל. | ||
'''{{עוגן1|עוד}}''' י"ל דאף דנימא בחצי' שפחה דאינה מקודשת עכ"ז בתצי עבד י"ל דהוי קידושין משום דהא כופין את רבו א"כ לא הוי רק מעוכב גט שחרור, ובמעוכב גט שחרור מציני דחייב בראי' {{ממ|בריש חגיגה}} משום דהוי כמשוחרר וכמש"כ המל"מ {{ממ|פ"י מה' מלכים}}, ולכן י"ל דחצי עבד הוי כמשוחרר משא"כ חצי' שפחה, ע"כ לא אמרו לפשוט האיבעיא הזאת בחצי עבד, וי"ל דר"נ ס"ל ג"כ כסברת רבא שלא לחלק כלל בסברא דלא שייר בקניינו, אך שפחה שאני מגזה"כ כנ"ל. | '''{{עוגן1|עוד}}''' י"ל דאף דנימא בחצי' שפחה דאינה מקודשת עכ"ז בתצי עבד י"ל דהוי קידושין משום דהא כופין את רבו א"כ לא הוי רק מעוכב גט שחרור, ובמעוכב גט שחרור מציני דחייב בראי' {{ממ|בריש חגיגה}} משום דהוי כמשוחרר וכמש"כ המל"מ {{ממ|[[משנה למלך/מלכים/י#|פ"י מה' מלכים]]}}, ולכן י"ל דחצי עבד הוי כמשוחרר משא"כ חצי' שפחה, ע"כ לא אמרו לפשוט האיבעיא הזאת בחצי עבד, וי"ל דר"נ ס"ל ג"כ כסברת רבא שלא לחלק כלל בסברא דלא שייר בקניינו, אך שפחה שאני מגזה"כ כנ"ל. | ||
'''{{עוגן1|ולכן}}''' לר"נ אינה קשה כלל קושית התוס' דניתי עשה לדחות ל"ת דלא יהי' קדש די"ל דס"ל דחצי עבד שקידש ב"ח לא תפסי הקידושין, וחציה שפחה שאני מגזה"כ, ואף דלא שייר בקניינו מ"מ דומה חצי עבד לחצי אשה דאינה מקודשת ואף דנימא דחצי עבד שאני דכיון דכופין את רבו ועומד להשתחרר הוי כמשוחרר, וכמו שמצאתי סברא זו כעת במקנה {{ממ|סי' מ"ד ע"ש}}, עכ"ז בקושית התוס' שרצו לומר שלא לכפות לרבו משום דאתי עשה לדחות ל"ת וישא ב"ח. א"כ ממילא הוי בכלל התקדשי לחציי דאינה מקודשת היכא דלא חזי לכולי' וממילא לא יקיים פו"ר כנ"ל, ועיקר קושית התוס' {{ממ|ב"ב הנ"ל}} הוא אליבא דרב חסדא דס"ל לחלק ע"פ הסברא דלא שייר בקניינו, א"כ לר"ח י"ל דה"ה חצי עבד אף למשנה ראשונה י"ל דתפסי הקידושין משום דגם בזה י"ל דהא לא שייר בקניינו, ולכן תירצו שפיר משום דבעידנא דמיעקר לאו לא מקיים לעשה, והא דסדין בציצית שהוכיח הטו"א אין זו הוכחה כלל אליבא דר"ח דס"ל דחובת מנא כנ"ל, ולר"נ דס"ל במנחות דחובת גברא א"כ לא שייך אליבי' תי' הנ"ל כמש"כ הטו"א, אמנם אליבי' לא הקשו כלל. משום די"ל דס"ל כרבא ור"ש דלא מחלקינן כלל בסברא דלא שייר בקניינו וכנ"ל, ויש להאריך בכ"ז הרבה ובדברי הפוסקים באה"ע {{ממ|סי' מ"ד}}, אבל אין כאן מקום. | '''{{עוגן1|ולכן}}''' לר"נ אינה קשה כלל קושית התוס' דניתי עשה לדחות ל"ת דלא יהי' קדש די"ל דס"ל דחצי עבד שקידש ב"ח לא תפסי הקידושין, וחציה שפחה שאני מגזה"כ, ואף דלא שייר בקניינו מ"מ דומה חצי עבד לחצי אשה דאינה מקודשת ואף דנימא דחצי עבד שאני דכיון דכופין את רבו ועומד להשתחרר הוי כמשוחרר, וכמו שמצאתי סברא זו כעת במקנה {{ממ|סי' מ"ד ע"ש}}, עכ"ז בקושית התוס' שרצו לומר שלא לכפות לרבו משום דאתי עשה לדחות ל"ת וישא ב"ח. א"כ ממילא הוי בכלל התקדשי לחציי דאינה מקודשת היכא דלא חזי לכולי' וממילא לא יקיים פו"ר כנ"ל, ועיקר קושית התוס' {{ממ|ב"ב הנ"ל}} הוא אליבא דרב חסדא דס"ל לחלק ע"פ הסברא דלא שייר בקניינו, א"כ לר"ח י"ל דה"ה חצי עבד אף למשנה ראשונה י"ל דתפסי הקידושין משום דגם בזה י"ל דהא לא שייר בקניינו, ולכן תירצו שפיר משום דבעידנא דמיעקר לאו לא מקיים לעשה, והא דסדין בציצית שהוכיח הטו"א אין זו הוכחה כלל אליבא דר"ח דס"ל דחובת מנא כנ"ל, ולר"נ דס"ל במנחות דחובת גברא א"כ לא שייך אליבי' תי' הנ"ל כמש"כ הטו"א, אמנם אליבי' לא הקשו כלל. משום די"ל דס"ל כרבא ור"ש דלא מחלקינן כלל בסברא דלא שייר בקניינו וכנ"ל, ויש להאריך בכ"ז הרבה ובדברי הפוסקים באה"ע {{ממ|סי' מ"ד}}, אבל אין כאן מקום. | ||