בבלי/ברכות/ט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 123 בתים ,  1 בנובמבר 2023
תיקון הערת משתמש:אויצרניק ע"פ מש"כ בדף השיחה
(בדיקה בכתה"י)
(תיקון הערת משתמש:אויצרניק ע"פ מש"כ בדף השיחה)
 
שורה 36: שורה 36:
הנץ החמה תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה<ref>בכי"מ "תנ"ה כו' הנה"ח" ליתא, ונר' שחסר בט"ס דלקמן כ"ה ב' וכ"ו א' מייתי ליה להתנ"ה בהכ"י.‏ ובפסקי רי"ד ובאו"ז שם לא הביאו ג"כ התנ"ה אך מהם אין ראיה שי"ל שקצרו.‏ ובבה"ג הגי' תנ"ה ר' יהודה בן תימא אומר ותיקין היו גומרין אותה עם הנה"ח תניא אידך מצותה עם הנה"ח כדי שיסמוך כו' והא דר"י בן תימא כ"ה גם בילקוט תהלים ע"ב ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"ז {{ממ|דק"ס}}.</ref> כדי שיסמוך  
הנץ החמה תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה<ref>בכי"מ "תנ"ה כו' הנה"ח" ליתא, ונר' שחסר בט"ס דלקמן כ"ה ב' וכ"ו א' מייתי ליה להתנ"ה בהכ"י.‏ ובפסקי רי"ד ובאו"ז שם לא הביאו ג"כ התנ"ה אך מהם אין ראיה שי"ל שקצרו.‏ ובבה"ג הגי' תנ"ה ר' יהודה בן תימא אומר ותיקין היו גומרין אותה עם הנה"ח תניא אידך מצותה עם הנה"ח כדי שיסמוך כו' והא דר"י בן תימא כ"ה גם בילקוט תהלים ע"ב ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"ז {{ממ|דק"ס}}.</ref> כדי שיסמוך  
גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום א"ר זירא מאי קראה [[תנ"ך/תהלים/עב#ה|ייראוך עם שמש ולפני  
גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום א"ר זירא מאי קראה [[תנ"ך/תהלים/עב#ה|ייראוך עם שמש ולפני  
ירח דור דורים]] העיד ר"י{{הערה|רבי יוסי. לפי ספר יוחסין הוא כנראה אחיו של רבי שמעון בן אליקים. ועיין [[בית יוסף/אורח חיים/קיא|בית יוסף]] ו[[ב"ח/אורח חיים/קיא#|ב"ח]] או"ח סימן קיא, בנדפס: רבי יוס'''ף'''.}} בן אליקים<ref>"בן אליקום" בב"נ ליתא {{ממ|דק"ס}} אבל בשאר עדי הנוסח איתא.</ref> משום קהלא קדישא דבירושלים<ref>בכי"מ '''שבירושלם''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל הסומך  
ירח דור דורים]] העיד ר"י{{הערה|רבי יוסי {{ממ|כ"ה בכל דפוסים הישנים ובכתבי היד}}. לפי ספר יוחסין הוא כנראה אחיו של רבי שמעון בן אליקים. אמנם ב[[טור/אורח חיים/קיא|טור]] או"ח סימן קיא נדפס: רבי יוס'''ף'''. ובכ"י פריס: ר' '''אמי''', ובכ"י גניזה א': ר' '''יוסה''' {{ממ|והיא היא}}.}} בן אליקים<ref>"בן אליקום" בב"נ ליתא {{ממ|דק"ס}} אבל בשאר עדי הנוסח איתא.</ref> משום קהלא קדישא דבירושלים<ref>בכי"מ '''שבירושלם''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל הסומך  
גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום כולו א"ר זירא איני והא<ref>בכי"מ "איני והא" ליתא, ונראה שהיה כתוב ונגרר, וכ"ה במנוה"מ נר ג'‏ כלל ג'‏ ח"א פ"ט [א"ה וכ"ה בכ"י פירנצה]. ובכל הדפוסים הישנים הגי' '''איני והא"ר זירא''' אנא סמכי כו' והגיהו המהרש"ל מפני שאין הלשון מובן {{ממ|דק"ס}} וכדפו"י כ"ה ברוב כתה"י.</ref> אנא סמכי ואיתזקי  
גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום כולו א"ר זירא איני והא<ref>בכי"מ "איני והא" ליתא, ונראה שהיה כתוב ונגרר, וכ"ה במנוה"מ נר ג'‏ כלל ג'‏ ח"א פ"ט [א"ה וכ"ה בכ"י פירנצה]. ובכל הדפוסים הישנים הגי' '''איני והא"ר זירא''' אנא סמכי כו' והגיהו המהרש"ל מפני שאין הלשון מובן {{ממ|דק"ס}} וכדפו"י כ"ה ברוב כתה"י.</ref> אנא סמכי ואיתזקי  
א"ל במאי איתזקת דאמטיית אסא לבי מלכא התם נמי מבעי לך למיהב אגרא  
א"ל במאי איתזקת דאמטיית אסא לבי מלכא התם נמי מבעי לך למיהב אגרא  
שורה 50: שורה 50:
דקבעוה רבנן<ref>בכי"מ אפי' תימא '''בתפלה של שחרית''' כיון '''דתקינו''' רבנן '''ה' שפתי תפתח''' בתפלה {{ממ|דק"ס}}.‏</ref> בתפלה כתפלה אריכתא דמיא דאי לא תימא הכי ערבית היכי מצי סמיך והא בעי למימר  
דקבעוה רבנן<ref>בכי"מ אפי' תימא '''בתפלה של שחרית''' כיון '''דתקינו''' רבנן '''ה' שפתי תפתח''' בתפלה {{ממ|דק"ס}}.‏</ref> בתפלה כתפלה אריכתא דמיא דאי לא תימא הכי ערבית היכי מצי סמיך והא בעי למימר  
השכיבנו אלא כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא ה"נ כיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה  
השכיבנו אלא כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא ה"נ כיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה  
אריכתא דמיא<ref>בכי"מ דאי לא תימא הכי כו' דמיא ליתא, וכן ליתא בב"נ.‏ ונר'‏ שכן הוא נכון דלעיל ד'‏ ד' ב' מייתי הגמ' להפך ראיה מתפלה להשכבנו ועי'‏ במהרש"א שעמד בזה ועוד דמאי אולמא דערבית משחרית אדרבא בשחרית ליה מאן דפליג דבעי לסמוך ואף ר'‏ יוחנן דאיהו מרא דשמעתא הכא ואיהו דאמר איזהו בן עוה"ב כו'‏ כ"ש של שחרית קאמר וכמ"ש רש"י לעיל שם אלא דל"ג לה.‏ וכן משמע מרהיטת לשון תשובת הרשב"א ח"א סי'‏ נ"א שלא היה בגי' ועי' צל"ח שהאריך בדוחק {{ממ|דק"ס}}. וכן ליתא ברוב כתה"י לבד מכ"י פריס וקטע כריכה הגורסים כעי"ז.</ref>. מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא דבעינא למימר מ"ט תקנוהו  
אריכתא דמיא<ref>בכי"מ דאי לא תימא הכי כו' דמיא ליתא, וכן ליתא בב"נ.‏ ונר'‏ שכן הוא נכון דלעיל ד'‏ ד' ב' מייתי הגמ' להפך ראיה מתפלה להשכבנו ועי'‏ במהרש"א שעמד בזה ועוד דמאי אולמא דערבית משחרית אדרבא בשחרית ליה מאן דפליג דבעי לסמוך ואף ר'‏ יוחנן דאיהו מרא דשמעתא הכא ואיהו דאמר איזהו בן עוה"ב כו'‏ כ"ש של שחרית קאמר וכמ"ש רש"י לעיל שם אלא דל"ג לה.‏ וכן משמע מרהיטת לשון תשובת הרשב"א ח"א סי'‏ נ"א שלא היה בגי' ועי' {{ממק|צל"ח}} שהאריך בדוחק {{ממ|דק"ס}}. וכן ליתא ברוב כתה"י לבד מכ"י פריס וקטע כריכה הגורסים כעי"ז.</ref>. מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא דבעינא למימר מ"ט תקנוהו  
רבנן לאחר י"ח ברכות לימרו מעיקרא<ref>בכי"מ משמע '''מעיקרא''' ומשמע '''לבסוף לימרינהי מעיקרא טעמא מאי תקינו''' רבנן לאחר י"ח ברכות (ותיבות "לימרו מעיקרא" ליתא), וכ"ה משמע מעיקרא כו'‏ בב"נ ובאה"ת ובחי' הרשב"א ובשט"מ {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}האי יהיו לרצון אמרי פי משמע '''מעיקרא''' ומשמע '''לבסוף לומרה מעיקרא''' (הרשב"א גורס גם כן כך ולא כמ"ש בנוסחתינו ומשמע מעיקרא דבעינן למימר ועיין בס' סמיכת חכמים שהקשה לפי גי' היה לו לומר ג"כ לבסוף דאמרי ע"ש ולפי גי' הכ"י וגי' הרשב"א לק"מ) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. {{ש}}גירסת הדפוס "משמע לבסוף ומשמע מעיקרא דבעינא למימר" הוא עירוב נוסחאות. בכ"י פירנצה משמע '''דאמרי מעיקרא''' ומשמע '''דקא בעינא למימר''', וכעי"ז בכ"י פריס קטע גניזה וב' קטעי כריכה משמע '''דאמרי''' (בקטעי כריכה '''דאמ'''') ומשמע '''דבעינא למימר'''. מאידך, בכ"י מינכן וב"נ וב' קטעי גניזה משמע '''מעיקרא''' ומשמע '''לבסוף''' (ובקטע כריכה א' הנ"ל "משמע '''לכתחילה''' ומשמע לבסוף משמע דאמ' ומשמע דבעי למימר").
רבנן לאחר י"ח ברכות לימרו מעיקרא<ref>בכי"מ משמע '''מעיקרא''' ומשמע '''לבסוף לימרינהי מעיקרא טעמא מאי תקינו''' רבנן לאחר י"ח ברכות (ותיבות "לימרו מעיקרא" ליתא), וכ"ה משמע מעיקרא כו'‏ בב"נ ובאה"ת ובחי' הרשב"א ובשט"מ {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}האי יהיו לרצון אמרי פי משמע '''מעיקרא''' ומשמע '''לבסוף לומרה מעיקרא''' (הרשב"א גורס גם כן כך ולא כמ"ש בנוסחתינו ומשמע מעיקרא דבעינן למימר ועיין בס' סמיכת חכמים שהקשה לפי גי' היה לו לומר ג"כ לבסוף דאמרי ע"ש ולפי גי' הכ"י וגי' הרשב"א לק"מ) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. {{ש}}גירסת הדפוס "משמע לבסוף ומשמע מעיקרא דבעינא למימר" הוא עירוב נוסחאות. בכ"י פירנצה משמע '''דאמרי מעיקרא''' ומשמע '''דקא בעינא למימר''', וכעי"ז בכ"י פריס קטע גניזה וב' קטעי כריכה משמע '''דאמרי''' (בקטעי כריכה '''דאמ'''') ומשמע '''דבעינא למימר'''. מאידך, בכ"י מינכן וב"נ וב' קטעי גניזה משמע '''מעיקרא''' ומשמע '''לבסוף''' (ובקטע כריכה א' הנ"ל "משמע '''לכתחילה''' ומשמע לבסוף משמע דאמ' ומשמע דבעי למימר").
{{ש}}וכגי' ב"נ דתיבות "מ"ט תקנוהו רבנן לאחר י"ח ברכות" ליתא כלל כ"ה גם בכ"י פירנצה וב' קטעי גניזה. ובקטע גניזה א' וב' קטעי כריכה איתא, ותיבות "לימרו מעיקרא" ליתא. ובכי"מ ופריס איתא בסדר הפוך '''לימרינהו מעיקרא מ"ט תיקנוהו''' (בכי"מ וקטע גניזה א' '''טעמא מאי דתקינו''') '''רבנן לאחר י"ח ברכות''' (ובקטע כריכה א' '''אמאי קבעוה רבנן בסוף''').</ref> א"ר יהודה בריה דר' שמעון בן פזי<ref>בב"נ ליתא ‏"א"ר יהודה בריה דר"ש בן פזי" {{ממ|דק"ס}} אבל בשאר עדי הנוסח איתא.</ref> הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר  
{{ש}}וכגי' ב"נ דתיבות "מ"ט תקנוהו רבנן לאחר י"ח ברכות" ליתא כלל כ"ה גם בכ"י פירנצה וב' קטעי גניזה. ובקטע גניזה א' וב' קטעי כריכה איתא, ותיבות "לימרו מעיקרא" ליתא. ובכי"מ ופריס איתא בסדר הפוך '''לימרינהו מעיקרא מ"ט תיקנוהו''' (בכי"מ וקטע גניזה א' '''טעמא מאי דתקינו''') '''רבנן לאחר י"ח ברכות''' (ובקטע כריכה א' '''אמאי קבעוה רבנן בסוף''').</ref> א"ר יהודה בריה דר' שמעון בן פזי<ref>בב"נ ליתא ‏"א"ר יהודה בריה דר"ש בן פזי" {{ממ|דק"ס}} אבל בשאר עדי הנוסח איתא.</ref> הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר  

תפריט ניווט