178,036
עריכות
שבות יעקב/א/קי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונה) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
'''{{עוגן1|והמ"מ}}''' כתב עוד דנ"מ ג"כ לענין לטרוף ממשעבדי בשבועה: | '''{{עוגן1|והמ"מ}}''' כתב עוד דנ"מ ג"כ לענין לטרוף ממשעבדי בשבועה: | ||
'''{{עוגן1|ומ"ש}}''' אם בדרך משל וכו' וא"כ תהדר הקושיא לדוכתא אין זו קשיא כלל דאף דבכל מילי ב"ח דאחי הוי בעשור נכסים היינו מטעם דאמדינן דעת האב משום דסתם בני אדם כך נותנים לבנותיו וכמ"ש תוספת בכתובת דף ס"ח ע"ב ד"ה כל חדא וחדא וא"כ זה הוא ג"כ אומדנא דמוכח שבודאי לא יתן נדוניא לבנותיו ממאי שמחייב ומשועבד לאחריני לכך אצל האחין ג"כ אין לה רק לאחר שמשלמין החוב | '''{{עוגן1|ומ"ש}}''' אם בדרך משל וכו' וא"כ תהדר הקושיא לדוכתא אין זו קשיא כלל דאף דבכל מילי ב"ח דאחי הוי בעשור נכסים היינו מטעם דאמדינן דעת האב משום דסתם בני אדם כך נותנים לבנותיו וכמ"ש תוספת בכתובת דף ס"ח ע"ב ד"ה כל חדא וחדא וא"כ זה הוא ג"כ אומדנא דמוכח שבודאי לא יתן נדוניא לבנותיו ממאי שמחייב ומשועבד לאחריני לכך אצל האחין ג"כ אין לה רק לאחר שמשלמין החוב (ומ"מ שטח"ז אינו נוטל אלא לאחר סילק הבנות ע"ש בתשובת מהר"מ מילת' בטעמו) והוא פשוט ועוד דאף אם תמצא לומר כדעת מהר"ם דיורשת הוי לענין זה מ"מ כיון שכבר הוכחנו שמיד לאחר מיתת האב זכתה בחנק' וא"כ האחים אחותם קאי ירתי ואין לזה מכח שטח"ז זכות באותן נכסים דודאי אין האב יורש את בתו בקבר להנחיל לבתו וחתנו בכח שטח"ז שלו ואף את"ל שיורש מ"מ ה"ל ראוי ואף דכתב בשטח"ז שנוטל בראוי כבמוחזק מ"מ ראוי גרוע כזה אינו נוטל וכדאית' בתשובת שארית יוסף סי' א' הגם שהאחרוני' מהרש"ל ור"מא ומהר"מ מלובלין וצ"צ בתשובתיה' גם בתשובת עבודת הגרשוני סי' פ"ה דוחים כל דבריו בשתי ידים ופסקו דלא כוותיה מ"מ בנ"ד דגרע וגרע יותר אפשר דגם המה מודים וכמשמע מפרשי' פ' יש בכור (וגם עדיין יש מקום עיון בקצת דבריהם בסוגיא דאנא מכח אבי דאבא קאתינא וכה"ג בדברי הטור א"ה בסי' קי"ג שפסק גבי פרנסת הבת דגובה מן הראוי כגון אם מת אביה בחייה זקנה ולא היה נכסים לאביה ואח"כ מת זקנה נוטלת מנכסיו עישור וקשה לכאורה דא"עג דמטעם ראוי אינה מפסדת דאינו ב"ח של אביה רק של אחיה מ"מ אמאי אינם יכולין האחין לומר אנא מכח אבוה דאבא קאתינא כמו שפסק בטח"מ סי' רי"א ואף שמוצא דין בא"ה הוא מהר"אש פ' מציאת האשה מ"מ כוונתו יש ליישב מה שא"א לומר כן בלשון הטור ויש ליישב אך לפי שאין נפקותא בנדון דידן קצרתי): | ||
'''{{עוגן1|ועוד}}''' דאף אי נימא דזה נכלל בכלל ראוי מ"מ כיון שמתה הבת אחר שכבר חלקו אחיו עם ראובן בשטח"ז שלו אז אין לו זכות במה שנפל להם אח"כ בכח שטח"ז וכמ"ש בתשובת מהר"מ מלובלין ובתשובת צ"צ סי' קי"ד קובע בו מסמורת מדכתב הלשון בשטח"ז ומה שיניח אחריו וזה לא מקרי מה שהניח אחריו כל זה היה נראה לפום ריהטא: | '''{{עוגן1|ועוד}}''' דאף אי נימא דזה נכלל בכלל ראוי מ"מ כיון שמתה הבת אחר שכבר חלקו אחיו עם ראובן בשטח"ז שלו אז אין לו זכות במה שנפל להם אח"כ בכח שטח"ז וכמ"ש בתשובת מהר"מ מלובלין ובתשובת צ"צ סי' קי"ד קובע בו מסמורת מדכתב הלשון בשטח"ז ומה שיניח אחריו וזה לא מקרי מה שהניח אחריו כל זה היה נראה לפום ריהטא: | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
'''{{עוגן1|ואם}}''' יאמר האומר הא גופ' מנ"ל דלמא באמת ב"ח גובה מעישור נכסיה זה ודאי אינו דהא אית' שם בפ' מציאות אשה דף ס"ח ע"ב בין בגרו עד שלא נישאו וכו' דברי ר' ר"ש בן אלעזר אומ' אף איבדו פרנסתן כיצד הן עושת שוכרת להן בעלים ומוציאן להן פרנסתן ואם איתא אמאי לא קאמר כיצד הן עושת מוכרת פרנסתן לאחרים או לותה מאחרים ומשעבד להן פרנסתן אלא ודאי כל שלא נשאו בפרנסתן איגלאי מילתא שאין לה שום זכיה בפרנסתן ואין יכול לשעבדן כלל: | '''{{עוגן1|ואם}}''' יאמר האומר הא גופ' מנ"ל דלמא באמת ב"ח גובה מעישור נכסיה זה ודאי אינו דהא אית' שם בפ' מציאות אשה דף ס"ח ע"ב בין בגרו עד שלא נישאו וכו' דברי ר' ר"ש בן אלעזר אומ' אף איבדו פרנסתן כיצד הן עושת שוכרת להן בעלים ומוציאן להן פרנסתן ואם איתא אמאי לא קאמר כיצד הן עושת מוכרת פרנסתן לאחרים או לותה מאחרים ומשעבד להן פרנסתן אלא ודאי כל שלא נשאו בפרנסתן איגלאי מילתא שאין לה שום זכיה בפרנסתן ואין יכול לשעבדן כלל: | ||
'''{{עוגן1|ועוד}}''' מצאתי און לי בתשובת צמח צדק [[שו"ת צמח צדק | '''{{עוגן1|ועוד}}''' מצאתי און לי בתשובת צמח צדק [[שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/צה|סי' צ"ה]] וז"ל מכל מקום חל החוב מיד לאחר מיתת האב ומיד אומדין הנכסים לידע כמה הוא העישור וכשתנשא זכתה למפרע מהשתא עכ"ל הרי להדיא כמו שכתבנו (גם בעיקר הדין שפסק שם בתשובה בדין אם הבת נוטלת שטח"ז אם מתו כל האחים ואין לה רק אחיות מה יפה פסק שם כיון דעכשיו היא בת יורשת היא כזכר ממש ומה לה ולשטח"ז ובפרטות לפי עיקר טעם המנהג של שטח"ז שהובא ג"כ בנחלת שבעה סי' ך"א סעי' ב' ע"ש וכן מבואר הדין לענין עישור נכסים עיין בא"ה סי' קי"ג סעי' ט' וכל זה דלא כתשובת עבודת הגרשוני סי' ע"ז שמפקפק עליו ולע"ד עיקר כדעת הצ"צ, ואין להוציא ירושה דאורייתא בכדי) נמצא זכינו לדין דיש לראובן חלק באותן עישור נכסים כיון שמתה קודם נישואין איגלאי מילתא למפרע שלא זכתה מעולם בפרנס זה: | ||
'''{{עוגן1|אכן}}''' עדיין הברירה ביד היתומים שאם רוצים עדיין יכולין לחזור ולשלם לו חובו ושלא ליתן לו חצי חלק זכר אף שכבר התרצו עצמם ליתן לו בתורת ירושה מ"מ כיון שעכשיו נתרבו הנכסים. הוי כפשרה ומחילה בטעות והוא פשוט ה"ק יעקב: | '''{{עוגן1|אכן}}''' עדיין הברירה ביד היתומים שאם רוצים עדיין יכולין לחזור ולשלם לו חובו ושלא ליתן לו חצי חלק זכר אף שכבר התרצו עצמם ליתן לו בתורת ירושה מ"מ כיון שעכשיו נתרבו הנכסים. הוי כפשרה ומחילה בטעות והוא פשוט ה"ק יעקב: | ||