13,152
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/קידושין/לו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מחילת 'אבינו' או 'מלכנו': כנדצ''ל
(מחילת 'אבינו' או 'מלכנו') |
(←מחילת 'אבינו' או 'מלכנו': כנדצ''ל) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
=== מחילת 'אבינו' או 'מלכנו' === | === מחילת 'אבינו' או 'מלכנו' === | ||
;פסק הרשב"א כדעת רבי מאיר שבין כך ובין כך קרויין בנים | ;פסק הרשב"א כדעת רבי מאיר שבין כך ובין כך קרויין בנים | ||
בברייתא המובאת במסכת קידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לו/א|לו.]]}} איתא: "בנים אתם לה' אלקיכם" {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#א|דברים יד א]]}} - בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים - אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרויים בנים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך אתם קרויים בנים, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ד#כב|ירמיה ד כב]]}} "בנים סכלים המה", ואומר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#כ|דברים לב כ]]}}"בנים לא אמון בם", ואומר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/א#ד|ישעיה א ד]]}} "זרע מרעים בנים משחיתים", ואומר {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ב#א|הושע ב א]]}} "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני קל חי". | בברייתא המובאת במסכת קידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לו/א|לו.]]}} איתא: "בנים אתם לה' אלקיכם" {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#א|דברים יד א]]}} - בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים - אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרויים בנים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך אתם קרויים בנים, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ד#כב|ירמיה ד כב]]}} "בנים סכלים המה", ואומר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#כ|דברים לב כ]]}} "בנים לא אמון בם", ואומר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/א#ד|ישעיה א ד]]}} "זרע מרעים בנים משחיתים", ואומר {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ב#א|הושע ב א]]}} "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני קל חי". | ||
ומבארת הגמרא שהוצרך לכל אלו הפסוקים, שלא נאמר שרק 'סכלים' קרויים בנים אך לא כשאין בהם אמונה, או עכ"פ כשעובדים עבודה זרה, וקמ"ל שאף באופן זה קרויים בנים, ולא רק 'בנים משחיתים' אלא 'בני קל חי'. | ומבארת הגמרא שהוצרך לכל אלו הפסוקים, שלא נאמר שרק 'סכלים' קרויים בנים אך לא כשאין בהם אמונה, או עכ"פ כשעובדים עבודה זרה, וקמ"ל שאף באופן זה קרויים בנים, ולא רק 'בנים משחיתים' אלא 'בני קל חי'. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
והנה המפרשים הקשו כיצד מועילה תשובה ומה מקום יש למחילת עון, הלא בגמרא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לב/ב|לב:]]}} אמרו שאפילו לדעת הסוברים ש'רב שמחל על כבודו כבודו מחול', אבל 'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול', שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יז#טו|דברים יז טו]]}} "שום תשים עליך מלך" - שתהא אימתו עליך. ומעתה מאחר והקב"ה מלכו של עולם, אם כן מה שייך מחילה והלא מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. | והנה המפרשים הקשו כיצד מועילה תשובה ומה מקום יש למחילת עון, הלא בגמרא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לב/ב|לב:]]}} אמרו שאפילו לדעת הסוברים ש'רב שמחל על כבודו כבודו מחול', אבל 'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול', שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יז#טו|דברים יז טו]]}} "שום תשים עליך מלך" - שתהא אימתו עליך. ומעתה מאחר והקב"ה מלכו של עולם, אם כן מה שייך מחילה והלא מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. | ||
ועוד איתא בגמרא שם מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית משתה בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד | ועוד איתא בגמרא שם מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית משתה בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם. נתן הכוס לרבי אליעזר, ולא נטלו. נתנו לרבי יהושע, וקיבלו. אמר לו רבי אליעזר, מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו... אמר להם רבי צדוק, עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואת עוסקים בכבוד הבריות, הקב"ה משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר ומצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו, ע"כ. | ||
והקשה המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/קידושין/לב/ב|ח"א שם]]}}, מדוע לא נלמד מק"ו זה של רבי צדוק גם שמלך בשר ודם יכול למחול על כבודו בקל וחומר ממלכו של עולם שמוחל על כבודו. ויישב: ויש לומר, דהקב"ה עלמא דיליה היא ומלכותא דיליה, ומצי מחיל ליקריה כנשיא ורב. אבל מלך בשר ודם, מלכותא דארעא לא הוה אלא כעין מלכותא דשמיא, ומשמיא מוקמי ליה, ולאו דיליה הוא, כדכתיב 'כי להשם המלוכה', ואין המלך בשר ודם יכול למחול כבוד מלכות שמים, ע"כ. | והקשה המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/קידושין/לב/ב|ח"א שם]]}}, מדוע לא נלמד מק"ו זה של רבי צדוק גם שמלך בשר ודם יכול למחול על כבודו בקל וחומר ממלכו של עולם שמוחל על כבודו. ויישב: ויש לומר, דהקב"ה עלמא דיליה היא ומלכותא דיליה, ומצי מחיל ליקריה כנשיא ורב. אבל מלך בשר ודם, מלכותא דארעא לא הוה אלא כעין מלכותא דשמיא, ומשמיא מוקמי ליה, ולאו דיליה הוא, כדכתיב 'כי להשם המלוכה', ואין המלך בשר ודם יכול למחול כבוד מלכות שמים, ע"כ. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ובגמרא במסכת תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/כה/ב|כה:]]}} מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד רבי עקיבא אחריו ואמר 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו' וירדו גשמים. | ובגמרא במסכת תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/כה/ב|כה:]]}} מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד רבי עקיבא אחריו ואמר 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו' וירדו גשמים. | ||
וכתב החיד"א ב[[פתח עינים/תענית/כה | וכתב החיד"א ב[[פתח עינים/תענית/כה/ב|פתח עינים]] לבאר על פי מה שכתבו המפרשים שלישראל יש תשובה כי אנו כביכול 'בני קל חי' ואב שמחל על כבודו כבודו מחול, ואילו שאר האומות הם עבדים כלפי מלכו של עולם ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. | ||
והנה כתב הריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/רכ|סימן רכ]]}} שאף שאב שמחל על כבודו כבודו מחול, אך זאת רק במחילה על כבודו, אבל על בזיונו אינו יכול למחול. והנה גבי כמה עוונות מבואר בזוהר שהעובר עליהם 'עביד קלנא לשכינתא' וכיוצא בזה, ואם כן תחזור הקושיא כיצד יעשה תשובה על עוונות אלו שאף האב שמחל על בזיונו אין בזיונו מחול. | והנה כתב הריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/רכ|סימן רכ]]}} שאף שאב שמחל על כבודו כבודו מחול, אך זאת רק במחילה על כבודו, אבל על בזיונו אינו יכול למחול. והנה גבי כמה עוונות מבואר בזוהר שהעובר עליהם 'עביד קלנא לשכינתא' וכיוצא בזה, ואם כן תחזור הקושיא כיצד יעשה תשובה על עוונות אלו שאף האב שמחל על בזיונו אין בזיונו מחול. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
;חילוק החיד"א בין מלך פרטי למלך העולם שיכול למחול על כבוד המלכות | ;חילוק החיד"א בין מלך פרטי למלך העולם שיכול למחול על כבוד המלכות | ||
ולכן מסיק החיד"א יישוב אחר לעיקר הקושיא - וכדברי המהרש"א - שאף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, היינו דוקא במלך פרטי המולך על חלק או חלקי הישוב, אמנם 'מלך הכבוד' שכל העולם שלו, יכול למחול. ומטעם זה חלוקים אומות העולם מישראל, | ולכן מסיק החיד"א יישוב אחר לעיקר הקושיא - וכדברי המהרש"א - שאף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, היינו דוקא במלך פרטי המולך על חלק או חלקי הישוב, אמנם 'מלך הכבוד' שכל העולם שלו, יכול למחול. ומטעם זה חלוקים אומות העולם מישראל, שהם ברשעותם עובדי עבודה זרה ואינם מאמינים שהוא מלך מלכי המלכים ואין בלתו, ולכן גם אין להם תשובה כדין מלך שמחל על כבודו שאין כבודו מחול. | ||
על זה אומרים אנו 'אבינו מלכנו חטאנו לפניך' - כי בסתם חטא מהני מה שאתה 'אבינו' למחול על החטא, שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול. ואם ח"ו היה זה חטא שיש בו זלזול, והרי האב שמחל על זלזולו אינו מחול, על כך אומרים אנו שאתה 'מלכנו' ואין בלתך, ולכן הכח בידך למחול אף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. | על זה אומרים אנו 'אבינו מלכנו חטאנו לפניך' - כי בסתם חטא מהני מה שאתה 'אבינו' למחול על החטא, שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול. ואם ח"ו היה זה חטא שיש בו זלזול, והרי האב שמחל על זלזולו אינו מחול, על כך אומרים אנו שאתה 'מלכנו' ואין בלתך, ולכן הכח בידך למחול אף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
ובברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/אורח חיים/קטו#ב|סק"ב]]}} הוסיף לבאר באופן אחר על דרך מה שכתב הרמ"ע {{ממ|[[עשרה מאמרות/חקור דין/ב/יא|עשרה מאמרות, מאמר חקור דין ח"ב פי"א]]}} שעכו"ם אין להם תשובה. ופירשו המפרשים שהוא משום שאב שמחל על כבודו כבודו מחול, אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ואם כן נמצא שהתשובה והסליחה תלויים בזה שהשם הוא אבינו והאב שמחל על כבודו כבודו מחול, ולכן אנו אומרים 'השיבנו אבינו' ו'סלח לנו אבינו'. | ובברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/אורח חיים/קטו#ב|סק"ב]]}} הוסיף לבאר באופן אחר על דרך מה שכתב הרמ"ע {{ממ|[[עשרה מאמרות/חקור דין/ב/יא|עשרה מאמרות, מאמר חקור דין ח"ב פי"א]]}} שעכו"ם אין להם תשובה. ופירשו המפרשים שהוא משום שאב שמחל על כבודו כבודו מחול, אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ואם כן נמצא שהתשובה והסליחה תלויים בזה שהשם הוא אבינו והאב שמחל על כבודו כבודו מחול, ולכן אנו אומרים 'השיבנו אבינו' ו'סלח לנו אבינו'. | ||
ובמחזיק ברכה {{ממ|[[מחזיק ברכה/אורח חיים/קטו#ג|אות ג]]}} הביא דברי חכם אחד שהקשה על פירוש זה, מדוע אם כן בברכת סלח לנו מזכירים גם 'מחל לנו מלכנו' - והלא כל הסליחה אינה אלא בעבור שהוא 'אבינו'. והשיב לו החיד"א שכיון שאנו מאמינים שהוא מלך מלכי המלכים לכן יכול למחול אף בתורת 'מלך' ומשא"כ העכו"ם שאינם מאמינים בזה. ובשלמי ציבור הקשה על דבריו מה מועיל זה שהעולם כולו של הקב"ה הלא סוף סוף המחילה אינה אלא מכח זה שהוא אבינו, והחיד"א משיב על דבריו בספר | ובמחזיק ברכה {{ממ|[[מחזיק ברכה/אורח חיים/קטו#ג|אות ג]]}} הביא דברי חכם אחד שהקשה על פירוש זה, מדוע אם כן בברכת סלח לנו מזכירים גם 'מחל לנו מלכנו' - והלא כל הסליחה אינה אלא בעבור שהוא 'אבינו'. והשיב לו החיד"א שכיון שאנו מאמינים שהוא מלך מלכי המלכים לכן יכול למחול אף בתורת 'מלך' ומשא"כ העכו"ם שאינם מאמינים בזה. ובשלמי ציבור הקשה על דבריו מה מועיל זה שהעולם כולו של הקב"ה הלא סוף סוף המחילה אינה אלא מכח זה שהוא אבינו, והחיד"א משיב על דבריו בספר מדבר קדמות {{ממ|[[מדבר קדמות/כ/ה|מערכת כ' אות ה]]}} שזו סברא אחרת שכיון שכל העולם שלו, לכן יכול למחול אף על זלזול. | ||
והיינו כדבריו בפתח עינים, שבאמת יש כאן שתי בחינות, מחד האב יכול למחול יותר שהרי 'אב שמחל על כבודו כבודו מחול', אך מאידך מחילת המלך חזקה יותר שיכול למחול אף על בזיונו, וישראל יש להם מחילה משני הטעמים, הן בתורת 'אבינו' - כאב שמחל על כבודו, והן בתורת 'מלכנו' - כמלך מלכי המלכים שהמלכות שלו ויכול למחול על כבוד המלכות. | והיינו כדבריו בפתח עינים, שבאמת יש כאן שתי בחינות, מחד האב יכול למחול יותר שהרי 'אב שמחל על כבודו כבודו מחול', אך מאידך מחילת המלך חזקה יותר שיכול למחול אף על בזיונו, וישראל יש להם מחילה משני הטעמים, הן בתורת 'אבינו' - כאב שמחל על כבודו, והן בתורת 'מלכנו' - כמלך מלכי המלכים שהמלכות שלו ויכול למחול על כבוד המלכות. | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
;לשון 'אבינו' לגבי 'חטאנו' ולשון 'מלכנו' לגבי 'פשענו' | ;לשון 'אבינו' לגבי 'חטאנו' ולשון 'מלכנו' לגבי 'פשענו' | ||
כמה אחרונים {{ממ|יד אהרן, מדור התפילה, עמ' יח; לוחות משה עמ' רמח תפילה}} ביארו באופן נפלא את שינוי הלשון בברכת 'סלח לנו', 'סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו', שגבי חטא הזכיר לשון 'אבינו' וגבי פשע לשון 'מלכנו'. אמנם לפי מה שנתבאר בגמרא שבזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, ואם אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים, יבואר היטב. שכן 'חטא' הוא מעשה עבירה בשוגג, והחוטא בשוגג אינו יוצא מכלל 'נוהג מנהג בנים', ולכן אומרים אנו 'סלח לנו אבינו כי חטאנו'. משא"כ 'פשע' הוא מזיד, כמבואר בגמרא במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/לו/ב|לו:]]}} ואם 'פשענו' הרי אין אנו נוהגים מנהגים בנים, ואז איננו | כמה אחרונים {{ממ|יד אהרן, מדור התפילה, עמ' יח; לוחות משה עמ' רמח תפילה}} ביארו באופן נפלא את שינוי הלשון בברכת 'סלח לנו', 'סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו', שגבי חטא הזכיר לשון 'אבינו' וגבי פשע לשון 'מלכנו'. אמנם לפי מה שנתבאר בגמרא שבזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, ואם אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים, יבואר היטב. שכן 'חטא' הוא מעשה עבירה בשוגג, והחוטא בשוגג אינו יוצא מכלל 'נוהג מנהג בנים', ולכן אומרים אנו 'סלח לנו אבינו כי חטאנו'. משא"כ 'פשע' הוא מזיד, כמבואר בגמרא במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/לו/ב|לו:]]}} ואם 'פשענו' הרי אין אנו נוהגים מנהגים בנים, ואז איננו קרויים בנים ואיננו יכולים אלא לומר 'מחל לנו מלכנו כי פשענו'. | ||
בזה ביארו את תפילתנו במוסף של ראש השנה, 'היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים אם כעבדים' וכו', דהיינו שהם שתי בחינות, שאם עושים רצונו של מקום הרי הם בנים, ואם אינם עושים רצונו של מקום הם עבדים. | בזה ביארו את תפילתנו במוסף של ראש השנה, 'היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים אם כעבדים' וכו', דהיינו שהם שתי בחינות, שאם עושים רצונו של מקום הרי הם בנים, ואם אינם עושים רצונו של מקום הם עבדים. | ||