אמרי בינה/דיני פסח/כא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''{{עוגן1|ועיין}}''' מל"מ {{ממ|[[משנה למלך/מכירה/יא#|פי"א ממכירה]]}} שכתב במקנה או נותן לחבירו על תנאי אם נמשך התנאי אף אחר מיתת הנותן לכאורה תליא במחלוקת הגאונים במגרש ע"מ שלא תשתה יין ושתתה לאחר מיתת המגרש די"א דנתבטל הגט וי"א דלא נתבטל ויש ללמוד משם לענין ממונות כגון בנותן מתנה לבנו ואין לו יורש אחר ע"מ שלא יעשה איזה דבר אפשר דדמי לגט ונ"מ לבע"ח של הנותן שהי' אחר המתנה דאי נתבטלה המתנה אתי הבע"ח וטרף וכתב דמ"מ נראה דהכא לכ"ע כל שעבר על תנאי נתבטל' המתנה. ובס' קרמ"ר מגמגם בזה דהוא סובר דטעם הסוברים דלאחר מיתת המגרש כשעוברת על התנאי דל"נ הגירושין הוא משום דלא קפיד על לאחר מיתתו אולם דעת המל"מ דעיקר טעמם דלגבי גט הוא משום דהמיתה גומרת וכורתת מה דאגידא גבי' דבעל שלא תעבור על התנאי והטעם כיון דבחייו לא עברה על התנאי ואחר מיתתו לא צריך לקיומו של התנאי כיון דאעפ"כ מותרת לשוק לכך אף אם עברה על התנאי לא אמרינן דנתבטל הגט ובניה שהי' לה מן השני בחיי המגרש כשרים כיון דלגוף ההיתר של לשוק לא צריך לקיומו של התנאי משא"כ לענין מתנה דצריך לגוף קיום המתנה לקיום התנאי דאם יתבטל המתנה יגבה הבע"ח וכיון דצריך עכשיו לקיום המתנה לדין צריך לקיים התנאי ועיין ספר אבני מלואים {{ממ|[[אבני מילואים/אבן העזר/קמג#ד|ח"ב סי' קמ"ג סק"ד]]}} ובאמת בנידון המל"מ יש להתבונן למה לא יכול היורש למחול לנפשיה כיון דקאי במקום המוריש ויורש זכות זה א"כ לעולם יכול אף לאחר מיתת הנותן לו למחול לנפשיה להתנאי שיתקיים המתנה אף באם יעבור על התנאי וצ"ל דהמל"מ איירי במקום דל"מ מחילת התנאי ואכ"מ בזה] עכ"פ מבואר דבממון לכ"ע התנאי נמשך אף אחר מיתת הנותן וא"כ אם נאמר דכוונת התנאי היה על מכירה המועלת אי אפשר לעולם שיבטל התנאי המעשה והוי רק שיור ממש וי"ל דבזה אף התוס' מודים דאמרינן דכונת התנאי הי' על שם מכר כדי שיתבטל המעשה דאל"כ למה הותר' בגדר תנאי כיון דזה הוי שיור על לעולם ואף די"ל דלכך הותנה בדרך תנאי ולא בדרך שיור כדי שיהי' בידו למחול על התנאי אחר כך ושיתקיים אף אם יעבור על התנאי דבשיור אינו יכול למחול דהא דעת הרשב"א דתנאי שאינו של ממון דלא שייך לומר הרני כאילו התקבלתי {{עוגן|נא א}}אין בידו למחול כמבואר בר"ן כתובות {{ממ|דף ע"ג}} ובמס' נדרים:

<noinclude>{{דיקטה}}

{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>