משתמש:עמד/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

{{אות סעיף|לח}} {{שך|כ}} {{באר הגולה|כ}} בית הכסא {{באר היטב|נא}} שאמרו דוקא כעין בתי כסאות שלהם שהיו על גבי קרקע ומגולים אבל שלנו {{סמע|פה}} שהם מכוסים בחפירות {{באר הגולה|ל}} אם ראה ושתק מחל ושוב אינו יכול למחות {{ביהגרא|קיג}} אבל לכתחלה מצי מעכב: <small>הגה ראובן ושמעון שהיה להם בה"כ בשותפות והחפירה הולכת לתוך חצירו של לוי ועכשיו ראובן ושמעון רוצים לחלוק ולעשות שתי בתי כסאות {{סמע|פו}} {{נתיבותח|סח}} {{ביהגרא|קיד}} לוי יכול {{באר הגולה|קד|•}} למחות (ב"י בשם הריטב"א):</small>

בני מבוי או בני חצר שנעשה אחד מהן אומן ולא מיחו בידו ואח"כ רוצים למחות בידו {{סמע|פט}} יתבאר בסי' שאח"ז:

{{ביהגרא|קיט}} {{באר הגולה|ס}} כל דבר שידוע שאין המערער יכול לסבלו אע"פ ששאר בני אדם סובלים אותו אין לו חזקה כנגד מערער זה:

{{אות סעיף|לח}} {{נתיבותח|לו}} {{באר הגולה|ע}} הקונה {{באר היטב|נט}} מהעכו"ם {{שך|לג}} אין המצרן יכול לסלקו:

{{סמע|סט}} {{שך|לה}} {{נתיבותח|לט}} {{באר הגולה|צ}} המוכר לעכו"ם {{באר הגולה|ק}} {{ביהגרא|צב}} או {{באר היטב|סא}} שוכר לו משמתין אותו {{פתש|יד}} עד שיקבל עליו {{שך|לו}} כל אונס שיבא מהעכו"ם עד שינהוג העכו"ם עם בן המצר שלו בדיני ישראל בכל {{סמע|ע}} ואם אנסו בדבר שלא כדין {{באר היטב|סב}} ישראל משלם המוכר {{סמע|עא}} {{ביהגרא|צג}} {{נתיבותח|מ}} {{באר הגולה|ר}} <small>ודוקא ששמתוהו תחילה אבל אם לא שמתוהו ואירע לו אונס מן העכו"ם י"א דפטור לשלם (ר"ן ונ"י והמגיד פי"ב {{באר הגולה|ש}} בשם הראב"ד ומרדכי פ' הגוזל קמא וכנ"ל עיקר) {{באר הגולה|ת}} {{ביהגרא|צד}} </small>ואם בא לו היזק מכח שכונת העכו"ם בחיי המוכר (ומת) חייב הבן לשלם ממה שירש מאביו {{ביהגרא|צה}} אבל אם לא בא לו ההיזק אלא לאחר מיתת המוכר {{באר הגולה|א}} יש מי שאומר {{סמע|עב}} {{נתיבותח|מא}} שלא קנסו בנו אחריו:

{{ביהגרא|צו}} {{באר הגולה|ב}} במ"ד אמורים כשיכול למוכרה או לשוכרה לישראל {{סמע|עג}} {{נתיבותח|מב}} {{פתש|טו}} בדמים שנותן העכו"ם אבל אינו חייב למוכרה לישראל {{באר היטב|סג}} בפחות {{באר הגולה|ג}} {{ביהגרא|צז}} ואי חזינן שהעכו"ם מכוין לקנות במצר ישראל {{סמע|עד}} {{שך|לז}} כדי {{נתיבותח|מג}} להשחית {{באר היטב|סד}} נחלתו הכל לפי ראות הדיין:

{{אות סעיף|לח}} {{ביהגרא|קל}} {{באר הגולה|ת}} אם קנה שמעון סחורה מעכו"ם והטעהו בחשבון ונתן דמי הטעות לשותפות וירא שמא יזכור טעותו וכן אם היו משכונות מאחרים וירא שיבא לו מזה הפסד {{סמע|עח}} {{נתיבותח|עג}} {{באר היטב|עב}} יודה ראובן בפני עדים שדמי הטעות ודמי המשכנות באו לשותפות ויכתבו ויחתמו ויתנו ביד שמעון <small>(וע' לעיל סעיף י"ב סי' זה)</small>:

{{ביהגרא|קלב}} {{באר הגולה|ג}}  בני כרך שקנו ספר תורה בששים דינר והתנו שאם ילך אחד מהכרך להתיישב במקום אחר שהנשארים יתנו לו חלקו ועתה רוצה אחד לצאת ושואל חלקו לפי מה שהוקרו הספרים והנשארים אומרים שלא יתנו חלקו כי אם לפי מה שקנו בתחלה הדין עם {{באר היטב|עד}} הנשארים: <small>הגה {{ביהגרא|קלג}} ראובן ושמעון היו להם שותפות ביחד והיו להן שטרות ונתחייבו מס לקהל {{סמע|פא}} ולקחו הקהל {{באר היטב|עה}} השטרות בעד מס של ראובן חייב לפרוע לשמעון חלקו ולא יכול לומר תנכה ג"כ חלקך במס כי מאחר שנהנה מן השטרות ופרע בהן חובו צריך לשלם לשמעון ולא יכול לפרוע בעד שמעון שלא ברצונו (הרא"ש כלל פ"ט סימן ט') {{סמע|פב}} {{באר הגולה|ד}} ראובן קנה סחורה והניח לשמעון ולוי ויהודה לכל אחד רביעית לריוח ולהפסד {{שך|נ}} ואח"כ הפסידו בסחורה ארבע מאות וחזרו בהם שמעון ולוי {{באר הגולה|ה}} ונתנו לראובן שלש מאות {{נתיבותב|נב}} אם יהודה {{נתיבותח|עה}} רוצה לחזור צריך ליתן מאה לראובן דלא נשתתפו אלא על הריוח מן הסחורה אבל לא מה שיקנה אחד משותף חבירו {{שך|נא}} {{נתיבותח|עו}} {{נתיבותב|נג}} שותפין הרבה יחד אין אחד יכול {{באר היטב|עו}} להסתלק רק מדעת כולן (כלל הנ"ל סי' ט"ו) {{ביהגרא|קלד}} מי שמקבל מחבירו {{באר היטב|עז}} סחורה להוליכה למקום אחר ולחלק בריוח ובתוך זמן (קודם) שמוליכה {{באר היטב|עח}} זל הסחורה בכאן {{סמע|פג}} {{שך|נב}} {{נתיבותב|נד}} מחשב הסחורה לפי מה ששוה {{סמע|פד}} {{נתיבותח|עז}} בשעה שמוליכה ולא בשעה שקבלה (רבינו ירוחם נתיב כ"ז ח"א {{באר הגולה|צז|•}} )</small>:

{{ביהגרא|קלה}} {{באר הגולה|ו}} ראובן ושמעון בקש מהם עכו"ם להלוות לו סך מעות ולוי בקש להשתתף עמהם בחוב ונתרצו וקדם ראובן ונתן מחלקו לעכו"ם ד' זקוקים וחצי ואמר העכו"ם שלא היה צריך יותר והלך ראובן ואמר לשמעון ולוי אם תרצו לחלוק עמי בחוב תנו לי כל אחד חלקו בחוב ושמעון נתן לו חלקו ולוי לא נתן לו ונפטר אם כשתבע ראובן ללוי חלקו אמר איני חפץ ליתן {{באר הגולה|ז}} {{נתיבותב|נה}} הרי {{נתיבותח|עח}} נעקר משותפותם {{באר הגולה|ח}} אבל אם אמר תדיר הריני משלם אע"ג דדחה אותו קצת {{ביהגרא|קלו}} כיון דלא אטרחי לב"ד קני רווחא וחייב ליתן ליורשיו: