1,567
עריכות
אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(דבריהם הם זכרונם פרשת בהעלותך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ויש להביא ראיה לכך שעכ"פ בשתי מצוות אין דוחים מצוה קלה מפני המצוה החמורהן, וזאת מאותם אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח, ובגמרא בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/כה/ב|כה:]]}} יש מאן דאמר שהיו טמאי מת מצוה. ולכאורה מצוה זו של קבורה אינה אלא מצוה קלה שאין בה כרת ואינה דוחה את השבת ואינה מצוה דרבים ואפשר לעשותה על ידי אחרים קטנים או על ידי זבים וזבות ונדות וילדות, או על ידי טמאים אחרים שנטמאו בטומאת מת - שהרי אי אפשר שבמחנה גדול כל כך של ששים ריבוא גברים מלבד נשים וטף וערב רב, שלא ימותו בהם בני אדם בכל יום. ומאידך, מצות פסח היא מצוה חמורה שיש בה כרת והיא מצוה דרבים ודוחה שבת ואי אפשר לעשותה על ידי אחרים - ואעפ"כ לא דחו את המצוה הקלה של קבורת המת שנזדמנה להם ראשונה, מפני המצוה החמורה של עשיית הפסח - הרי מוכח מכאן שכשיש לפניו מצוה קלה אין דוחים אותה מפני המצוה החמורה שתדחה לאחר זמן. {{ממ|סדר משנה הל' ק"ש פ"א אות ז}} | ויש להביא ראיה לכך שעכ"פ בשתי מצוות אין דוחים מצוה קלה מפני המצוה החמורהן, וזאת מאותם אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח, ובגמרא בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/כה/ב|כה:]]}} יש מאן דאמר שהיו טמאי מת מצוה. ולכאורה מצוה זו של קבורה אינה אלא מצוה קלה שאין בה כרת ואינה דוחה את השבת ואינה מצוה דרבים ואפשר לעשותה על ידי אחרים קטנים או על ידי זבים וזבות ונדות וילדות, או על ידי טמאים אחרים שנטמאו בטומאת מת - שהרי אי אפשר שבמחנה גדול כל כך של ששים ריבוא גברים מלבד נשים וטף וערב רב, שלא ימותו בהם בני אדם בכל יום. ומאידך, מצות פסח היא מצוה חמורה שיש בה כרת והיא מצוה דרבים ודוחה שבת ואי אפשר לעשותה על ידי אחרים - ואעפ"כ לא דחו את המצוה הקלה של קבורת המת שנזדמנה להם ראשונה, מפני המצוה החמורה של עשיית הפסח - הרי מוכח מכאן שכשיש לפניו מצוה קלה אין דוחים אותה מפני המצוה החמורה שתדחה לאחר זמן. {{ממ|סדר משנה הל' ק"ש פ"א אות ז}} | ||
== שבת קודש - רבי חיים מוולוז'ין == | |||
=== חילוק נבואת משה משאר נביאים === | |||
;"ותדבר מרים ואהרן במשה... ויאמרו הרק אך במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר וישמע ה'" {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יב#א|במדבר יב א-ב]]}} | |||
הלשון 'אך במשה' ו'גם בנו' קשה, שהיה לו לומר "ויאמרו הרק עם משה דיבר ה' הלא גם עמנו". וכן בהמשך הפסוקים: "ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו. לא כן עבדי משה... פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות...", יש להבין מהו "אם יהיה נביאכם ה'", ומדוע אמר תחילה 'אליו' אתודע, ואחר כך אדבר 'בו'. | |||
ויבואר עפ"מ שביארו חז"ל {{ממ|[[בבלי/יבמות/מט/ב|יבמות מט:]]}} בחילוק שבין נבואת משה לשאר נביאים, שכל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, ומשה באספקלירא המאירה. ועוד אמרו ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה. ובזוהר עמדו על החילוק בין קריאת 'אברהם אברהם' ש'פסיק טעמיה בגוויה' לקריאת 'משה משה' ש'לא פסיק טעמיה בגוויה'. ובחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/פט/א|פט.]]}} אמרו: גדול מה שנאמר במשה ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב 'ואנכי עפר ואפר', ואילו במשה כתיב 'ונחנו מה'. | |||
וביאור הענין שכל הנביאים ואף אברהם אבינו אף שנזדכך החומר שלהם לא נזדכך כל כך עד שלא יהיה חוצץ ומפסיק כלל בין הארת הנשמה כשהיא בעולם העליון להארתה כשהיא בגוף. ולכן אצל אברהם נאמר 'עפר ואפר' כי עכ"פ היה הגוף חשוב כעפר ואפר, ואילו אצל משה מפני רוב שפלותו וענוותנותו היה הגוף כמי שאינו - 'ונחנו מה'. ולכן לא היה מסך מבדיל והיתה השכינה מדברת מתוך גרונו ממש. | |||
ואהרן ומרים חשבו שאף הם נזדכך אצלם החומר כאצל משה, ולכן אמרו 'הרק אך במשה דיבר' כלומר בו בלבד השכינה מדברת מתוך גרונו, הלא 'גם בנו דיבר' שהם חשבו שאף נבואתם היא כמדרגת משה. ועל כך השיב להם ה' 'אם יהיה נביאכם הוי"ה' - היינו גם אם לפרקים יזדמן שהנבואה תהיה בכם משם העצם ב"ה [ולא בשאר השמות-כינויים], אך יהיה זה 'במראה אליו אתודע' - ומהמראה הרי היא דבר המפסיק, אספקלירא שאינה מאירה. או 'בחלום אדבר בו' - דהיינו שלדבר בו בלי הפסק אפשר רק בחלום כשהנשמה עולה מהגוף ואין הגוף מפסיק. | |||
'לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות' - באספקלריה המאירה, כזכוכית פשוטה שדרכה נראה עצם הדבר. ועל זה אמרו שכל הנביאים מתנבאים ב'כה אמר השם', ומשה ב'זה הדבר'. כי הנביאים כולם מתנבאים ב'כה' כמו וכדמות ענין זה אמר. ואילו משה רבינו אמר 'זה הדבר' דיבור זה ששמעתי ברור אני אומר לכם בלי שינוי. {{ממ|[[רוח חיים/אבות/א#א|רוח חיים על אבות פ"א מ"א]]}}. | |||