מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/מח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''ויהי לדרוש אלהים כל ימי זכריה המבין כו'.''' פירש"י בימי זכריה והוא בנו של יהוידע שהיה בימי יואש עכ"ל ודבר תמוה פירש דהא זכריה בנו של יהוידע כבר נהרג בימי מלך יואש וזה הכתוב נאמר בימי עזיהו שהיה כמה דורות אח"כ ובספר דה"י פרש"י דזכריה המבין הוא עזיהו וג' שמות היו לו כו' ע"ש ודו"ק:  

'''משחרב ביהמ"ק ראשון בטלו ערי מגרש ופסקו אורים ותומים כו'.''' ויש לדקדק דבספ"ק דיומא קאמר ה' דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הן ארון וכפורת וכרובים ואש ושכינה ורוה"ק ואורים ותומים ולא חשיב הכא ארבע מדהתם ולא חשיב התם תרתי דחשיב הכא ויש לומר דהתם לא חשיב אלא הנך דשייכי למקדש והכא חשיב דלא שייכי למקדש דאורים ותומים שייכי גם בלא מקדש ודו"ק:  

'''כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים כו'.''' כיון דלהם אומר שיאכלו כשיעמוד כהן לאורים גו' וזמן ימות משיח עדיין לא היה אז ע"כ כשיחיו לעתיד אמר להן כן שיאכלו על פי אורים ותומים ודו"ק:  

'''משמתו חגי זכריה כו' ראוי שתשרה שכינה כו'.''' כל המאמר מבואר פ"ק דסנהדרין:  

'''אבן שלימה מסע נבנה הדברים ככתבן כו'.''' פירוש ככתבן שמן ההר הסיען כמו שהן ע"י השמיר כו' כפירש"י בס' מלכים ולרבי נחמיה שאמר שהיה מתקן מבחוץ ע"כ אין הדברים ככתבן ופירש הרמב"ן סוף פרשת יתרו אבן שלימה מסע נבנה לא שהיה שלימה לגמרי רק שהיא שלימה שאין לה פגם כו' ע"ש באורך וכתב עוד שם הרמב"ן דאיתא במכילתא לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה אבל אתה בונה בהיכל ובקדשי קדשים ומה אני מקיים מקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית גו' בבית אינו נשמע אבל בחוץ נשמע כו' עכ"ל והיינו לדעת רבי נחמיה שהוא סובר כן אבל לרבי יהודה דבהיכל ובק"ק נמי אפילו בחוץ לא היו מתקנין צ"ל לר"י הא דנקט קרא גבי מזבח לא תבנה אתהן גזית לאו לדיוקא קאמר לה אלא לרבותא נקט קרא מזבח ומיניה ניליף בקל וחומר ומה אם מזבח הקל אסור לבנות בו גזית ההיכל וק"ק שהן חמורים לא כל שכן והכי בעי למימר במכילתא אי לאו דריש מיעוטא ור"י לית ליה ההוא מיעוטא ודו"ק:  

'''ואין מסרטין כו' שנאמר במלואותם כו'.''' מלשון שלימות כפרש"י ומצינו לשון זה בכסף מלא יתננה גו' כפירש"י שם:  

'''שמיר זה ברייתו כשעורה ומו' ימי בראשית נברא כו'.''' ובמסכת אבות חשיב ליה שמיר בהדי י' דברים שנבראו בע"ש בין השמשות ופירש הרמב"ם דחשיב נפלאות ומופתים שהושמו בטבע הדברים ההם בין השמשות וזה שאמר הכא שזהו דבר נפלא דבר קטן שברייתו רק כשעורה ואין כל דבר קשה כו' ואין משמרין אותו רק בדבר רך בספוגין כו' שכן הושם דבר נפלא בטבע מו' ימי בראשית ודו"ק:  

'''סולת ''' שצפה כו' עי' פירש"י ועי"ל כי הסולת הוא החשוב והגס מן החטים והקמח הוא הדק ממנו כמ"ש מוציאה את הקמח וקולטת את הסולת והוה הסולת על גב הנפה והקמח למטה ממנו תחתיו וקאמר מתוך שמנונית שבו היה צף שם כאילו הוא דבר לח דומה לעיסה שנילושה בדבש כו' שנראה השומן צף על העיסה ומאן דמפרש '''ב' ''' ככרות כו' לפירוש רש"י נופת מלשון נוף שבאילן וצופים מלשון צף ומאן דמפרש דבש הבא מן צופיא כו' נראה דדריש נמי נופת מלשון נוף שעל הרוב עושין כוורת שלהן ביערים בנופות האילנות:  

[[קטגוריה:מהרש"א: חידושי אגדות: סוטה]]</noinclude>