13,565
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוטה/יג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מילוי שנותיהם של צדיקים מעת לעת: תיקונים
(הוספה חשובה מספר אור לישרים לרבי זרח איידליץ) |
(←מילוי שנותיהם של צדיקים מעת לעת: תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ובגמרא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לח/א|לח.]]}}: תניא אידך, בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד, מנין שבשבעה באדר מת, שנאמר... הא למדת שבשבעה באדר מת משה. ומנין שבשבעה באדר נולד משה, שנאמר "ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא", שאין ת"ל 'היום', מה ת"ל 'היום', מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחדוש, שנאמר "את מספר ימיך אמלא". | ובגמרא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לח/א|לח.]]}}: תניא אידך, בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד, מנין שבשבעה באדר מת, שנאמר... הא למדת שבשבעה באדר מת משה. ומנין שבשבעה באדר נולד משה, שנאמר "ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא", שאין ת"ל 'היום', מה ת"ל 'היום', מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחדוש, שנאמר "את מספר ימיך אמלא". | ||
ועוד דרשו חז"ל במדרש {{ממ|[[בראשית רבה/נח/א|ב"ר נח א}}: "יודע ה' ימי תמימים" {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לז#יח|תהילים לז יח]]}} כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים. ובפירוש מהרז"ו: כמ"ש את מספר ימיך אמלא. [אמנם יעויין שם במפרשים שיש שפירשו דרשת חז"ל באופן אחר]. | ועוד דרשו חז"ל במדרש {{ממ|[[בראשית רבה/נח/א|ב"ר נח א]]}}: "יודע ה' ימי תמימים" {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לז#יח|תהילים לז יח]]}} כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים. ובפירוש מהרז"ו: כמ"ש את מספר ימיך אמלא. [אמנם יעויין שם במפרשים שיש שפירשו דרשת חז"ל באופן אחר]. | ||
;האם מילוי השנים נמנה לפי ימים או לפי שעות | ;האם מילוי השנים נמנה לפי ימים או לפי שעות | ||
ובספרי {{ממ|[[ספרי/ב|פי' ב]]}} על הפסוק "אחד עשר יום מחורב" אמרו: והלא כבר נאמר "ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" שאין ת"ל היום, ומה ת"ל היום, היום מלאו ימי ושנותי מעת לעת. רבי אומר היום מלאו שבאותו היום שלמו לו מעת לעת. ובעמק הנצי"ב גרס בדעת חכמים בלא 'מעת לעת', היום מלאו ימי ושנותי, ורבי מוסיף שבאותו יום שלמו לו מעת לעת. ובעמק הנצי"ב ביאר שנחלקו אם מלאו רק מנין השנים או שמלאו גם מנין הימים, כיון שסתם שנה היא מראש השנה לראש השנה, אך השנים אינם מכוונות בימים עד כלות כל המחזור. | ובספרי {{ממ|[[ספרי/דברים/ב|פי' ב]]}} על הפסוק "אחד עשר יום מחורב" אמרו: והלא כבר נאמר "ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" שאין ת"ל היום, ומה ת"ל היום, היום מלאו ימי ושנותי מעת לעת. רבי אומר היום מלאו שבאותו היום שלמו לו מעת לעת. ובעמק הנצי"ב גרס בדעת חכמים בלא 'מעת לעת', היום מלאו ימי ושנותי, ורבי מוסיף שבאותו יום שלמו לו מעת לעת. ובעמק הנצי"ב ביאר שנחלקו אם מלאו רק מנין השנים או שמלאו גם מנין הימים, כיון שסתם שנה היא מראש השנה לראש השנה, אך השנים אינם מכוונות בימים עד כלות כל המחזור. | ||
ובספר עין אליהו {{ממ|שיק, סוטה שם}} ביאר הגירסא כפי שהיא לפנינו שגם בדברי חכמים גורסים 'מעת לעת', וביאר על פי מה שהביא הש"ך {{ממ|[[ש"ך/חושן משפט/לה#א|חו"מ סימן לה סק"א]]}} ספקו של הלחם חמודות במי שנולד באמצע היום האם נעשה גדול דוקא באותה שעה, מעת לעת לפי שעות, או שדי במה שנולד באותו יום ומקצת היום ככולו, והרי זה חשוב כמעת לעת מתחילת היום. | ובספר עין אליהו {{ממ|שיק, סוטה שם}} ביאר הגירסא כפי שהיא לפנינו שגם בדברי חכמים גורסים 'מעת לעת', וביאר על פי מה שהביא הש"ך {{ממ|[[ש"ך/חושן משפט/לה#א|חו"מ סימן לה סק"א]]}} ספקו של הלחם חמודות במי שנולד באמצע היום האם נעשה גדול דוקא באותה שעה, מעת לעת לפי שעות, או שדי במה שנולד באותו יום ומקצת היום ככולו, והרי זה חשוב כמעת לעת מתחילת היום. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בזה ביאר המשך חכמה את דברי הגמרא במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/יג/ב|יג:]]}} תנא, כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. | בזה ביאר המשך חכמה את דברי הגמרא במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/יג/ב|יג:]]}} תנא, כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. | ||
וביאר המשך חכמה, דהנה מבואר בגמרא בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/יב/א|יב.]]}} על הפסוק "ותרא אותו כי טוב הוא": וחכמים אומרים, בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא "ותרא אותו כי טוב הוא", וכתיב התם "וירא אלקים את האור כי טוב". ואם כן צריך לומר שלידת משה | וביאר המשך חכמה, דהנה מבואר בגמרא בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/יב/א|יב.]]}} על הפסוק "ותרא אותו כי טוב הוא": וחכמים אומרים, בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא "ותרא אותו כי טוב הוא", וכתיב התם "וירא אלקים את האור כי טוב". ואם כן צריך לומר שלידת משה היתה בליל ז' באדר, ולכן היה ניכר הארתו בבית כיון שהיה הבית חשוך בלילה. ומאידך פטירת משה היתה בעצם היום ביום ז' באדר. ולכן המן שהלך אחר חשבון האומות שהלילה נגרר אחר היום שלפניו, סבר שלא נולד ומת משה באותו יום, וכיון שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים נמצא שפטירת משה היתה "שלא בזמנו" ואם כן יוכל היה למות בחודש אחר ולא בחודש אדר, ואם מת בחודש אדר על כרחך סימן יש בדבר שחודש זה הוא חודש רע עבור ישראל. | ||
אמנם באמת "לא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" - דהיינו שאצל ישראל היום הולך אחר הלילה, ואם כן נמצא שאכן פטירתו היתה ביום לידתו, ומה שמת באותו יום הוא משום שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים, ואם כן לא היה יכול למות בזמן אחר, ושוב אין כאן שום סימן שחודש אדר הוא חודש רע לישראל. ואדרבה מזלו טוב שהרי יכול היה להיוולד בשאר חודשים וכיון שנולד בחודש זה הרי שחודש אדר הוא במזל טוב. | אמנם באמת "לא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" - דהיינו שאצל ישראל היום הולך אחר הלילה, ואם כן נמצא שאכן פטירתו היתה ביום לידתו, ומה שמת באותו יום הוא משום שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים, ואם כן לא היה יכול למות בזמן אחר, ושוב אין כאן שום סימן שחודש אדר הוא חודש רע לישראל. ואדרבה מזלו טוב שהרי יכול היה להיוולד בשאר חודשים וכיון שנולד בחודש זה הרי שחודש אדר הוא במזל טוב. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ובמהרש"א בקידושין {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/לח/א|ח"א לח.]]}} העיר שלכאורה אם הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום, אם כן כלה שנתו של משה בו' אדר, ואילו בז' אדר כבר התחילה שנת הקכ"א. | ובמהרש"א בקידושין {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/לח/א|ח"א לח.]]}} העיר שלכאורה אם הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום, אם כן כלה שנתו של משה בו' אדר, ואילו בז' אדר כבר התחילה שנת הקכ"א. | ||
ובשו"ת פנים מאירות למהר"ם אש {{ממ|[[פנים מאירות/ב/קעד|ח"ב סימן קעד]]}} ציין מה שכתב בדרשים שלו טעם לשבח למה הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים דוקא | ובשו"ת פנים מאירות למהר"ם אש {{ממ|[[פנים מאירות/ב/קעד|ח"ב סימן קעד]]}} ציין מה שכתב בדרשים שלו טעם לשבח למה הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים דוקא 'מיום ליום', על פי מה שכתבו התוספות במנחות {{ממ|[[תוספות/מנחות/קי/א|קי. ד"ה ומיכאל]]}} מה דאיתא במדרשות, שמיכאל שר הגדול מקריב נשמותיהן של צדיקים לפני הקב"ה. ואם כן דין הצדיקים כדין קדשים שמחשבים בהם שעות, ואם כן גם לענין מילוי שנותיהם אין אומרים מקצת היום ככולו, אלא ממלאים שעותיהם ובשעה שנולד בה בשעה נפטר. ולפי זה צריך לומר שמשה רבינו נולד בז' באדר לעת מנחת ערב ובאותה שעה מת [ודלא כהמשך חכמה שנולד בליל ז' אדר]. | ||
והחתם סופר ביאר על פי זה את טעותו של המן כעין דברי המשך חכמה, שהיה סבור שהשלמת שנותיו של משה היא בו' אדר, ואם כן נמצא שאף שמת בז' אדר - אין כאן מילוי שנותיהם של צדיקים שהרי כבר התחילה שנות הקכ"א, ואם כן אין פטירתו משום 'מילוי שנים' אלא משום 'סימן רע' שבחודש אדר. | והחתם סופר ביאר על פי זה את טעותו של המן כעין דברי המשך חכמה, שהיה סבור שהשלמת שנותיו של משה היא בו' אדר, ואם כן נמצא שאף שמת בז' אדר - אין כאן מילוי שנותיהם של צדיקים שהרי כבר התחילה שנות הקכ"א, ואם כן אין פטירתו משום 'מילוי שנים' אלא משום 'סימן רע' שבחודש אדר. | ||