676
עריכות
אלה המצוות/שעח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שולי גליוני (שיחה | תרומות) (המשך 'מתקפת איכות' בענין ברכת כהנים) |
שולי גליוני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''<big>שעח</big>''' {{ממר|עשה קמח}} '''לברך הכהנים את ישראל בכל יום שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ו#כג|במדבר ו כג]]}} כה תברכו את בני ישראל אמור להם וגו'.''' (והמברך מתברך כמ"ש ואני אברכם ונאמר ומברכיך ברוך ולכן יש להזהר שלא להתרשל במצוה מכח איזו טענה שלא נתפרשה כי אין לנו מפורש אלא שששה דברים הם המונעין מן הכהנים נשיאות כפים: הלשון, והמומין, והעבירה, והשנים, והיין וטומאת הידים. ומי שאין לו אחת מאלו אעפ"י שאינו חכם ואינו מדקדק במצות או שהיו העם מרננים אחריו או שלא היה משאו ומתנו באמונה. הרי זה נושא כפיו ואין מונעין אותו, לפי שזו היא מצוה על כל כהן שראוי לנשיאות כפים, ואין אומרים לאדם רשע, הוסף רשע והמנע מן המצות. | '''<big>שעח</big>''' {{ממר|עשה קמח}} '''לברך הכהנים את ישראל בכל יום שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ו#כג|במדבר ו כג]]}} כה תברכו את בני ישראל אמור להם וגו'.''' (והמברך מתברך כמ"ש ואני אברכם ונאמר ומברכיך ברוך ולכן יש להזהר שלא להתרשל במצוה מכח איזו טענה שלא נתפרשה כי אין לנו מפורש אלא שששה דברים הם המונעין מן הכהנים נשיאות כפים: הלשון, והמומין, והעבירה, והשנים, והיין וטומאת הידים. ומי שאין לו אחת מאלו אעפ"י שאינו חכם ואינו מדקדק במצות או שהיו העם מרננים אחריו או שלא היה משאו ומתנו באמונה. הרי זה נושא כפיו ואין מונעין אותו, לפי שזו היא מצוה על כל כהן שראוי לנשיאות כפים, ואין אומרים לאדם רשע, הוסף רשע והמנע מן המצות. | ||
[{{הערה|כל המוסגר כאן נוסף במהדורה השנייה של 'אלה המצוות' (תפ"ז?) ואינו | [{{הערה|כל המוסגר כאן נוסף במהדורה השנייה של 'אלה המצוות' (תפ"ז?) ואינו מופיע במהדורה הראשונה (תע"ג). על ההבדלים בין המהדורות, ראו: מ' בניהו, ספרים שחיברם רבי משה חאגיז וספרים שהוציאם לאור, בתוך: עלי ספר, ג (תשלז), עמ' 109–110.}}'''ואגבן''' אודיעך כי בפירורים אשר לי{{הערה|המכוון הוא לספרו 'פירורי פת הקמח' הנדפס עם חבצלת השרון (פי' אלשיך על דניאל), תפ"ז. ראו על כך: מ' בניהו, ספרים שחיברם רבי משה חאגיז וספרים שהוציאם לאור, בתוך: עלי ספר, ג (תשלז), עמ' 110.}} כתבתי כי בהיותי מתגורר בק"ק של אחינו בני אשכנז ה"י ראיתי נוהגים כשהחזן אומר ברכת כהנים הצבור עונים בלחש ע"פ ראשון יהי רצון בזכות אברהם, עפ"ב יהי רצון בזכות יצחק על פ"ג יהי רצון בזכות יעקב. ועם היות כי הזכרת זכות אבות היא שעמדה ועומדת ותעמוד לנו לעולם ועד ובודאי מנהג יפה הוא עכ"ז נתתי אל לבי לדעת ולתור מה טעם מחלקים הברכות כל הברכה לאב אחד, ויגעמי ומצאתי האון דמנהגן של ישראל תורה היא ורב שלום בניך כי הראשון אדם שתיקן להם לישראל סדר הזכרת זכות אבות על האופן האמור כיון להטיל שלום בין גדולי ישראל שמצינו במדרש שנחלקו בדבר ברכת כהנים מהיכן זכו בה ישראל ומי כהחכם יודע לפשר דבר לצאת ידי חובת כולם התקינו להם סדר זה ומתוך ביאור המאמר יתבאר למה מזכירים דרך פרט על כל פסוק אב אחד ולא כל הג' אבות בסוף כל הג' ברכות או בכל ברכה כל שלשתן: | ||
'''עיניך''' הרואות כי במדרש נסתפקו רבותינו ז"ל מהיכן זכו ישראל לברכת־כהנים, ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן; ר' יהודה אומר מאברהם זכו, שנאמר כה יהיה זרעך וכתיב כה תברכו. רבי נחמיה אומר מיצחק שנאמר ואני והנער נלכה עד כה, לפיכך אמר המקום כה תברכו. רבנן אמרי מיעקב שנאמר כה תאמר לבית יעקב עי"ש. והנה ראוי לדעת מה נתקשה לאחרונים בדברי הראשונים עד שכל א' תלה הברכות באחד מאבות העולם וסמך על תיבת כה. דכמה כה איכא במקרא: | '''עיניך''' הרואות כי במדרש נסתפקו רבותינו ז"ל מהיכן זכו ישראל לברכת־כהנים, ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן; ר' יהודה אומר מאברהם זכו, שנאמר כה יהיה זרעך וכתיב כה תברכו. רבי נחמיה אומר מיצחק שנאמר ואני והנער נלכה עד כה, לפיכך אמר המקום כה תברכו. רבנן אמרי מיעקב שנאמר כה תאמר לבית יעקב עי"ש. והנה ראוי לדעת מה נתקשה לאחרונים בדברי הראשונים עד שכל א' תלה הברכות באחד מאבות העולם וסמך על תיבת כה. דכמה כה איכא במקרא: | ||