12,902
עריכות
מאין תקציר עריכה |
(המשך יבוא בל''נ) |
||
שורה 89: | שורה 89: | ||
זמן פנוי, שבו תשיח עם ד' בתפלה ובשירה וככל אשר תתרגל יותר | זמן פנוי, שבו תשיח עם ד' בתפלה ובשירה וככל אשר תתרגל יותר | ||
בשיח הנפש, יתרכך לבך, רוחך יתנשא ונפשך תתקרב יותר לד'. | בשיח הנפש, יתרכך לבך, רוחך יתנשא ונפשך תתקרב יותר לד'. | ||
אבל לעורר את נפשך שתדבר לד', תוכל רק אם תחזק את | |||
מחשבתך הנ"ל באמונתך שד' מלא כל הארץ כבודו, ואף אם אתה | |||
אינך רואה אותו, בו ובקדושתו אתה עומד. ולא במחשבה אחת | |||
יצאת ידי חובתך בזה, רק ככל שתכפול ותתמיד לחשוב במחשבה | |||
חזקה את עניני האמונה, יותר יקל לך לעורר את נפשך שתדבר לד' | |||
העומד לפני'. | |||
ואם עוד יקשה לך לצייר לעצמך איך אתה עומד לפני ד', | |||
ונפשך תתפעל ותתלהב בתפלה בעודה לפניו ית' אשר כבודו מלא | |||
עולם, מפני שבעולם גשמי אתה נמצא, עיניך רק גשם רואות | |||
וידיך חומר ממשמשות. הבט נא השמימה והתבונן, אמץ את | |||
מחשבתך וחשוב, אני עומד מעבר מזה ומעבר השמים השני, עולם | |||
אחר לגמרי הוא, מלאכים שרפים וכל נשמות האבות הנביאים | |||
והצדיקים ובתוכם הכסא כבוד נמצא, וד' הגדול הקדוש והנורא | |||
עליו שוכן. האל המסתתר בעולם הזה, שם הדר כבודו כ"כ נגלה. | |||
התחזק הבט וחשוב. עומד אני מעבר מזה ואומר אליו ית' ברוך | |||
אתה ד', אותך ד' שעיני נשואות אליך אני מברך, בין אם אני | |||
רואה בין אם איני רואה אותך, את עיני אני מאמץ ובך מסתכל | |||
ומברך ומדבר אליך ד'. | |||
ואם רצונך לדעת עד כמה ראיתך זו נוגעת למעלה, עמוד | |||
ושמע את דבר ד'. איתא בספר היכלות וקצת מזה מובא בטור | |||
או"ח [[טור/אורח חיים/קכה|ס' קכ"ה]], שאמר ד', ברוכים אתם לד' שמים ויורדי מרכבה, | |||
אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדשים ואומרים | |||
קדוש קדוש קדוש, ולמדו אותם שיהיו עיניהם נשואות למרום | |||
לבית תפלתם (היינו לשמים, וזה שער השמים) ונושאים עצמם | |||
למעלה, שאין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות | |||
לעיני ועיני בעיניהם, באותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות | |||
יעקב ומחבקם ומנשקם (היינו לכל אחד מישראל) ומזכיר גלותם | |||
וממהר גאולתם, עכ"ל הק'. מה נאמר ומה נדבר. השער נא, עינינו | |||
מסתכלות במרום בעיניו כביכל, והוא ית' מסתכל בנו, וכבודו מתענג | |||
מן ההסתכלות הזאת. כביכל, האב והבן מביטים זה בפני זה, ומתוך | |||
אהבה ומגודל החבה לא יוכל האב להתאפק ואוחז ומחבק ומנשק | |||
אותי הבן. הלב מתמוגג, והנפש מתפרצת, מתלהבת וקוראה, אל | |||
אבי, אל קדושי, אני עולה, אני עפה. | |||
בדברים הללו תעיין מתוך ראי' בשמים ותאמץ עיניך ולבך | |||
להבט ולכון. ובכלל כשאתה מדבר לד' בלשון נוכח, למשל אתה | |||
הוא אלהינו או ברוך אתה וכו', אף אם אין אתה מביט בשמים | |||
בשעה זו תדייק את האתה, ותצייר בדעתך שלד' אשר לנגדך | |||
אתה אומר אתה. אבל אל תדמה שרק באופנים הללו לבד שרשמנו | |||
לך, יכול אתה לעורר את נפשך, לא כן הוא. כל איש ישראל אם | |||
רק יודע שאין גופו ולבו הפקרים לעשות ולחשוב מכל הבא בידם, | |||
כל איש שעובד עם עצמו, כפעם בפעם ימציא לו אופנים ואמצעים | |||
לעורר את נפשו בהם להתלהב ולצאת מתוך מחבואי גופה להתקרב | |||
לד'. ויש גם פעמים שתבואנה לך מחשבות והתעורריות מעצמן אשר | |||
לא שערת ולא הכנות אותן, למשל בימים הנוראים בתפלה | |||
כשמרננים השבח לד', אתה הוא אלקינו וכו', וגם אתה התחלת | |||
עמהם לרנן, ויבא מורך בלבך, הלא עתה העליונים והתחתונים | |||
שרים שירה להאל הגדול המתנשא עליהם, ואיזה שייכות לי השפל | |||
עמהם, ואיך אחצוף להתערב עם משוררי אל ומשמחי אלהים. | |||
ופתאום כאלו נפח בך רוח חיים רוח התחזקות, הלא כך דרכה של | |||
שמחה, הכלי זמר והמנגנים הולכים ברחוב ומנגנים, ועמהם | |||
המחותנים וכל החשובים ששים ושמחים, וילדי העיר הבזוים | |||
היחפים שחורי פנים ומלוכלכי בגדים אחריהם אצים ורצים, מוחאים | |||
כף ועמהם שמחים ומזמרים; וגם זהו מכבודי החתונה והשמחה. | |||
ונפשך רואה אז מקהלה הגדולה משוררי אל, מלאכיו במרום, יחד | |||
עם ישראל למטה, שרים ומזמרים עתה שירה למלך הכבוד אשר | |||
עומד עליהם, שומע ומאזין, שמח ומתפאר, ואתה כילד יחף ומלוכלך | |||
בכל כחך רצת ואליהם נתחברת, ויחד עם המקהלה הקדושה אתה | |||
מרנן שירה לאלהיך שהשתוקקת אליו. שמחתך מתלקדת ורוחך | |||
נשברה ומתלהבת עד מאד, עד שלפעמים לבך נמס ובוכה בזה | |||
יותר מאשר בכל נדרי. | |||
---- | ---- | ||
{{ביאורים}} | {{ביאורים}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |