חובת התלמידים/ט

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

חובת התלמידים TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרק ט'
איזה עצות להתעלה ולתקן א"ע בהן.
Under construction icon-green.svg דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.

תלמיד ותיק, בטח שאלה נפשך, הלא התורה היא הכל אף מדור הקב"ה היא, והלא לומד אני, ולמה איני מתעלה. ואף שיש לי זמנים שמרגיש אני א"ע גבוה מעט, אבל האם מעט מן המעט הזה כל העלי' היא אשר עלי לעלות. האם בזה כבר אגיע להמצב שדורשים ומבטיחים בקונטרס הזה, ואשר קותה נפשי אליו כ"כ. ולמה עוד ישנם אנשים שלומדים תורה ומתפרשים ממנה ח"ו ויורדים אח"כ לבאר שחת. ואיפה היא הבטחת קדושינו ז"ל שאמרו, שהמאור שבה מחזירו למוטב. אמנם כן, בלמוד התורה מתקשרים הלומדים בהמלמד תורה לעם ישראל, הוא האלהי ישראל. אבל צריכים לדעת איך ללמוד תורה, ובזוה"ק (ח"ג קנ"ב) איתא מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלא אוחרא, תיפח רוחי' ולא יהי' לי' חולקא בעלמא דאתי', עכ"ל הק'[א]. זאת אומרת שמי שלומד את התורה רק בשכל אנושי יבש בלבד, כמו להבדל שמעיין בדבר שכל אחר, אומר הזוה"ק שאין לו חלק לעולם הבא. השכל הפשוט אשר בתורה רק לבוש התורה הוא ומי מתלבש בלבוש הזה, ד' ית', וכשלומדים תורה צריכים להשתדל לבוא אל האל מסתתר שהסתיר עצמו בתורה. רצונך לטהר את נפשך, כבר אמר ר"ע מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל, אבל רק מי שבא אל המקוה ונכנס בה יטהר. חדור איפוא דרך לבוש התורה אל הקב"ה שנמצא בה, ואז תטהר. הן אמת שבשעה שאתה לומד התורה קשה לך לעורר את נפשך במחשבות עילאות, מוכרח אתה להעמיק בה בראשך וכל עצמך לעבוד עבודה קשה המתשת את הכח, אבל עורר את נפשך טרם שתבא ללמוד, גלה אותה וקשרה בד'. ואז כשתבא ללמוד תורה, אתה תעבוד בפשט השכל הפשוט, והנפש הגלוי' שלך תרוץ ותחדור דרך הלבוש אל מלכה וקונה אשר בה ותתיחד עמו ית'.

אבל דבר הזה לא טוב הוא מה שגם הנפש שלך שבה אתה רוצה להתעלות ולהתקרב, נעלמה ממך, מסותרת היא בגופך וישנה היא בגשמיותך, ואם לא תקיץ אותה משינת עולם, ולא תגלה אותה מן מחצלת הקנים אשר היא קבורה בה, במה תתעלה ובמה תתקרב אל הקדוש ישראל. אבל דע נא שהקיצת נפש הקדושה לא כהקיצת גוף הישן היא, אותו מקיצים בפעם אחת, ואת הנפש רק בהתמדת העבודה שמכריחים אותה לעבוד יכולים להקיץ. כי יכול האיש לעשות מצות, בידיו, בכל אבריו אף בפיו, להתפלל, והנפש גם אז תישן אף תתעלף, צריכים להכריח את הנפש שהיא תעבוד והיא תפעל ובזה תתעורר ותתגלה. לכן גם בכל היום, אף בשעה שאין אתה לומד תורה תזכור שעבד ד' אתה ועליך להתקשר בו. חזק את אמונתך בד', חשוב כמה פעמים ביום, אני מאמין בד' ית' באמת ובלב שלם. אבי ומלכי, ברור לי שאתה אדון העולם אשר בראת את כל העולמות וכל אשר בהם, המלאכים בשמים אף בריות הקטנות אשר מתחת לארץ, ואתה מקיף אותי וממלא את גופי ורוחי. עבדך אני ולך כל עצמי מסור הפוך והפוך במחשבה זו דכולה בה.

תרגיל את לבך ונפשך להשתפך לד' בשיח ותפלה. הנער אף הגדול אם יש לו אך דעה קטנה, חושבים שכל עצמה של התפלה היא הדאגה והצרות שעלי' מתפללים, כמו שמבקש העני מן העשיר או כל איש מן מלך בו"ד אשר בידו להושיעו באיזה דבר. אבל רק איש בער ולא ידע יכול לחלל כ"כ את התפלה ולחשבה רק צורך הדאגות, ולולי צרכותיו לא הי' מתפלל ח"ו. כי באמת התפלה בעצמה, התקרבות הלב והשתפכות הנפש לד' בתפלה, זו היא העיקר אשר בתפלה. וראה נא במדרש עוד יותר, לא בלבד שאין התפלה מסובבת מן הדאגות והצרות, רק שלפעמים את הדאגות שולח ד' כדי שנתפלל אליו ית'. איתא בשמות רבה


  1. מי שחושב שהתורה היא רק הלבוש שבה ולא יותר, תיפח רוחי' ולא יהי' לו חלק לעולם הבא.
< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף