12,963
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/נזיר/יד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נזיר עולם מיקל בתער: כ''נ להגיה
אין תקציר עריכה |
(←נזיר עולם מיקל בתער: כ''נ להגיה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בגמרא בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/יג/ב|יג:]]}} מסתפק רבא בדין האומר "הריני נזר לאחר עשרים יום, ומעכשיו מאה יום", מה דינו, האם תתחיל מעתה הנזירות של 'מאה יום' ואחר עשרים יום תיפסק הנזירות לשעה עד השלמת נזרו הראשון שנזר על לאחר עשרים יום, או שכלל לא חלה עליו נזירות מאת הימים אלא אחר גמר הנזירות השניה המתחילה בעוד עשרים יום, כי מאחר ואי אפשר לו לסיים את נזירות מאת הימים קודם בא הנזירות הראשונה שנזר בעוד עשרים יום - ממילא יש לומר שאין דעתו להפסיק באמצע נזירותו ועל כרחך שרצה שלא תחול הנזירות הזו אלא לאחר סיום הנזירות הראשונה. | בגמרא בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/יג/ב|יג:]]}} מסתפק רבא בדין האומר "הריני נזר לאחר עשרים יום, ומעכשיו מאה יום", מה דינו, האם תתחיל מעתה הנזירות של 'מאה יום' ואחר עשרים יום תיפסק הנזירות לשעה עד השלמת נזרו הראשון שנזר על לאחר עשרים יום, או שכלל לא חלה עליו נזירות מאת הימים אלא אחר גמר הנזירות השניה המתחילה בעוד עשרים יום, כי מאחר ואי אפשר לו לסיים את נזירות מאת הימים קודם בא הנזירות הראשונה שנזר בעוד עשרים יום - ממילא יש לומר שאין דעתו להפסיק באמצע נזירותו ועל כרחך שרצה שלא תחול הנזירות הזו אלא לאחר סיום הנזירות הראשונה. | ||
והגמרא מוסיפה ומסתפקת בכמה ספקות, ובאחד הציורים {{ממ|[[בבלי/נזיר/יד/א|יד.]]}} דנה הגמרא בדינו של האומר "הריני נזיר לאחר עשרים יום, ומעכשיו נזיר לעולם". האם חלה עליו נזירות עולם מעכשיו או שמא לא. ושורש הספק, כי מחד יש לומר שכל מה שאין הנזיר מקפיד אם יצטרך להפסיק לנזירות אחרת, הוא דוקא כשהנזירות | והגמרא מוסיפה ומסתפקת בכמה ספקות, ובאחד הציורים {{ממ|[[בבלי/נזיר/יד/א|יד.]]}} דנה הגמרא בדינו של האומר "הריני נזיר לאחר עשרים יום, ומעכשיו נזיר לעולם". האם חלה עליו נזירות עולם מעכשיו או שמא לא. ושורש הספק, כי מחד יש לומר שכל מה שאין הנזיר מקפיד אם יצטרך להפסיק לנזירות אחרת, הוא דוקא כשהנזירות המפסקת היא מעין אותה נזירות שנוהג בה עכשיו - משא"כ בנידון זה שהנזירות שחלה עתה היא נזירות עולם, והנזירות שתחול עוד עשרים יום היא נזירות בעלמא, אפשר שאינו רוצה להפסיק בניזרות עולם שלו בנזירות מסוג אחר. | ||
ובביאור הצד השני, שגם באופן זה תחול נזירות עולם עתה, ונזירות בעלמא תפסיקנה בעוד עשרים יום, כתבו התוספות: או דילמא, דמכל מקום יחול מהשתא נזיר לעולם, וכי אתו עשרים ימנה נזירות שלשים יום, ומגלח למ"ד נזיר עולם מיקל אחר שלשים יום, או אחר שנה אחת, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. דחוזר לנזירות עולם שהתחיל, ולא חשיב הפסקת נזירותו וכו', עכ"ד. | ובביאור הצד השני, שגם באופן זה תחול נזירות עולם עתה, ונזירות בעלמא תפסיקנה בעוד עשרים יום, כתבו התוספות: או דילמא, דמכל מקום יחול מהשתא נזיר לעולם, וכי אתו עשרים ימנה נזירות שלשים יום, ומגלח למ"ד נזיר עולם מיקל אחר שלשים יום, או אחר שנה אחת, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. דחוזר לנזירות עולם שהתחיל, ולא חשיב הפסקת נזירותו וכו', עכ"ד. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
;דעת המפרש והרמב"ם שנזיר עולם מגלח ממש ודינו בתער כתגלחת מצוה | ;דעת המפרש והרמב"ם שנזיר עולם מגלח ממש ודינו בתער כתגלחת מצוה | ||
והנה עד עתה הבאנו דעת הראשונים ש'מיקל' משמעו שאינו מגלח שערו לגמרי אלא משייר ממנו מעט. אמנם המפרש {{ממ|[[ | והנה עד עתה הבאנו דעת הראשונים ש'מיקל' משמעו שאינו מגלח שערו לגמרי אלא משייר ממנו מעט. אמנם המפרש {{ממ|[[רש"י/נזיר/ד/א|ד.]]}} כתב בפירוש דין 'מקל בתער': מיקל בתער ומגלח כל שלשים, ע"כ. וכתב המשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/נזיר/ג#יב|נזיר פ"ג הי"ב]]}} שמשמע מדבריו ש'מקל בתער' לאו דוקא. דהיינו שבאמת לדעת המפרש מותר לו לגלח ממש ולא רק להקל. | ||
והרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נזיר/ג#יב|נזיר פ"ג הי"ב]]}} כתב: ומה בין נזיר עולם לנזיר לזמן קצוב. שהנזיר לזמן קצוב אסור לגלח עד סוף ימי נזרו... ונזיר עולם אם הכביד שערו מקל בתער... ולשון זו של הרמב"ם אינה אלא העתקת דין המשנה שהוא מקל בתער, ואינה מכרעת אם פירש 'מיקל בתער' כדעת התוספות או כדעת המפרש. אמנם בפירושו למשניות כתב להדיא כדעת המפרש, וזה לשונו שם: הכביד שערו מיקל בתער, רוצה לומר שמותר לו לגלח בתער. ויש שדקדקו כן גם מדברי הרמב"ם בי"ד ממה שהשווה תגלחת דנזיר לזמן קצוב שאסור לגלח עד סוף ימי נזרו, ובסוף ימי נזרו מגלח, לתגלחת נזיר עולם שיכול לגלח גם בתוך נזרו - ומשמע שאופן הגילוח שווה בשניהם. | והרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נזיר/ג#יב|נזיר פ"ג הי"ב]]}} כתב: ומה בין נזיר עולם לנזיר לזמן קצוב. שהנזיר לזמן קצוב אסור לגלח עד סוף ימי נזרו... ונזיר עולם אם הכביד שערו מקל בתער... ולשון זו של הרמב"ם אינה אלא העתקת דין המשנה שהוא מקל בתער, ואינה מכרעת אם פירש 'מיקל בתער' כדעת התוספות או כדעת המפרש. אמנם בפירושו למשניות כתב להדיא כדעת המפרש, וזה לשונו שם: הכביד שערו מיקל בתער, רוצה לומר שמותר לו לגלח בתער. ויש שדקדקו כן גם מדברי הרמב"ם בי"ד ממה שהשווה תגלחת דנזיר לזמן קצוב שאסור לגלח עד סוף ימי נזרו, ובסוף ימי נזרו מגלח, לתגלחת נזיר עולם שיכול לגלח גם בתוך נזרו - ומשמע שאופן הגילוח שווה בשניהם. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
ובאמת הסתפק בזה המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/שסח#יב|מצוה שסח אות יב]]}} אם לדעת התוספות בעינן 'תער' דוקא דגזירת הכתוב הוא שצריך תער כמו תגלחת טהרה או לאו דוקא. ואילו בדעת הרמב"ם שדינו לגלח ולא רק להיקל, כתב המנ"ח דנראה שהיא גזירת הכתוב שצריך לגלח בתער דוקא כל ראשו כמו תגלחת טהרה, שכן גדר הדין לדעת הרמב"ם הוא שהוא חיוב עליו, שגזרה עליו התורה שאם רוצה צריך לגלח לגמרי ולהביא קרבנותיו כמו בנזיר שסיים נזירותו. ושוב הביא דברי הרא"ש [והביאם מהשיטה מקובצת בשמו] שלדעת התוספות הוא דוקא בתער, ולכן מכריע המנ"ח שנראה שהוא פשוט שהוא בתער דוקא. | ובאמת הסתפק בזה המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/שסח#יב|מצוה שסח אות יב]]}} אם לדעת התוספות בעינן 'תער' דוקא דגזירת הכתוב הוא שצריך תער כמו תגלחת טהרה או לאו דוקא. ואילו בדעת הרמב"ם שדינו לגלח ולא רק להיקל, כתב המנ"ח דנראה שהיא גזירת הכתוב שצריך לגלח בתער דוקא כל ראשו כמו תגלחת טהרה, שכן גדר הדין לדעת הרמב"ם הוא שהוא חיוב עליו, שגזרה עליו התורה שאם רוצה צריך לגלח לגמרי ולהביא קרבנותיו כמו בנזיר שסיים נזירותו. ושוב הביא דברי הרא"ש [והביאם מהשיטה מקובצת בשמו] שלדעת התוספות הוא דוקא בתער, ולכן מכריע המנ"ח שנראה שהוא פשוט שהוא בתער דוקא. | ||
וכעין סברת המנחת חינוך בדעת הרמב"ם, כתב גם החזו"א {{ממ|סימן קלז סק"א}} שלדעת הרמב"ם גדר הדין הוא שמגלח תגלחת מצוה | וכעין סברת המנחת חינוך בדעת הרמב"ם, כתב גם החזו"א {{ממ|סימן קלז סק"א}} שלדעת הרמב"ם גדר הדין הוא שמגלח תגלחת מצוה כשאר נזירים [ודן שם לגבי נידון המנ"ח אם מותר לו לא לגלח או שחייב להקיל, ותלה זאת במחלוקת התוספות והרמב"ם, שלדעת התוספות אין כאן מצות גילוח והראיה שאינו נוהג כדין תגלחת נזיר, משא"כ לדעת הרמב"ם דינו לגלח תגלחת מצוה כשאר נזירים]. אמנם כבר העירו מהדירי המנ"ח {{ממ|מהדו' מכון י-ם אות יג}} שלשון הרמב"ם בפירוש המשנה 'שמותר לו להקל בתער', ולא משמע שיש עליו חיוב תגלחת כבכל נזיר. | ||