12,101
עריכות
תוספות/ברכות/ג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערות חשובות
מאין תקציר עריכה |
(הערות חשובות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''{{עוגן1|היה}} לך להתפלל תפילה קצרה.''' לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ל/א|ד' ל.]]}} מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. א"כ לפי' הקונ' שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע"כ היינו תפלה אחרינא כדמפרש לקמן{{הערה|[ [[בבלי/ברכות/כט/ב|דף כ"ט:]]]. מסורת הש"ס.}} צרכי עמך מרובים וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה. ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים. מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ"ה תפלה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע"ג דלייט עלה אביי {{הערה|[לקמן [[בבלי/ברכות/כט/א|כ"ט.]] וע"ש [[תוספות/ברכות/כט/א#לייט|תוס' ד"ה לייט]]]. מסורת הש"ס.}}אמאן דמתפלל הביננו. היינו דוקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרי' לקמן מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. הכי קאמר בין תפלה קצרה דאמר בפ' תפלת השחר {{ממ|[[בבלי/ברכות/כט/ב|דף כט:]]}} כגון צרכי עמך וכו'. אבל ודאי תפלה קצרה דהכא צ"ל הביננו{{הערה|ובטעם שנקראת תפילה קצרה, כתב ה{{ממק|רשב"א}} שאף היא נתקנה להתפלל בדרך וכדמשמע לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ל/א|ל.]]}} דאמרינן התם מאי איכא בין הביננול תפילה קצרה כו' וכי אתא לביתיה לא הדר ומצלי.}}: | '''{{עוגן1|היה}} לך להתפלל תפילה קצרה.''' לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ל/א|ד' ל.]]}} מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. א"כ לפי' הקונ' שפי' בכאן דהיינו הביננו קשה. אלא ע"כ היינו תפלה אחרינא כדמפרש לקמן{{הערה|[ [[בבלי/ברכות/כט/ב|דף כ"ט:]]]. מסורת הש"ס.}} צרכי עמך מרובים וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה. ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים. מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי כפ"ה תפלה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע"ג דלייט עלה אביי {{הערה|[לקמן [[בבלי/ברכות/כט/א|כ"ט.]] וע"ש [[תוספות/ברכות/כט/א#לייט|תוס' ד"ה לייט]]]. מסורת הש"ס.}}אמאן דמתפלל הביננו. היינו דוקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרי' לקמן מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. הכי קאמר בין תפלה קצרה דאמר בפ' תפלת השחר {{ממ|[[בבלי/ברכות/כט/ב|דף כט:]]}} כגון צרכי עמך וכו'. אבל ודאי תפלה קצרה דהכא צ"ל הביננו{{הערה|ובטעם שנקראת תפילה קצרה, כתב ה{{ממק|רשב"א}} שאף היא נתקנה להתפלל בדרך וכדמשמע לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ל/א|ל.]]}} דאמרינן התם מאי איכא בין הביננול תפילה קצרה כו' וכי אתא לביתיה לא הדר ומצלי.}}: | ||
'''{{עוגן1|ועונין}} יהא שמיה הגדול מבורך.''' מכאן יש לסתור מה שפי' במחזור ויטרי יהא שמיה רבא שזו תפלה שאנו מתפללין שימלא שמו כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יז|שמות יז]]}} כי יד על כס יה שלא יהא שמו שלם וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק ופירושו כך יהא שמי"ה שם יה רבא כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם ומבורך לעולם הוי תפלה אחרת כלומ' ומבורך לעולם הבא. וזה לא נראה מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול מבורך משמע דתפלה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך{{הערה|ה[[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] מבאר שהתוס' לגירסתם מפרשים שאי אפשר לפרש כדעת המחזור ויטרי כיון שתיבת "הגדול" כתובה בה"א הידיעה, אך כתב שנראה לגרוס "שמו הגדול מבורך" בלשון הקודש, וכ"ה לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/ב|כא:]]}}, ולפי זה יש טעם נוסף שאי אפשר לפרש כפירוש מחזור ויטרי, יהא שם י-ה מבורך.}} וגם מה שאומרי' העולם לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפלה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון תרגום {{הערה|[כדאיתא [[בבלי/שבת/יב/ב|שבת י"ב:]] ו[[בבלי/סוטה/לג/א|ל"ג.]]]. מסורת הש"ס.}}שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו וזה אינו נראה שהרי כמה תפלות יפות שהם בלשון עברי אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/מט/א|דף מט.]]}} אין העולם מתקיים אלא אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כולם לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם: | '''{{עוגן1|ועונין}} יהא שמיה<ref>בתוס' רבינו פרץ ותוס' הרא"ש ותוס' רבינו יהודה כ"י נ"י '''שמו''', וכ"ה בכת"י הגורסים כן בגמ' ונוסחת הדפוס וכת"י גניזה לקמן, ראה מהרש"א המובא בהערה להלן בסמוך. ובתוס' הרא"ש הביא גי' זו מ'כל הספרים הישנים'.</ref> הגדול מבורך.''' מכאן יש לסתור מה שפי' במחזור ויטרי יהא שמיה רבא שזו תפלה שאנו מתפללין שימלא שמו כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יז|שמות יז]]}} כי יד על כס יה שלא יהא שמו שלם וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק ופירושו כך יהא שמי"ה שם יה רבא כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם ומבורך לעולם הוי תפלה אחרת כלומ' ומבורך לעולם הבא. וזה לא נראה מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול מבורך משמע דתפלה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך{{הערה|ה[[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] מבאר שהתוס' לגירסתם מפרשים שאי אפשר לפרש כדעת המחזור ויטרי כיון שתיבת "הגדול" כתובה בה"א הידיעה, אך כתב שנראה לגרוס "שמו הגדול מבורך" בלשון הקודש, וכ"ה לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/ב|כא:]]}}, ולפי זה יש טעם נוסף שאי אפשר לפרש כפירוש מחזור ויטרי, יהא שם י-ה מבורך. ויש לציין דמתיבות "ופירושו כך" ועד כאן ליתא בתוס' רבינו פרץ. ובתוס' הרא"ש שכאמור גורס "שמו" כתב דמבואר מגי' זו "דהכא משמע שאינו אלא תרגום של שמו הגדול", ומבואר מזה דגם לגי' זו פשוט דבקדיש עצמו אמרי' יהא שמיה רבא ורק דהגמ' כתבו בלשה"ק ומתרגומו ללשה"ק מבואר דלא כמחזור ויטרי. ובתוס' רבינו יהודה כ' כעיו ד' תוס' הרא"ש אבל שם "כי אם תרגום של שמו", ובהערה שם כ' דצ"ל שמו הגדול, אבל באמת אין צריך לזה דהרי מזה שהתרגום הוא שמו מבואר שכך פירושו וכנ"ל.}} וגם מה שאומרי' העולם לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפלה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון תרגום {{הערה|[כדאיתא [[בבלי/שבת/יב/ב|שבת י"ב:]] ו[[בבלי/סוטה/לג/א|ל"ג.]]]. מסורת הש"ס.}}שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו וזה אינו נראה שהרי כמה תפלות יפות שהם בלשון עברי אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/מט/א|דף מט.]]}} אין העולם מתקיים אלא אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כולם לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||