שואל ומשיב/ג/א/רג: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

מכתבו נמסר לי היום. והנה שמחתי מאד כי הודיעני כי כבר רצה אלקים ונתן בלב אנשי קהלתו להקים עליהם איש אשר יצא ואשר יבוא לפניהם. להורות להם חק ומשפט ולא תהי' כעיר פרוצה אין חומה והי' כמה מכשולות בדבר הוראה אשר בעוה"ר גם בימי הרש"ל כבר אמר וקרא בקול היודעים מועטים והמורים מרובים ואנן מה נעני אבתרי' אינם יודעים שאינם יודעים ויתן ד' כי יהי' רגלו רגל מבורכת לו ולכל אנשי העיר ויהי' שלום במחנותם אין פרץ ואין צוחה ומד' ישאו ברכה. והנה מעל"ת בבואו העירה אמר בלבו לקיים דברי חז"ל ויחן פני העיר שקבע להם ערובין גם מעל"ת ראה איזה פרצות בעירובין ע"י הפרצות ואמר לתקן ובקש מאד להשיבהו תיכף ואמרתי להשיבו מיד כאשר תעלה מצודתי היום כי יאמין לי כי הרבה שאלות אשר באו היום ואני הקדמתי אותו למען כבודו ולמען למודו. והנה מעל"ת שאל כי יש שם מחוץ לרחוב בתים של יהודים סמוכים זה אצל זה. וזה כנגד זה ע"י עירוב בצה"פ אבל מפני השריפות שהי' שם כ"פ ר"ל יש שם הפסק גדול בין בית לבית כט"ז ט"ז אמות ובאיזה מקומות עוד יותר רק צייל אחד יש שם בתים סמוכים זה אצל זה ובשלשה ציילין יש שם מבית לבית יותר מעשרה אמות פרוץ מרובה על העומד ולשיטת הרמב"ם סי' שס"ב סיו"ד ל"מ אם לא כשהוא ברוח ג' כמו במבוי מפולש וכאן היא מפולש משלשה צדדים אך ראה שאפשר לתת הערובין בדרך זה אם נכנס להמבוי בתי עכו"ם שתחת הרחוב הסמוכים זה לזה דהיינו למתוח החבל מקצה צד העומד לבית של עכו"ם הראשון שתחת צייל השני ואז יהיו כל הבתים מחוברים ומעורבים מחמת הפלוטין של עכו"ם בין אחד לחבירו וממילא יהיו בתי היהודים שבתוך הרחיב מתוקן כי יהי' באמצע אך זאת עמד לו מנגד איך נעשה שהגוים מבטלים רשות ושמע מחותנו הרה"ג נ"י שעשה בעירו ששכר מאדון העיר אך מעל"ת נתקשה דמ"מ הבית ורשות דריסת הרגל של העכו"ם הרי הוא בעה"ב ומה מועיל השכירות מהאדון ומה דמועיל שכירות גזבר המבואר בסי' שפ"ב היא דוקא כשהבתים שייכים להמלך וע"כ שאל מעל"ת מה לעשות. והנה באמת אם לזה חשש רו"מ גם זה החשש בעירות גדולות פ"ק ובבראד שאף שהמלך יר"ה הרשה לעשות ערובין והקיסר לעפאלד ינוח בצדקו על משכבו הרשה להיהודים דפה לעשות עירובין וכן בבראד וכדומה אבל מ"מ גוף הבתים הם של העכו"ם וא"כ מה מועיל וכאן בתי העכו"ם ויהודים מעורבים הרבה ומה מועיל הרשות אך נראה לפמ"ש הריב"ש הובא ביתה יוסף דכל שיש רשות להאדון לשנות הבתים כפי מה שירצה ולתת להם מצד אחר א"כ לכך מותר לטלטל במבוי ואף שהריב"ש כתב דבבית עכו"ם אסור לטלטל רק במבוי כבר תמה עליו זקיני הח"צ בתשובה סי' וא"ו ועכ"פ יש היתר ברור כיון דאדון העיר יש לו כח לשנות הבתים ולתת להם מן הצד. שוב הו"ל כתפיסת האדון באמצע ומותר ובאמת לפי מה שאמרו בב"ב דף נ"ה דכל בתי העיר משועבדים למלך בשביל מס המלך והמלך יר"ה נקרא מוחזק עד שאמרו דבטלת ירושת בנו הבכור ועיין בתוס' שם ד"ה א"כ ובש"ע חו"מ סי' ער"ח ועיין תוס' קדושין דף ל"ו דלכך נפטרו השדות מתרומות ומעשרות והתוס' לא הזכירו הך דבב"ב אעכ"פ תפיסת ידים להמלך יר"ה בכל הבתים וא"כ די בזה לדיני עירוב. ולפ"ז ה"ה באדון העיר שיש לו רשות לשנות הבתים ועכ"פ משועבדות הן לו ואף שכעת הועמד משרי הקיר"ה בזה ונלקח הכח מאדון העיר עכ"פ הוא ושר המלך יר"ה יש להם כח בכל בתי העיר וא"כ הרי מלך יר"ה הרשה בכל עיר לעשות עירובין ושוב סגי ליקח מאדון העיר השכירות וגדולה מזו נלפע"ד דאף אם אין לו כח רק ע"י אלמות ותקיפות יוכל להכניס איזה דבר בכל בית ובית סגי בהכי לענין עירוב והרי בש"ע סי' ת"מ מבואר שיטת הרמב"ם דס"ל דכל שבאלמות מחויב הלה לשמור חמצו של עכו"ם ולקבל אחריות מקרי אחריותו ואף שהט"ז האריך לחלוק שם ע"ז כבר הארכתי בזה בתשובה. והראיתי דבחולין דף ל"ט ע"ב גבי רישק והר ובחדושי רשב"א שם מבואר בהדיא דאף באלמות ויד חזקה מקרי רשותו וכן כתב הצ"ץ לענין בכורה דכל שיד עכו"ם באמצע אף באלמות וכח מקרי יד עכו"ם באמצע ע"ש בסי' ס"א ס"ב ס"ג וא"כ מכ"ש כאן דבאמת הוא אדון העיר ויש לו רשות באמת א"כ אף שנלקח ממנו הכח כעת אבל מ"מ יש לו איזה תפיסת יד בזה וסגי בזה לענין עירובין והלכה כדברי המיקל בעירוב כנלע"ד ברור: