4,058
עריכות
יד מלאכי/כללי התלמוד/כה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מצינו בכמה דוכתי בגמרא דמקשי חד אמורא לחבריה ושתיק ליה המוקשה, ולא מצינו לברורי מתוך הסוגיא אי הא דשתיק ליה הוא משום דאודויי אודי ליה, או משום דלא אשגח ביה. וכלל גדול מסרו לנו רבותינוו בעלי התוס' ז"ל בפרק המוכר את הבית {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/סב/א#ומודה|סב.]]}} ד"ה ומודה רב, דכשתלמיד מקשה לרבו והרב שותק, אז אמרינן דלא משום שהודה לדברי התלמיד שתיק ליה, אלא אשגוחי הוא דלא משגח ביה. אבל כשהמקשה הוא תלמיד חבר של המוקשה, אז לא שייך לומר שלא חש לדבריו כיון דתלמיד חבר הוא, אי לאו דאודויי אודי ליה היה חושש לדבריו. וכ"כ הרדב"ז בלשונותיו על הרמב"ם [[שו"ת רדב"ז/א'תכב|סימן מ"ט (א'תכ"ב)]] {{הערה|ושם כתב וז"ל ליתא דהא גברי רברבי כר' כהנא ורב אסי מיחש הוה חייש להו. א"כ יש ללמוד דלא ברב ותלמיד דווקא תלוי שלא הזכיר הא דתלמיד חבר שלו היו וצ"ע.}}. | מצינו בכמה דוכתי בגמרא דמקשי חד אמורא לחבריה ושתיק ליה המוקשה, ולא מצינו לברורי מתוך הסוגיא אי הא דשתיק ליה הוא משום דאודויי אודי ליה, או משום דלא אשגח ביה. וכלל גדול מסרו לנו רבותינוו בעלי התוס' ז"ל בפרק המוכר את הבית {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/סב/א#ומודה|סב.]]}} ד"ה ומודה רב, דכשתלמיד מקשה לרבו והרב שותק, אז אמרינן דלא משום שהודה לדברי התלמיד שתיק ליה, אלא אשגוחי הוא דלא משגח ביה. אבל כשהמקשה הוא תלמיד חבר של המוקשה, אז לא שייך לומר שלא חש לדבריו כיון דתלמיד חבר הוא, אי לאו דאודויי אודי ליה היה חושש לדבריו. וכ"כ הרדב"ז בלשונותיו על הרמב"ם [[שו"ת רדב"ז/א'תכב|סימן מ"ט (א'תכ"ב)]] {{הערה|ושם כתב וז"ל ליתא דהא גברי רברבי כר' כהנא ורב אסי מיחש הוה חייש להו. א"כ יש ללמוד דלא ברב ותלמיד דווקא תלוי שלא הזכיר הא דתלמיד חבר שלו היו וצ"ע.}}. | ||
ומצאתי לר' בצלאל בשיטה מקובצת על ב"מ פרק איזהו נשך דף קנ"ה א' שכתב בשם הריטב"א וז"ל. ושתיק רב כלומר שתיק רב מפני שלא מצא תשובה וכו', והכין מתפרש האי לישנא בכל דוכתא מסתמא וכדכתיבנא בפ"ק דסוכה ע"כ. ואמת הדבר דבין ההוא דב"מ ובין ההוא דפ"ק דסוכה ז. מאי דשתיק רב הוא על קושיא שהקשו לו רב כהנא ורב אסי שהוו כתלמיד חבר לרב, וכדברי התוס' דבתרא. ואפשר שדעתו בזה כחילוק התוס'. אך ממאי דמסיק דהכי מתפרש האי לישנא בכל דוכתא, ולא חילק אפשר נמי שאין דעתו לחלק בכך, וכעת אין בידי להכריע. | ומצאתי לר' בצלאל בשיטה מקובצת על ב"מ פרק איזהו נשך דף קנ"ה א' {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא מציעא/סט/ב#ושתיק|סט:]]}} שכתב בשם הריטב"א וז"ל. ושתיק רב כלומר שתיק רב מפני שלא מצא תשובה וכו', והכין מתפרש האי לישנא בכל דוכתא מסתמא וכדכתיבנא בפ"ק דסוכה ע"כ. ואמת הדבר דבין ההוא דב"מ ובין ההוא דפ"ק דסוכה ז. מאי דשתיק רב הוא על קושיא שהקשו לו רב כהנא ורב אסי שהוו כתלמיד חבר לרב, וכדברי התוס' דבתרא. ואפשר שדעתו בזה כחילוק התוס'. אך ממאי דמסיק דהכי מתפרש האי לישנא בכל דוכתא, ולא חילק אפשר נמי שאין דעתו לחלק בכך, וכעת אין בידי להכריע. | ||
וזה חזיתי ואספרה דבפרק בהמה המקשה עו. מוכח כדברי רבי בצלאל. דקאמר אישתיק, לבתר דנפק אמר מ"ט לא אמרי ליה וכו', הרי מבואר דטעם השתיקה הוא מפני שלא מצא תשובה לדבר. וכן נראה עוד שם עז. ע"ש. ובדברי רש"י ושם צ"ט: וקג: ובכריתות יח. וכה., ועיין תוספות פרק המפלת כו: ד"ה את אמרת ורש"י פרק במה בהמה כג. ד"ה ה"ג, וע"ע פ"ק דביצה ו. אמר רב יוסף מ"ט שתיק רב וכו' וכמ"ש הרא"ש בפרק המוכר את הספינה דלעיל ע"ש, וביבין שמועה דף צ"ח א', וכן מוכח תו בפרק הזהב מו. ובפרק ארבע מיתות סו: ובמנחות קג:. | וזה חזיתי ואספרה דבפרק בהמה המקשה עו. מוכח כדברי רבי בצלאל. דקאמר אישתיק, לבתר דנפק אמר מ"ט לא אמרי ליה וכו', הרי מבואר דטעם השתיקה הוא מפני שלא מצא תשובה לדבר. וכן נראה עוד שם עז. ע"ש. ובדברי רש"י ושם צ"ט: וקג: ובכריתות יח. וכה., ועיין תוספות פרק המפלת כו: ד"ה את אמרת ורש"י פרק במה בהמה כג. ד"ה ה"ג, וע"ע פ"ק דביצה ו. אמר רב יוסף מ"ט שתיק רב וכו' וכמ"ש הרא"ש בפרק המוכר את הספינה דלעיל ע"ש, וביבין שמועה דף צ"ח א', וכן מוכח תו בפרק הזהב מו. ובפרק ארבע מיתות סו: ובמנחות קג:. | ||