13,072
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/כתובות/סח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נתינת צדקה לספק רמאי: כנדצ''ל
(נתינת צדקה לספק רמאי) |
(←נתינת צדקה לספק רמאי: כנדצ''ל) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ומלשונו של רבי אלעזר 'שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום' משמע שאכן העלמת עינינו אינה מחמת חשש רמאות, שהרי אם כן מדוע היינו חוטאין הלא אם לא היו רמאים ודאי היינו נותנים צדקה, וע"כ מבואר בדברי רבי אלעזר שאף אם לא היינו נותנים צדקה לא מחמת חשש רמאות, מכל מקום מועילה מציאות הרמאים להצילנו מן החטא, וזה פלא. | ומלשונו של רבי אלעזר 'שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום' משמע שאכן העלמת עינינו אינה מחמת חשש רמאות, שהרי אם כן מדוע היינו חוטאין הלא אם לא היו רמאים ודאי היינו נותנים צדקה, וע"כ מבואר בדברי רבי אלעזר שאף אם לא היינו נותנים צדקה לא מחמת חשש רמאות, מכל מקום מועילה מציאות הרמאים להצילנו מן החטא, וזה פלא. | ||
וביאר העיון יעקב שאף שבאמת כלפי שמיא גליא מה שבלב כל אחד ואחד, מכל מקום העני סבור שמה שלא נותנים לו הוא משום שהרמאים מרובים וממילא אינו קורא אל השם. ועל כך הביא רבי אלעזר ראיה מן הפסוק שנאמר "וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא', שמשמע שרק כשקורא אז 'והיה בך חטא', וכיון | וביאר העיון יעקב שאף שבאמת כלפי שמיא גליא מה שבלב כל אחד ואחד, מכל מקום העני סבור שמה שלא נותנים לו הוא משום שהרמאים מרובים וממילא אינו קורא אל השם. ועל כך הביא רבי אלעזר ראיה מן הפסוק שנאמר "וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא', שמשמע שרק כשקורא אז 'והיה בך חטא', וכיון שנפישי רמאי אינו קורא וממילא יש לנו להחזיק טובה לרמאים על שמחמתם אין העני קורא אל השם. | ||
ולפי זה יש ליישב גם את הקושיא הנזכרת, כיצד מותר להעלים עין מן הצדקה מחמת הרמאים, הלא סוף סוף הוי ספק דאורייתא לחומרא. כי לפי דברי העיון יעקב באמת יתכן ואין מועיל קיום הרמאים להצילנו מלעבור על הלאו ד'לא תאמץ ולא תקפוץ', וכל דברי רבי אלעזר הם רק ביחס לחומר האיסור של 'והיה בך חטא' שהוא תלוי בקריאת העני, שאינו קורא אל ה' כשיש רמאים, אך הלאו עצמו אפשר שבמקומו עומד | ולפי זה יש ליישב גם את הקושיא הנזכרת, כיצד מותר להעלים עין מן הצדקה מחמת הרמאים, הלא סוף סוף הוי ספק דאורייתא לחומרא. כי לפי דברי העיון יעקב באמת יתכן ואין מועיל קיום הרמאים להצילנו מלעבור על הלאו ד'לא תאמץ ולא תקפוץ', וכל דברי רבי אלעזר הם רק ביחס לחומר האיסור של 'והיה בך חטא' שהוא תלוי בקריאת העני, שאינו קורא אל ה' כשיש רמאים, אך הלאו עצמו אפשר שבמקומו עומד מכח דין ספק דאורייתא לחומרא. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
והגמרא במסכת נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ז/א|ז.]]}} מסתפקת בדין יד לצדקה, כגון שאמר 'הדין זוזא לצדקה והדין' ויש להסתפק אם מדין 'יד' [- כעין יד הכלי שמחזיק בו הכלי] יגרר גם הזוז השני לצדקה, וכאילו אמר 'והדין נמי', או שכיון שלא פירש הרי אנו אומרים 'הדין זוזא לצדקה והדין לנפקותא בעלמא' [- להוצאה בעלמא]. והניחה הגמרא בספק. | והגמרא במסכת נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ז/א|ז.]]}} מסתפקת בדין יד לצדקה, כגון שאמר 'הדין זוזא לצדקה והדין' ויש להסתפק אם מדין 'יד' [- כעין יד הכלי שמחזיק בו הכלי] יגרר גם הזוז השני לצדקה, וכאילו אמר 'והדין נמי', או שכיון שלא פירש הרי אנו אומרים 'הדין זוזא לצדקה והדין לנפקותא בעלמא' [- להוצאה בעלמא]. והניחה הגמרא בספק. | ||
ו[[ר"ן/נדרים/ז/א|הר"ן]] הביא לענין הלכה דעת הרמב"ן והרשב"א דכיון דלא | ו[[ר"ן/נדרים/ז/א|הר"ן]] הביא לענין הלכה דעת הרמב"ן והרשב"א דכיון דלא נפשטה האיבעיא, הרי ספק דאורייתא לחומרא. והר"ן תמה על דבריהם מכח סוגיית הגמרא בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/קלד/א|קלד.]]}} שם מבואר לענין ספק לקט שלולי הפסוק המלמדנו שצדק משלך ותן לו, היינו דנים בספק לקט דין המוציא מחבירו עליו הראיה. וכן בדמאי אין נותנים המעשר עני לעניים כיון שדנים ואומרים המוציא מחבירו עליו הראיה, ומזה מוכח שספק ממון עניים דנים אותו כדין ממון ולקולא ולא כדין איסור ולחומרא. ויש להבין מה יענו הרמב"ן והרשב"א על קושיית הר"ן, וכן יש לבאר שורש מחלוקתם. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
;יסוד הרמב"ם שאיסור לא תאמץ ולא תקפוץ הוא רק בעני עומד לפניו | ;יסוד הרמב"ם שאיסור לא תאמץ ולא תקפוץ הוא רק בעני עומד לפניו | ||
והנה כך כותב הרמב"ם בחובת נתינת צדקה ואיסור העלמת עינו מן העניים {{ממ|[[רמב"ם/ | והנה כך כותב הרמב"ם בחובת נתינת צדקה ואיסור העלמת עינו מן העניים {{ממ|[[רמב"ם/מתנות עניים/ז#א|מתנות עניים פ"ז ה"א-ב]]}}: מצות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל כפי מה שראוי לעני אם יד הנותן משגת, שנאמר "פתוח תפתח את ידך"... וכל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון". | ||
ומבואר בדברי הרמב"ם שמצוות נתינת צדקה אינה תלויה דוקא בעני עומד לפניו, אלא ישנה מצות עשה כללית ליתן צדקה לעניי ישראל, משא"כ לאו דלא תאמץ ולא תקפוץ הוא דוקא באופן ש'רואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו' - דהיינו באופן שעני לפניו ומעלים עיניו. | ומבואר בדברי הרמב"ם שמצוות נתינת צדקה אינה תלויה דוקא בעני עומד לפניו, אלא ישנה מצות עשה כללית ליתן צדקה לעניי ישראל, משא"כ לאו דלא תאמץ ולא תקפוץ הוא דוקא באופן ש'רואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו' - דהיינו באופן שעני לפניו ומעלים עיניו. | ||