שו"ת רמ"ע מפאנו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 10: שורה 10:
'''ותו שמעינן''' לתנאי קמאי דתנו בערבין ובשחרי' תרווייהו בנון ובמערבא הכי נמי ונפקא מנה לבעלי אגדה אדיריהם ועצומיהם דרשה מעלייתא איננה מן המכוון בזה אלא דיינו במה ששנינו לילי שבתות וערבי פסחים ודכוותייהו בדוכתי טובא בלשון רבים משום דנפישי וקביעי והכא הכי נמי.  
'''ותו שמעינן''' לתנאי קמאי דתנו בערבין ובשחרי' תרווייהו בנון ובמערבא הכי נמי ונפקא מנה לבעלי אגדה אדיריהם ועצומיהם דרשה מעלייתא איננה מן המכוון בזה אלא דיינו במה ששנינו לילי שבתות וערבי פסחים ודכוותייהו בדוכתי טובא בלשון רבים משום דנפישי וקביעי והכא הכי נמי.  


'''ואית''' דמתנו וגומרה עד הנץ החמה ולדידהו תנינא להא דת"ר ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה. וכלה מתניתין לפי זה משמע דעד ולא עד בכלל היא אע"ג דבאידך ריש פרקא דתפלת השחר כל התפלות לזמניהן עד ועד בכלל נינהו אבל הכא זמני ק"ש לכלהו תנאי איכא למימר לא עד בכלל דהא בעינן ייראוך עם שמש ועם נמי הוא סמוך להנץ החמה קודם שהנץ כמו עם חשכה דכולה מסכת שבת וכן בי"ה משנה פרק בתרא דכרתו' וכן עם השררה דמס' תמיד פ' לא היו כופתין ועד שיעלה עמוד השחר ה"נ דלא עד בכלל. ומנה נשמע לעד סוף דר' אליעזר ועד חצות דרבנן ועד ג' שעות דר' יהושע וכל זה במשנתנו הכא דוחק מפורס' אלא ר' יהושע ודא' לא פליג אההיא דותיקין כי הם היו מתחילין בה בהשכמה ומאריכין בדקדוק אותיותיה לקיים ייראוך עם שמש ובהא מודה להו ר' יהושע ולא נחלק על ה"ק אלא מסוף זמן גרידא. ולעולם כלה מתני' נמי דסוף זמן ק"ש עד ועד בכלל היא והא דאמרינ' בפ' אלו טרפות אשמעינן רב נחמן דכל היכא דקתני עד זיל ביה לחומרא חוץ מגריס של כתסמים להקל אף על גב דקתני עד כגריס היינו דווקא לשעורי טרפה ודכותה וטומאה הכי נמי כדתנן בפרק י"ט דכלים החבל היוצא מן חמשה עד חמשה טפחים טהור מחמשה עד עשרה טמא דאף חמשה בכלל טומאה ברם הכא חומרא דאתיא לידי קולא היא לפטרו מק"ש בסוף זמן תדע דקתני עד שיעלה עמוד השחר ולא עד שעלה אלא עד דוקא ועד בכלל וכלהו הכי נמי. ומנה דאף ת"ק לא נחית הכא לדותיקין ולא גרסינן וגומרה אלא אי תנינן עם הנץ החמה ומאן דתני הכי סבר דרבי יהושע פליג אדותיקין והא ודאי ליתא ועוד ת"ק גופיה לא דייק לפי גרסא זו בותיקין שהם אמרו להקדים גמר קריאתה בכדי שתהא תחלת התפלה עם הנץ החמה דהיינו ייראוך עם שמש אלמא תנן סתמא עד הנץ החמה ולא גרסינן וגומרה:
'''ואית''' דמתנו וגומרה עד הנץ החמה ולדידהו תנינא להא דת"ר ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה. וכלה מתניתין לפי זה משמע דעד ולא עד בכלל היא אע"ג דבאידך ריש פרקא דתפלת השחר כל התפלות לזמניהן עד ועד בכלל נינהו אבל הכא זמני ק"ש לכלהו תנאי איכא למימר לא עד בכלל דהא בעינן ייראוך עם שמש ועם נמי הוא סמוך להנץ החמה קודם שהנץ כמו עם חשכה דכולה מסכת שבת וכן בי"ה משנה פרק בתרא דכרתו' וכן עם השררה דמס' תמיד פ' לא היו כופתין ועד שיעלה עמוד השחר ה"נ דלא עד בכלל. ומנה נשמע לעד סוף דר' אליעזר ועד חצות דרבנן ועד ג' שעות דר' יהושע וכל זה במשנתנו הכא דוחק מפורס' אלא ר' יהושע ודא' לא פליג אההיא דותיקין כי הם היו מתחילין בה בהשכמה ומאריכין בדקדוק אותיותיה לקיים ייראוך עם שמש ובהא מודה להו ר' יהושע ולא נחלק על ה"ק אלא מסוף זמן גרידא. ולעולם כלה מתני' נמי דסוף זמן ק"ש עד ועד בכלל היא והא דאמרינ' בפ' אלו טרפות אשמעינן רב נחמן דכל היכא דקתני עד זיל ביה לחומרא חוץ מגריס של כתסמים להקל אף על גב דקתני עד כגריס היינו דווקא לשעורי טרפה ודכותה וטומאה הכי נמי כדתנן בפרק י"ט דכלים החבל היוצא מן חמשה עד חמשה טפחים טהור מחמשה עד עשרה טמא דאף חמשה בכלל טומאה ברם הכא חומרא דאתיא לידי קולא היא לפטרו מק"ש בסוף זמן תדע דקתני עד שיעלה עמוד השחר ולא עד שעלה אלא עד דוקא ועד בכלל וכלהו הכי נמי. ומנה דאף ת"ק לא נחית הכא לדותיקין ולא גרסינן וגומרה אלא אי תנינן עם הנץ החמה ומאן דתני הכי סבר דרבי יהושע פליג אדותיקין והא ודאי ליתא ועוד ת"ק גופיה לא דייק לפי גרסא זו בותיקין שהם אמרו להקדים גמר קריאתה בכדי שתהא תחלת התפלה עם הנץ החמה דהיינו ייראוך עם שמש אלמא תנן סתמא עד הנץ החמה ולא גרסינן וגומרה<ref>עי' בתוי"ט [[תוספות יום טוב/ברכות/א#ב|כאן]].</ref>:
   
   
<noinclude>{{שולי הגליון}}
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

תפריט ניווט