13,152
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/פד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אזהרת נשים באיסורי כהונה: כנדצ''ל
(אזהרת נשים באיסורי כהונה) |
(←אזהרת נשים באיסורי כהונה: כנדצ''ל) |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ובגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/פו/ב|פו:]]}} איתא: אמר רבי יוחנן, גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ג#א|ירמיה ג א]]}} "לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום ה'". ופירש [[רש"י/יומא/פ/ב|רש"י]]: לא תעשה שבתורה, "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה". | ובגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/פו/ב|פו:]]}} איתא: אמר רבי יוחנן, גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ג#א|ירמיה ג א]]}} "לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום ה'". ופירש [[רש"י/יומא/פ/ב|רש"י]]: לא תעשה שבתורה, "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה". | ||
ותמהו המפרשים במה גדולה כוחה של תשובה יותר משאר מצות עשה, והלא כל עשה דוחה לא תעשה. ובספר כסף נבחר {{ממ|[[כסף נבחר/קצג|סימן קצג]]}} הביא בשם פירוש ילקוט ירמיה {{ממ|[[פירוש ילקוט ירמיה/ג|פ"ג]]}} שתירץ בשם רבו, שהרי קיום העשה של 'ושבת' הוא על ידי כנסת ישראל, ואילו הלא תעשה הוא גם על 'בעלה' שאסור לשוב לקחתה. ואף אם בגדרי עשה דוחה לא תעשה, ראוי שעשה של 'ושבת' | ותמהו המפרשים במה גדולה כוחה של תשובה יותר משאר מצות עשה, והלא כל עשה דוחה לא תעשה. ובספר כסף נבחר {{ממ|[[כסף נבחר/קצג|סימן קצג]]}} הביא בשם פירוש ילקוט ירמיה {{ממ|[[פירוש ילקוט ירמיה/ג|פ"ג]]}} שתירץ בשם רבו, שהרי קיום העשה של 'ושבת' הוא על ידי כנסת ישראל, ואילו הלא תעשה הוא גם על 'בעלה' שאסור לשוב לקחתה. ואף אם בגדרי עשה דוחה לא תעשה, ראוי שעשה של 'ושבת' ידחה הלא תעשה שעליה, שאסורה לחזור לבעלה, אך אין מה שיתיר את הלא תעשה דידיה. ובזה גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה. וכן תירץ בספר אהבת עולם {{ממ|[[אהבת עולם/ע/ד|ע::]]}}. | ||
ובספר תוספת יום הכיפורים למהר"ם חביב {{ממ|[ | ובספר תוספת יום הכיפורים למהר"ם חביב {{ממ|[תוספת יום הכיפורים/יומא/פו/א|יומא פו.]]}} תמה על דבריהם מכח סוגיית הגמרא בכתובות שהוצרכה הגמרא לבאר שאם אמרה לא בעינא ליתא לעשה, ולכאורה בלאו הכי היתה יכולה הגמרא לומר שאין מקום לדון לגבי אנוסה משום עשה דוחה לא תעשה, כיון שאף שלגביו יש עשה ולא תעשה, הרי לגביה אין אלא לא תעשה ומה יתירנו. | ||
ועוד תמה על דבריהם מהמבואר בגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/כ/ב|כ:]]}} שחייבי לאוין מעיקר הדין יכולים להתייבם, לפי שיבוא עשה של יבום וידחה הלא תעשה. וקשה הלא קיום מצות הייבום הוא רק ליבם ולא ליבמה, ואם כן בשלמא לגביו שייך לדון משום עשה דוחה לא תעשה, אך היא עוברת רק על לא תעשה ואינה מקיימת מצוה וכיצד נדון פה עשה דוחה לא תעשה לדבריהם. | ועוד תמה על דבריהם מהמבואר בגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/כ/ב|כ:]]}} שחייבי לאוין מעיקר הדין יכולים להתייבם, לפי שיבוא עשה של יבום וידחה הלא תעשה. וקשה הלא קיום מצות הייבום הוא רק ליבם ולא ליבמה, ואם כן בשלמא לגביו שייך לדון משום עשה דוחה לא תעשה, אך היא עוברת רק על לא תעשה ואינה מקיימת מצוה וכיצד נדון פה עשה דוחה לא תעשה לדבריהם. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
;מחלוקת הראשונים אם היבמה מקיימת מצות יבום | ;מחלוקת הראשונים אם היבמה מקיימת מצות יבום | ||
ומה שנקט בפשטות שאין היבמה מקיימת מצות יבום, כך למד המנ"ח {{ממ|שם}} מדברי החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תקצח|מצוה תקצח]] ו[[ספר החינוך/תקצט|תקצט]]}} לענין מצות יבום וחליצה, שסיים שנוהגות בזכרים. וכן משמע ברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יבום/א#א|יבום פ"א ה"א]]}} שכתב: מצות עשה שייבם אדם... ומצות עשה מן התורה לחלוץ לה. ונראה שהמצוה רק עליו. אמנם הפני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/יבמות/כ/ב|יבמות שם]]}} למד | ומה שנקט בפשטות שאין היבמה מקיימת מצות יבום, כך למד המנ"ח {{ממ|שם}} מדברי החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תקצח|מצוה תקצח]] ו[[ספר החינוך/תקצט|תקצט]]}} לענין מצות יבום וחליצה, שסיים שנוהגות בזכרים. וכן משמע ברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יבום/א#א|יבום פ"א ה"א]]}} שכתב: מצות עשה שייבם אדם... ומצות עשה מן התורה לחלוץ לה. ונראה שהמצוה רק עליו. אמנם הפני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/יבמות/כ/ב|יבמות שם]]}} למד באמת מדברי הגמרא ביבמות שאף היבמה מקיימת מצות יבום, וממילא פשוט שאף כלפיה יש לדון משום עשה דוחה לא תעשה. | ||
והמנחת חינוך תמה על מה שהקשה המהרמ"ח מדברי הגמרא בכתובות, בעוד שהתוספות שם מפרשים שזו אכן כוונת התוספות שכיון שיכולה לומר שאינה רוצה לינשא אם כן מבואר שאין העשה שלה אלא שלו. וביותר צ"ב על דברי המהרמ"ח שסברת האחרונים היא סברת התוספות בבבא בתרא במה שיישבו שאין להתיר לחציו עבד וחציו בן חורין לינשא לבת חורין מדין עשה דוחה לא תעשה, ועל דבריהם היה לו להעמיד קושייתו, וכן תמה בהגהות רעק"א על התוספות יוה"כ שם, וציין גם לדברי התוספות בכתובות שביארו כך את דברי הגמרא, וכן לדברי הפני יהושע שביאר שעשה דיבום חל גם עליה. | והמנחת חינוך תמה על מה שהקשה המהרמ"ח מדברי הגמרא בכתובות, בעוד שהתוספות שם מפרשים שזו אכן כוונת התוספות שכיון שיכולה לומר שאינה רוצה לינשא אם כן מבואר שאין העשה שלה אלא שלו. וביותר צ"ב על דברי המהרמ"ח שסברת האחרונים היא סברת התוספות בבבא בתרא במה שיישבו שאין להתיר לחציו עבד וחציו בן חורין לינשא לבת חורין מדין עשה דוחה לא תעשה, ועל דבריהם היה לו להעמיד קושייתו, וכן תמה בהגהות רעק"א על התוספות יוה"כ שם, וציין גם לדברי התוספות בכתובות שביארו כך את דברי הגמרא, וכן לדברי הפני יהושע שביאר שעשה דיבום חל גם עליה. | ||