541
עריכות
מראי מקומות/ברכות/כח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביאור מרבי מאיר שפירא מלובלין
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(ביאור מרבי מאיר שפירא מלובלין) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== תפילת רבי נחוניא בן הקנה == | == תפילת רבי נחוניא בן הקנה == | ||
בגמרא לא מבואר אם תפילה זו בנוסח זה נתקנה על ידי רבי נחוניא בן הקנה, ועיין ספר הפרדס {{ממ|שער שמיני פרק חמישי}} שכתב שלתחינה זו יש עיקר גדול, וגדול שבחכמים תקנה. ובספר ברכת אהרן {{ממ|כאן}} כתב שלפי המבואר בגמרא אין זה נוסח רנב"ה אלא תחינה זו נתקנה ע"י חכמי הש"ס. וציין לדברי החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/רח|ח"א סימן רח]]}} שהזכיר תחינה זו בשם תפילת רבי חנינא בן דוסא, ותמה על כך. | בגמרא לא מבואר אם תפילה זו בנוסח זה נתקנה על ידי רבי נחוניא בן הקנה, ועיין ספר הפרדס {{ממ|שער שמיני פרק חמישי}} שכתב שלתחינה זו יש עיקר גדול, וגדול שבחכמים תקנה. ובספר ברכת אהרן {{ממ|כאן}} כתב שלפי המבואר בגמרא אין זה נוסח רנב"ה אלא תחינה זו נתקנה ע"י חכמי הש"ס. וציין לדברי החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/רח|ח"א סימן רח]]}} שהזכיר תחינה זו בשם תפילת רבי חנינא בן דוסא, ותמה על כך. | ||
== והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא == | |||
הטעם שבא דוקא חזקיה מלך יהודה, ביאר רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל {{ממ|דרשו, שנת העשור, שער ראשון, פ"א עמוד ה}} ע"פ מה שאמרו בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צד/א|צד.]]}} שחזקיה נעץ חרב בבית המדרש ואמר שכל מי שלא ילמד תורה ידקר בחרב, וריב"ז הוא היה הגבר אשר הקים עולה של תורה וכמבואר בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/נו/ב|נו:]]}} שאמר לאספסינוס קיסר, תן לי יבנה וחכמיה, וראה בתורה את הצלחתו ועתידו של ישראל, דוגמת חזקיה מלך יהודה - ואין אפוא פלא אם בשעת פטירתו היתה נפשו קשורה בנפשו של חזקיה מלך יהודה. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||