56
עריכות
(יהושע ולא יהושוע - תודה על עריכתך איתן) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
ובאמת לא עליו ח"ו הוא תלונתינו כי אם על עצמינו כי מצדו לא יבצר ח"ו כמו שכתוב בישעיה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נט|נט]]}} הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע כי אם עונותיכם וגו'. | ובאמת לא עליו ח"ו הוא תלונתינו כי אם על עצמינו כי מצדו לא יבצר ח"ו כמו שכתוב בישעיה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נט|נט]]}} הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע כי אם עונותיכם וגו'. | ||
ובימי רבי יהושע בן לוי נמצא בגמרא סנהדרין בפ' חלק {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צח/א|דף צ"ח ע"א]]}} שהשיבו לו שהיום אם בקולי תשמעון יבוא משיח אף שלא נשלם אז עדיין זמן הגלות שנגזר על ישראל שיהיו אלף שנים בגלות כמנין יומו של הקב"ה כמו שמצינו | ובימי רבי יהושע בן לוי נמצא בגמרא סנהדרין בפ' חלק {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צח/א|דף צ"ח ע"א]]}} שהשיבו לו שהיום אם בקולי תשמעון יבוא משיח אף שלא נשלם אז עדיין זמן הגלות שנגזר על ישראל שיהיו אלף שנים בגלות כמנין יומו של הקב"ה כמו שמצינו בדברי חז"ל עכ"ז היה כח התשובה מבטל את הגזירה וכ"ש בזמנינו שזה יותר משמנה מאות שנה שכלה היום הנ"ל ואין הסיבה כי אם מצדינו שבעו"ה אין אנו מניחים לו שישרה שכינתו בתוכינו. | ||
וכאשר נחפשה דרכינו ונחקורה איזו עונות הם מהעיקרים הגורמים לאריכת גלותינו נמצאם הרבה. אך חטא הלשון הוא על כלו מפני כמה טעמים. | וכאשר נחפשה דרכינו ונחקורה איזו עונות הם מהעיקרים הגורמים לאריכת גלותינו נמצאם הרבה. אך חטא הלשון הוא על כלו מפני כמה טעמים. אחד כיון שזה היה העיקר לסבת גלותינו כמו שהבאנו מגמרא יומא ומירושלמי הנ"ל א"כ כל כמה שלא נראה לתקן זה החטא איך יוכל להיות גאולה כיון שזה החטא פגם כ"כ שעי"ז גלינו מארצינו עאכ"ו שאינו מניחנו לבוא לארצינו. | ||
ועוד הלא ידוע הוא שנגזר עלינו גלות מכבר מעת מעשה המרגלים כמו שכתוב בתהלים [[תנ"ך/תהילים/קו|קפיטל ק"ו]] וישא ידו להם להפיל אותם גו' בגוים ולזרותם בארצות וכמו שפירש רש"י שם והרמב"ן בחומש פרשת שלח וחטא המרגלים הלא היה עון לשה"ר וכמו דאיתא בערכין {{ממ|ט"ו}} א"כ אנו מוכרחין לתקן זה החטא קודם הגאולה. | ועוד הלא ידוע הוא שנגזר עלינו גלות מכבר מעת מעשה המרגלים כמו שכתוב בתהלים [[תנ"ך/תהילים/קו|קפיטל ק"ו]] וישא ידו להם להפיל אותם גו' בגוים ולזרותם בארצות וכמו שפירש רש"י שם והרמב"ן בחומש פרשת שלח וחטא המרגלים הלא היה עון לשה"ר וכמו דאיתא בערכין {{ממ|ט"ו}} א"כ אנו מוכרחין לתקן זה החטא קודם הגאולה. | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
ולבד זה הלא ידוע הוא מגמרא דערכין {{ממ|ט"ו}} הנ"ל שגודל העון הזה הוא עד אין שיעור עד שאמרו עליו שהוא ככופר בעיקר ח"ו ואמרו בירושלמי דפאה פ"א שנפרעין מן האדם עבור זה העון בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ר. ועיין לקמן בפתיחה ובספרי '''[[שמירת הלשון]]''' שם העתקנו כל מאמרי הש"ס והמדרשים והזוה"ק הנזכרים בענין זה ומי שיעיין ויתבונן היטיב בהם תסמר שערות ראשו מגודל העון. | ולבד זה הלא ידוע הוא מגמרא דערכין {{ממ|ט"ו}} הנ"ל שגודל העון הזה הוא עד אין שיעור עד שאמרו עליו שהוא ככופר בעיקר ח"ו ואמרו בירושלמי דפאה פ"א שנפרעין מן האדם עבור זה העון בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ר. ועיין לקמן בפתיחה ובספרי '''[[שמירת הלשון]]''' שם העתקנו כל מאמרי הש"ס והמדרשים והזוה"ק הנזכרים בענין זה ומי שיעיין ויתבונן היטיב בהם תסמר שערות ראשו מגודל העון. | ||
ונראה פשוט שהטעם שהחמירה התורה כ"כ בזה העון משום שמעורר בזה הרבה את המקטרג הגדול על כלל ישראל ועי"ז הורג כמה אנשים בכמה מדינות וז"ל הזוה"ק פ' פקודי דף רס"ד ע"ב אית רוחא חדא דקיימא על כל אינון מארי דלישנא בישא דכד מתערי בני נשא בלישנא בישא או ההוא בר נש דאתערי בלישנא בישא כדין אתער ההוא רוחא בישא מסאבא דלעילא דאקרי סכסוכא ואיהו שארי על ההוא אתערותא דלישנא בישא דשארו ביה בני נשא ואיהו עאל לעילא וגרים בההוא אתערי דלישנא בישא מותא וחרבא וקטולא בעלמא ווי לאינון דמתערי להאי סטרא בישא ולא נטרי פומייהו ולישנהון ולא חששו על דא ולא ידעי דהא באתערותא | ונראה פשוט שהטעם שהחמירה התורה כ"כ בזה העון משום שמעורר בזה הרבה את המקטרג הגדול על כלל ישראל ועי"ז הורג כמה אנשים בכמה מדינות וז"ל הזוה"ק פ' פקודי דף רס"ד ע"ב אית רוחא חדא דקיימא על כל אינון מארי דלישנא בישא דכד מתערי בני נשא בלישנא בישא או ההוא בר נש דאתערי בלישנא בישא כדין אתער ההוא רוחא בישא מסאבא דלעילא דאקרי סכסוכא ואיהו שארי על ההוא אתערותא דלישנא בישא דשארו ביה בני נשא ואיהו עאל לעילא וגרים בההוא אתערי דלישנא בישא מותא וחרבא וקטולא בעלמא ווי לאינון דמתערי להאי סטרא בישא ולא נטרי פומייהו ולישנהון ולא חששו על דא ולא ידעי דהא באתערותא דלתתא תליא אתערו דלעילא בין לטב בין לביש כו' וכלהו דלטורין לאתערא להאי חויא רבא למהוי דלטורא על עלמא וכלהו בגין האי אתערו דלישנא בישא כד קיימא אתערותא דיליה לתתא. | ||
ונוכל לומר שזהו כוונת הגמרא דערכין הנ"ל כל המספר לשה"ר מגדיל עונות עד לשמים שנאמר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. פירוש, אף שלשונו הוא מהלך בארץ אבל פיו שת בשמים. וכן איתא בתנא דבי אליהו שהלשה"ר שהוא מספר הוא עולה עד כנגד כסא הכבוד. ומזה נוכל לידע את גודל החורבן שמחריבין בעלי הלשון את כלל ישראל. | ונוכל לומר שזהו כוונת הגמרא דערכין הנ"ל כל המספר לשה"ר מגדיל עונות עד לשמים שנאמר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. פירוש, אף שלשונו הוא מהלך בארץ אבל פיו שת בשמים. וכן איתא בתנא דבי אליהו שהלשה"ר שהוא מספר הוא עולה עד כנגד כסא הכבוד. ומזה נוכל לידע את גודל החורבן שמחריבין בעלי הלשון את כלל ישראל. | ||
שורה 32: | שורה 32: | ||
וכאשר נעמיק בזה הענין נמצא עוד יותר שמלבד שהוא עון פלילי בעצמו וכנ"ל עוד הוא מגדיל הקלקול בכל העולמות ומחשיך וממעט אורן ע"י שרגילות הוא לכמה וכמה אנשים שכופלין את הלאו הזה כמה מאות ואלפים פעמים בימי חייהם כי אפילו עון קטן כשיכפיל הרבה פעמים הוא נעשה לבסוף כעבות העגלה כמו שצוח ישעיה הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה והמשל מחוטי המשי כשיכפלנו כמה מאות פעמים וכל שכן בחטא הזה שהוא חמור מצד עצמו עד מאור ורגילין לעבור עליו הרבה והרבה אנשים בכמה אלפים פעמים בימי חייהם ואין מקבלין על עצמן כלל להשמר ממנו שבודאי הקלקול למעלה הוא לאין שיעור. | וכאשר נעמיק בזה הענין נמצא עוד יותר שמלבד שהוא עון פלילי בעצמו וכנ"ל עוד הוא מגדיל הקלקול בכל העולמות ומחשיך וממעט אורן ע"י שרגילות הוא לכמה וכמה אנשים שכופלין את הלאו הזה כמה מאות ואלפים פעמים בימי חייהם כי אפילו עון קטן כשיכפיל הרבה פעמים הוא נעשה לבסוף כעבות העגלה כמו שצוח ישעיה הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה והמשל מחוטי המשי כשיכפלנו כמה מאות פעמים וכל שכן בחטא הזה שהוא חמור מצד עצמו עד מאור ורגילין לעבור עליו הרבה והרבה אנשים בכמה אלפים פעמים בימי חייהם ואין מקבלין על עצמן כלל להשמר ממנו שבודאי הקלקול למעלה הוא לאין שיעור. | ||
ואחשבה לדעת זאת מאין נעשה הלאו הזה הפקר כ"כ לעיני הרבה בני האדם והתבוננתי שזה הוא מכמה סיבות להמון מצד אחד ולהלומדים מצר אחר. ההמון אינם יודעים כלל שאיסור לשה"ר הוא אפילו על אמת ולהבעלי תורה אף אותם שנתברר להם ונתאמת להם שאיסור לשה"ר אפילו על אמת יש מהם כמה שיצה"ר מטעה אותם בפנים אחרים. אחד שתיכף מחשיב היצה"ר ברעיוניו את האיש שהוא מספר עליו לחונף ואומר לו מצוה לפרסם | ואחשבה לדעת זאת מאין נעשה הלאו הזה הפקר כ"כ לעיני הרבה בני האדם והתבוננתי שזה הוא מכמה סיבות להמון מצד אחד ולהלומדים מצר אחר. ההמון אינם יודעים כלל שאיסור לשה"ר הוא אפילו על אמת ולהבעלי תורה אף אותם שנתברר להם ונתאמת להם שאיסור לשה"ר אפילו על אמת יש מהם כמה שיצה"ר מטעה אותם בפנים אחרים. אחד שתיכף מחשיב היצה"ר ברעיוניו את האיש שהוא מספר עליו לחונף ואומר לו מצוה לפרסם את החנפים והרשעים ופעמים אומר לו הלא פלוני הוא בעל מחלוקת ומותר לספר לשה"ר עליו ולפעמים הוא מפתיהו בהיתירא דאפי תלתא ופעמים בהיתירא דאפי מרא שמסכים בעצמו בעת הסיפור שהיה אומר לו אף בפניו ומגלה לו היצה"ר את המאמרים השייכים לזה ועיין לקמן בכלל ב' ג' ח' ופעמים הוא מפתהו באיכות הדבר לומר שאין זה נכנס בכלל לשה"ר כגון מה שרגילין הרבה אנשים בעו"ה לפרסם על אחר שאינו חכם וביארנו זה לקמן בכלל ה'. | ||
כללו של דבר היצה"ר פעולתו אחת משתיהן, או שמפתהו שאין דבר זה נכנס בכלל לשה"ר או שעל איש כזה לא ציותה התורה באיסור לשה"ר. ואם רואה היצה"ר שבאלו ענינים לא ינצח לאדם הוא מרמה | כללו של דבר היצה"ר פעולתו אחת משתיהן, או שמפתהו שאין דבר זה נכנס בכלל לשה"ר או שעל איש כזה לא ציותה התורה באיסור לשה"ר. ואם רואה היצה"ר שבאלו ענינים לא ינצח לאדם הוא מרמה אותו בהיפך שמחמיר עליו כ"כ בענין לשה"ר עד שמראה לו שהכל נכנס בכלל לשה"ר ואם כן אי אפשר לחיות חיי תבל בענין זה אם לא שיפרוש לגמרי מעניני העולם והוא כעין דיבת הנחש הערום שאמר אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן. ולבד זה חסר להרבה אנשים ידיעה בענין איסור קבלת לשה"ר שאיסורו הוא אפילו להאמין בלב לבד רק לחוש מיבעי. ועוד הרבה ענינים כיוצא בזה בענין קבלת לשה"ר ורכילות אשר אי אפשר לבארם פה. ואף אינם יודעים איך לתקן את הדבר אם עבר על איסור סיפור לשה"ר ורכילות וקבלתם. | ||
ומצד אלו הסיבות נתמוטט הענין מכל וכל כי ממילא הורגל האיש לדבר כפי שיזדמן שיצא מפיו ולא להתבונן בו מתחלה פן דבר זה נכנס בכלל איסור רכילות ולשה"ר והורגלנו כ"כ בעון זה בעו"ה עד שמפני זה בעיני הרבה בני אדם אין דבר זה נחשב לעון כלל אפילו אם ידבר דבר שנראה לכל שהוא לשה"ר ורכילות גמורה כגון שהוא מדבר רע על חבירו ומגנהו בתכלית הגנות. ואם ישאלהו אחר למה דברת לשה"ר או רכילות יחשוב בלבו שהוא בא לעשותו צריק וחסיד ולא יקבל את דברי המוכיח כלל באשר שהוא רואה שהדבר הזה הפקר בעו"ה. | ומצד אלו הסיבות נתמוטט הענין מכל וכל כי ממילא הורגל האיש לדבר כפי שיזדמן שיצא מפיו ולא להתבונן בו מתחלה פן דבר זה נכנס בכלל איסור רכילות ולשה"ר והורגלנו כ"כ בעון זה בעו"ה עד שמפני זה בעיני הרבה בני אדם אין דבר זה נחשב לעון כלל אפילו אם ידבר דבר שנראה לכל שהוא לשה"ר ורכילות גמורה כגון שהוא מדבר רע על חבירו ומגנהו בתכלית הגנות. ואם ישאלהו אחר למה דברת לשה"ר או רכילות יחשוב בלבו שהוא בא לעשותו צריק וחסיד ולא יקבל את דברי המוכיח כלל באשר שהוא רואה שהדבר הזה הפקר בעו"ה. |
עריכות