66
עריכות
שו"ת תשב"ץ/ב/קצ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''ענין קצ: ''' אמנם מפני שהיורשין הם סמוכין אצלה יש לומר שמדין זה יש לה דין אפטרופס ואינה צריכה לב"ד כלל דהא תנן בפרק הנזקין {{ממ|גיטין נ"ב ע"א}} יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפטרופו' חייבין לעש' פירותיהן וכיון שחייב לעש' פירותיהן יש לו דין אשטרופוס כדמוכח בגמר' בהדיא וכמו שכתבו המפרשי' ז"ל ואפי' נשים אף ע"פ שאין ב"ד ממנין אותן לכתחלה. אם יתומים סמכו אצלם יש להם דין אפטרופוס וכדאמר התם {{ממ|שם}} הנהו יתמי דהוו סמיכי גבי ההוא סבתא הויא להו תורתא זבינתה. אתו קרובים לקמיה דרב נחמן אמרו ליה מאי עבידתה דמזבנה להו אמר להו יתומים שסמכו אצל בעל הבית תנן. ודבר זה מוסכם מכל הפוסקים ז"ל דבין איש בין אשה שסמכו אצלם יתומים דינם כדין אפטרופס. ולא נחלקו אלא אם משביעין אותן כדין אפטרופוס שמינוהו ב"ד או אין משביעין אותן כדין אפטרופוס שמינהו אבי יתומים שהראב"ד ז"ל כת' שאין משביעין אותן והסכים עמו הרמב"ן ז"ל. וכן כת' הרב בעל העטור וכן הרשב"א ז"ל וחלק עליהן הרא"ש ז"ל וכן יש מחלוקת ביניהם שיש מי שאומר שלא נאמר זה אלא ביתומים שהגיעו לעונת הפעוטות ובמטלטלין אבל לא בקרקעות. והרא"ש ז"ל כת' דלא מיסתבר לחלק מאחר שיש לו כח לתרום הוי כאפטרופוס גמור להתעסק בכל תועלת היתומים ודברים נראים הם וכן דנין בכל בתי דינין ומהאי עובדא דיתמי דסמיכי גבי ההיא סבתא ואתו קרובי' וכו' יש ראיה שאין קרובי היורשים יכולין לעכב בידה. וכן כת' הרשב"א ז"ל שאין קרובי היורשי' יכולין לעכב ביד הב"ד במינוי האפטרופין והאריך בתשוב' ונתבאר זה: | '''ענין קצ: ''' אמנם מפני שהיורשין הם סמוכין אצלה יש לומר שמדין זה יש לה דין אפטרופס ואינה צריכה לב"ד כלל דהא תנן בפרק הנזקין {{ממ|[[בבלי/גיטין/נב/א|גיטין נ"ב ע"א]]}} יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפטרופו' חייבין לעש' פירותיהן וכיון שחייב לעש' פירותיהן יש לו דין אשטרופוס כדמוכח בגמר' בהדיא וכמו שכתבו המפרשי' ז"ל ואפי' נשים אף ע"פ שאין ב"ד ממנין אותן לכתחלה. אם יתומים סמכו אצלם יש להם דין אפטרופוס וכדאמר התם {{ממ|שם}} הנהו יתמי דהוו סמיכי גבי ההוא סבתא הויא להו תורתא זבינתה. אתו קרובים לקמיה דרב נחמן אמרו ליה מאי עבידתה דמזבנה להו אמר להו יתומים שסמכו אצל בעל הבית תנן. ודבר זה מוסכם מכל הפוסקים ז"ל דבין איש בין אשה שסמכו אצלם יתומים דינם כדין אפטרופס. ולא נחלקו אלא אם משביעין אותן כדין אפטרופוס שמינוהו ב"ד או אין משביעין אותן כדין אפטרופוס שמינהו אבי יתומים שהראב"ד ז"ל כת' שאין משביעין אותן והסכים עמו הרמב"ן ז"ל. וכן כת' הרב בעל העטור וכן הרשב"א ז"ל וחלק עליהן הרא"ש ז"ל וכן יש מחלוקת ביניהם שיש מי שאומר שלא נאמר זה אלא ביתומים שהגיעו לעונת הפעוטות ובמטלטלין אבל לא בקרקעות. והרא"ש ז"ל כת' דלא מיסתבר לחלק מאחר שיש לו כח לתרום הוי כאפטרופוס גמור להתעסק בכל תועלת היתומים ודברים נראים הם וכן דנין בכל בתי דינין ומהאי עובדא דיתמי דסמיכי גבי ההיא סבתא ואתו קרובי' וכו' יש ראיה שאין קרובי היורשים יכולין לעכב בידה. וכן כת' הרשב"א ז"ל שאין קרובי היורשי' יכולין לעכב ביד הב"ד במינוי האפטרופין והאריך בתשוב' ונתבאר זה: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||