אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/כה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנדצ"ל
(אין מכבדין בדרכים ובגשרים)
 
(כנדצ"ל)
 
שורה 24: שורה 24:


;מדוע עמדו הגמלים בהגיעם לגשר הלא אין מכבדים בגשרים
;מדוע עמדו הגמלים בהגיעם לגשר הלא אין מכבדים בגשרים
והנה בגמרא בברכות מבואר שאין מכבדין בדרכים ואף אין מכבדין בגשרים, ובספר דברי שמואל {{ממ|מו"ק כה:}} הקשה כעין קושיית המצבת משה, מדוע כיבדו זה את זה בהגיעם לגשר והלא אין מכבדין בגשרים. ויישב אף הוא על פי חילוק התוספות הנזכר, והוסיף שאף שהתוספות דיברו על כיבוד בדרכים נראה שהוא הדין לענין כיבוד בגשרים. ואמנם המעיין בטעמי הדינים ימצא שלכאורה אין טעם לומר כן לענין גשרים, ומאידך לא יקשה כלל קושיית הדברי שמואל בגשרים. דהנה לא נתפרש ברש"י ובתוספות בברכות הטעם שאין מקדימים בגשרים, אמנם רבינו יונה {{ממ|[[רבינו יונה/ברכות/לד/ב|לד: מדפה"ר ד"ה ולא בגשרים]]}} פירש טעם הדבר שאין מכבדים זה את בגזרים, מפני שסכנה הוא להם אם מתאחרים לעבור בגשר. ולפי זה אין סברא לחלק לענין גשרים בין היו מהלכים כל אחד לבדו ובין יצאו לדרך כאחד, כיון שהטעם שלא להקדים הוא מחמת הסכנה. ומאידך יש ליישב בפשטות את עיקר הקושיא, שכן כאן היו החכמים מתים ומוטלים על מיטותיהם ולא שייך טעם זה, ולכן שוב חזר עיקר הדין שיש לכבד זה את זה להקדים הגדול תחילה.
והנה בגמרא בברכות מבואר שאין מכבדין בדרכים ואף אין מכבדין בגשרים, ובספר דברי שמואל {{ממ|מו"ק כה:}} הקשה כעין קושיית המצבת משה, מדוע כיבדו זה את זה בהגיעם לגשר והלא אין מכבדין בגשרים. ויישב אף הוא על פי חילוק התוספות הנזכר, והוסיף שאף שהתוספות דיברו על כיבוד בדרכים נראה שהוא הדין לענין כיבוד בגשרים. ואמנם המעיין בטעמי הדינים ימצא שלכאורה אין טעם לומר כן לענין גשרים, ומאידך לא יקשה כלל קושיית הדברי שמואל בגשרים. דהנה לא נתפרש ברש"י ובתוספות בברכות הטעם שאין מקדימים בגשרים, אמנם רבינו יונה {{ממ|[[רבינו יונה/ברכות/לד/ב|לד: מדפה"ר ד"ה ולא בגשרים]]}} פירש טעם הדבר שאין מכבדים זה את בגשרים, מפני שסכנה הוא להם אם מתאחרים לעבור בגשר. ולפי זה אין סברא לחלק לענין גשרים בין היו מהלכים כל אחד לבדו ובין יצאו לדרך כאחד, כיון שהטעם שלא להקדים הוא מחמת הסכנה. ומאידך יש ליישב בפשטות את עיקר הקושיא, שכן כאן היו החכמים מתים ומוטלים על מיטותיהם ולא שייך טעם זה, ולכן שוב חזר עיקר הדין שיש לכבד זה את זה להקדים הגדול תחילה.


עוד הציע הדברי שמואל שם לבאר בהקדם דקדוק לשון רש"י 'אין מכבדין, לומר היה אתה קודם', ומשמע מדקדוק לשון רש"י שאין מכבדין דווקא באמירה, אך באופן שמובן מאליו בלא אמירה שמכבדו, בכה"ג צריך לכבדו אף בדרכים [ובכך יש לבאר מה שדקדקה שם הגמרא שאביי הקפיד מכך ש"לא אמר ליה ניזל מר", ולא ביארה הקפדתו על עצם מה שהקדימו עם חמורו. שכן שורש הויכוח ביניהם, כפי שאמר לו אחר כך רבין בשם רבי יוחנן שאין מכבדין אלא בפתח הראוי למזוזה, אינו נוגע לעצם הכיבוד אלא דוקא באופן שהכיבוד תלוי באמירה]. ולפי זה הציע שרש"י במתק לשונו בא ליישב קושיית התוספות משבת, כי שם כשהקדים חמורו של לוי לחמורו של רב הונא בר חייא, אפשר להעמיד באופן שלא היה צריך דיבור פה כדי לכבדו. ולפי זה מיושבת גם הסוגיא במועד קטן שכשבאו לפני הגשר היה הכבוד מובן מאליו כשעמדו הגמלים ו"לא בעי האי למיעל מקמי האי".
עוד הציע הדברי שמואל שם לבאר בהקדם דקדוק לשון רש"י 'אין מכבדין, לומר היה אתה קודם', ומשמע מדקדוק לשון רש"י שאין מכבדין דווקא באמירה, אך באופן שמובן מאליו בלא אמירה שמכבדו, בכה"ג צריך לכבדו אף בדרכים [ובכך יש לבאר מה שדקדקה שם הגמרא שאביי הקפיד מכך ש"לא אמר ליה ניזל מר", ולא ביארה הקפדתו על עצם מה שהקדימו עם חמורו. שכן שורש הויכוח ביניהם, כפי שאמר לו אחר כך רבין בשם רבי יוחנן שאין מכבדין אלא בפתח הראוי למזוזה, אינו נוגע לעצם הכיבוד אלא דוקא באופן שהכיבוד תלוי באמירה]. ולפי זה הציע שרש"י במתק לשונו בא ליישב קושיית התוספות משבת, כי שם כשהקדים חמורו של לוי לחמורו של רב הונא בר חייא, אפשר להעמיד באופן שלא היה צריך דיבור פה כדי לכבדו. ולפי זה מיושבת גם הסוגיא במועד קטן שכשבאו לפני הגשר היה הכבוד מובן מאליו כשעמדו הגמלים ו"לא בעי האי למיעל מקמי האי".


מאידך, בספר תולדות יעקב {{ממ|[[תולדות יעקב/ברכות/מו/ב|ברכות מו:]]}} כתב שרש"י מסכים עם חילוק התוספות, ולכן דקדק וכתב בפירוש דברי הגמרא "לא בדרכים" - הולכי רגלים, לומר לגדול הימנו לך לפני, ע"כ. ולכאורה צ"ב לשם מה הוסיף רש"י תיבות 'הולכי דרכים', לא היה לו לומר אלא "לא בדרכים, לומר לגדול הימנו לך לפני". אלא שבא רש"י לדקדק שהמדובר הוא דוקא באופן ששני החכמים 'הולכי דרכים' דהיינו דרכים שונות שנזדווגו זה לזה, אך אם יצאו כאחד לדרך והרי הם 'הולכי דרך', בכה"ג יש לכבד גם בדרכים.
מאידך, בספר תולדות יעקב {{ממ|[[תולדות יעקב/ברכות/מו/ב|ברכות מו:]]}} כתב שרש"י מסכים עם חילוק התוספות, ולכן דקדק וכתב בפירוש דברי הגמרא "לא בדרכים" - הולכי דרכים, לומר לגדול הימנו לך לפני, ע"כ. ולכאורה צ"ב לשם מה הוסיף רש"י תיבות 'הולכי דרכים', לא היה לו לומר אלא "לא בדרכים, לומר לגדול הימנו לך לפני". אלא שבא רש"י לדקדק שהמדובר הוא דוקא באופן ששני החכמים 'הולכי דרכים' דהיינו דרכים שונות שנזדווגו זה לזה, אך אם יצאו כאחד לדרך והרי הם 'הולכי דרך', בכה"ג יש לכבד גם בדרכים.




שורה 34: שורה 34:
חילוק נוסף בין סוגיית הגמרא בברכות לסוגיית הגמרא בשבת, ביישוב קושיית התוספות, כתב בספר עין אליהו {{ממ|שיק, ברכות שם}}. לדבריו, יש לחלק בין אופן של 'אי כבוד' ובין דרך של 'בזיון', דהיינו שיש לומר שכל מה שאמרה הגמרא שאין מכבדין בדרכים היינו בתחילת ההליכה, שבעת שרוצים ללכת אין חיוב שיכבד את הגדול ויאמר לו ללכת תחילה, אבל אם כבר הלך הגדול תחילה אסור לקטן להקדימו ולהראות בכך שהוא חשוב ממנו. ועפ"ז דקדק לשון הגמרא בברכות "רבין ואביי הוו קאזלי באורחא, קדמיה חמרא דרבין לאביי", דהיינו שתחילה היו הולכים החמורים בשווה, ואחר כך הקדים חמור של רבין, ולא חש לכך כיון שאין מכבדים בדרכים. משא"כ בגמרא בשבת מבואר שתחילה הקדים חמורו של לוי ורק אחר כך קדם חמורו של רב הונא, וכיון שתחילה לא הלכו בשווה אלא חמורו של לוי היה קודם לכן היה בזיון במה שהקדים לפתע חמורו של רב הונא, אף שאין מכבדים בדרכים. וכ"כ בספר אוצר חיים {{ממ|ברכות שם}}
חילוק נוסף בין סוגיית הגמרא בברכות לסוגיית הגמרא בשבת, ביישוב קושיית התוספות, כתב בספר עין אליהו {{ממ|שיק, ברכות שם}}. לדבריו, יש לחלק בין אופן של 'אי כבוד' ובין דרך של 'בזיון', דהיינו שיש לומר שכל מה שאמרה הגמרא שאין מכבדין בדרכים היינו בתחילת ההליכה, שבעת שרוצים ללכת אין חיוב שיכבד את הגדול ויאמר לו ללכת תחילה, אבל אם כבר הלך הגדול תחילה אסור לקטן להקדימו ולהראות בכך שהוא חשוב ממנו. ועפ"ז דקדק לשון הגמרא בברכות "רבין ואביי הוו קאזלי באורחא, קדמיה חמרא דרבין לאביי", דהיינו שתחילה היו הולכים החמורים בשווה, ואחר כך הקדים חמור של רבין, ולא חש לכך כיון שאין מכבדים בדרכים. משא"כ בגמרא בשבת מבואר שתחילה הקדים חמורו של לוי ורק אחר כך קדם חמורו של רב הונא, וכיון שתחילה לא הלכו בשווה אלא חמורו של לוי היה קודם לכן היה בזיון במה שהקדים לפתע חמורו של רב הונא, אף שאין מכבדים בדרכים. וכ"כ בספר אוצר חיים {{ממ|ברכות שם}}


והנה התוספות בשבת {{ממ|[[תוספות/שבת/נא/ב|נא: ד"ה קדמיה]]}} כתבו שכשם שמשמע בגמרא שם שיש לכבד בדרכים, כן משמע גם בגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/לז/א|לז.]]}}: שלשה שהיו מהלכין בדרך, הרב אבמצע, גדול מימינו וקטן משמאל. והקשו אף מכח סוגיא זו על הדין שאין מכבדין בדרכים, ויישבו כחילוקם שבמקום שיוצאים לדרך כאחד מכבדים אף בדר. וכ"ה בתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/ברכות/מו/ב|ברכות שם]]}}. [ויעויין ברבינו יונה שם שהביא שני פירושים בהא דאין מכבדין בדרכים, אם פירושו בדרך שבין עיר לעיר שאינו דרך ארץ שיתאחרו כל שעה ושעה לכבד זה את זה שעיבור לפניו, או בדרכים שבתוך העיר שעל ידי שיכבדו זה לזה יתעכבו העוברים ושבים. ולפי זה ניתן ליישב את סתירות התוספות באופן שנעמיד כל סוגיא בדרך אחרת, בעיר או מחוצה לה].
והנה התוספות בשבת {{ממ|[[תוספות/שבת/נא/ב|נא: ד"ה קדמיה]]}} כתבו שכשם שמשמע בגמרא שם שיש לכבד בדרכים, כן משמע גם בגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/לז/א|לז.]]}}: שלשה שהיו מהלכין בדרך, הרב באמצע, גדול בימינו וקטן משמאלו. והקשו אף מכח סוגיא זו על הדין שאין מכבדין בדרכים, ויישבו כחילוקם שבמקום שיוצאים לדרך כאחד מכבדים אף בדרך. וכ"ה בתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/ברכות/מו/ב|ברכות שם]]}}. [ויעויין ברבינו יונה שם שהביא שני פירושים בהא דאין מכבדין בדרכים, אם פירושו בדרך שבין עיר לעיר שאינו דרך ארץ שיתאחרו כל שעה ושעה לכבד זה את זה שיעבור לפניו, או בדרכים שבתוך העיר שעל ידי שיכבדו זה לזה יתעכבו העוברים ושבים. ולפי זה ניתן ליישב את סתירות התוספות באופן שנעמיד כל סוגיא בדרך אחרת, בעיר או מחוצה לה].




תפריט ניווט