רש"י/מגילה/יט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''{{עוגן1|חרתא}} דאושכפי.''' סם שצובעין בו מנעלים שחורין:

'''{{עוגן1|קמיח}}.''' במים:

'''{{עוגן1|ולא}} עפיץ.''' מעובד בעפצים שקורין גל"ש:

'''{{עוגן1|מחקא}}.''' מין עשבים עשוי על ידי דבק:

'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|בן}} עיר.''' שזמנו בארבעה עשר:

'''{{עוגן1|שהלך}} לכרך.''' שזמנו בחמשה עשר:

'''{{עוגן1|אם}} עתיד לחזור.''' מפרש בגמ':

'''{{עוגן1|קורא}} כמקומו.''' כחובת מקומו בן עיר בארבעה עשר בן כרך בחמשה עשר:

{{הערה|נדפס לקמן והועבר לכאן ע"פ הערת מדפיסי וילנא}}'''{{עוגן1|מאחר}} הדברים האלה.''' גידל המלך וכו':

'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|לא}} שנו.''' דבן כרך שהלך לעיר ועתיד לחזור למקומו קורא בחמשה עשר ולא בארבעה עשר:

'''{{עוגן1|אלא}} שעתיד לחזור בליל ארבעה עשר.''' אם קודם עמוד השחר יצא מן העיר הוא דקתני שאינו צריך לקרות עמהן בלילי י"ד אע"פ שעודנו שם הואיל וביום לא יהיה שם אין זה אפילו פרוז בן יומו:

'''{{עוגן1|אבל}} אין עתיד.''' לצאת משם בלילה דהשתא הוי פרוז לאותו יום אע"פ שעתיד לחזור למחר ליום ({{הערה|[צ"ל '''אחד''']{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}אחר) נקרא פרוז וקורא עמהן בין בלילי י"ד בין בי"ד וה"ה לבן עיר שהלך לכרך אם עתיד לחזור בלילי ט"ו שלא יהא שם ביום ט"ו לא הוי מוקף ליומו וקורא בי"ד כחובת מקומו ואעפ"י שהוא בכרך אבל אין עתיד לחזור בלילי ט"ו אין צריך לקרותה בי"ד וממתין וקורא עמהן אע"פ שסופו לחזור לאחר זמן:

'''{{עוגן1|מנא}} ליה.''' דמשום ההוא יומא חשיב כוותייהו:

'''{{עוגן1|בן}} כפר.''' שהקדים וקרא ליום הכניסה ואח"כ הלך לעיר והיה שם לילי י"ד:

'''{{עוגן1|בין}} כך ובין כך.''' אפילו עתיד לחזור ולצאת משם קודם היום קורא עמהן בלילה:

'''{{עוגן1|כבני}} העיר בעי מקרי.''' כל הפרזים זמנם בארבעה עשר בין כפרים בין עיירות ורבנן הוא דאקילו עלייהו להקדים ליום הכניסה:

'''{{עוגן1|והני}} מילי.''' דאקילו עלייהו דאין צריך לחזור ולקרות בארבעה עשר כי איתיה בכפר:

'''{{עוגן1|כל}} תוקף.''' לקיים אגרת הפורים על תוקף הקפיד להזכיר:

'''{{עוגן1|תוקפו}} של אחשורוש.''' ומתחילתה היא מדברת בתוקפו עד סופה:

'''{{עוגן1|ומה}} ראו על ככה.''' המגילה נכתבת ונקראת להודיע לדורות מה ראו באותו הזמן שעשו מה שעשו ומפרש על ככה עשו ולפרש מה הגיע על העושים:

'''{{עוגן1|נקראת}} ספר.''' ונכתב בספר:

'''{{עוגן1|שאם}} תפרה בחוטי פשתן פסולה.''' דאיכא למאן דאמר במסכת מכות {{ממ|[[בבלי/מכות/יא/א|דף יא.]]}} ספר תורה שתפרו בפשתן פסולה:

'''{{עוגן1|ונקראת}} אגרת.''' לומר שאינה חמורה כספר:

'''{{עוגן1|שיהו}} משולשין.''' שיהא מראש התפר עד מקום תפירת הגיד כממנו ועד הגיד השני ומן השני לשלישי כמשלישי לסוף התפר:

'''{{עוגן1|הכתובה}} בין הכתובים.''' ספרים שהיו בימי החכמים כולן בגליון כספר תורה שלנו:

[[קטגוריה:רש"י: מגילה]]</noinclude>