12,864
עריכות
עונג שבת/מדרשים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך
(המשך) |
(המשך) |
||
| שורה 454: | שורה 454: | ||
(עמק המלך דף קנה ע"ד) | (עמק המלך דף קנה ע"ד) | ||
{{אות סעיף|סא}} יוסף | {{אות סעיף|סא}} יוסף בעבור שכבש יצרו ביום השבת (דאיתא במדרש{{הערה|מובא בילקוט שמעוני {{ממ|[[ילקוט שמעוני/א/קמו|וישב רמז קמו]]}}.}} | ||
ויבא הביתה לעשות מלאכתו{{הערה|בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לט#יא|לט יא]]}}.}} יום שבת היה) לכן היה | |||
קרבן נשיא של אפרים ביום השבת הטעם כי הבועל ארמית | |||
הפגם מגיע להמדה הנקראת שבת ומפני שהוא כבש יצרו | |||
לכן הותר לו להקריב קרבן בשבת: (מקובלים): | |||
{{אות סעיף|סב}} בזכות שבת נכנס הקב"ה עם ישראל למצרים שנא' | |||
את" יעקב" איש" וביתו באו סופי תיבות שבת: (ציוני): | |||
{{אות סעיף|סג}} א"ר חייא כתיב וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת | |||
מאן עצים הכא ומאן הוא דא אלא דא צלפחד והוי | |||
דייק באילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא | |||
דמארי' ואתחליף שבת בשבת הה"ד בחטאו מת{{הערה|במדבר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כז#ג|כז ג]]}}.}} בחטא ו' | |||
מת: (זוהר עמוד רצ"ח{{הערה|לפנינו ח"ג קנז.}}): | |||
{{אות סעיף|סד}} מדת נצ"ח נקרא אות בעבור שמבריח כל טומאה וכל | |||
רעה זה האות אשר נתן השם בין בריתם של ישראל | |||
ברית מילה וברית שבת כו' ואם שמרו ברית שבת ומילה | |||
האות מרחיק מהם כל טומאה ולכלוך וכל רוח רעה | |||
ויצר הרע: (תמונה): | |||
{{אות סעיף|סה}} חצבה עמודיה שבעה{{הערה|משלי {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ט#א|ט א]]}}.}}, בשבעה ימים נברא העולם. | |||
אע"פ שבששה ימים נברא העולם מ"מ היה חסר | |||
מנוחה עד שבא שבת בא מנוחה היינו דכתיב ויכל אלהים | |||
ביום השביעי: ([[תוספות/סנהדרין/לח/א#חצבה|תוספ' סנהדרין דף ל"ח ע"א]]{{הערה|ד"ה חצבה.}}) | |||
{{אות סעיף|סו}} תן חלק לשבעה וגם לשמנה{{הערה|קהלת {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יא#ב|יא ב]]}}.}}. לשבעה ז' ימי השבת. | |||
ולשמנה ח' ימי מילה. אמר לפניו רבש"ע אפי' אין ביד | |||
ישראל אלא ב' מצות הללו כדאי שתרחם עליהם: (מדרש{{הערה|עי' קהלת רבה {{ממ|[[קהלת רבה/יא|פר' יא]]}}.}}): | |||
{{אות סעיף|סז}} בשביעי נברא שבת ולא מצא בו פגם שכולה קדושה | |||
ומנוחה אמר ר"י אח"כ הסתכל וראה שאדם חטא | |||
בה ומתחייב בנפשו ואמר גם זה הבל: (מדרש{{הערה|עי' שוחר טוב {{ממ|[[שוחר טוב/צב|צב]]}}.}}): | |||
{{אות סעיף|סח}} תרין אתוון ש"ת הוו תליין עד דאשתכלל עלמא | |||
ועאל בינייהו אות ב' ונעשה שבת כד"א ושמרו בני | |||
ישראל את השבת לדורותם ברית עולם: (זוהר בראשית | |||
עמוד קע"ט): | |||
{{אות סעיף|סט}} אין דוחין שבת מפני ערבה כי אין דוחין רחמים | |||
מפני הדין: (קנה): | |||
{{אות סעיף|ע}} איש אמו ואביו תיראו יכול אפילו אמר לו אביו שחוט | |||
לי ובשל לי בשבת יכול ישמע לו ת"ל את שבתותי | |||
תשמרו כלכם חייבים בכבודי: (רבה פ' נשא): | |||
{{אות סעיף|עא}} אי ישראל לא נטרי אורייתא ומצוה אתמר בהו עבדים | |||
היינו לפרעה ואי נטרי שבתות וי"ט אתמר בהו | |||
ויוציאנו ה' אלהינו משם: (זוהר): | |||
{{אות סעיף|עב}} שבת אותיות שניות ש'''י'''"ן ב'''י'''"ת ת"'''ו''' עולה כ"ו כמני' הוי"ה | |||
לומר לך הפוגם בשבת כאלו פוגם בשם הוי"ה: | |||
(מקובלים): | |||
{{אות סעיף|עג}} וישם ה' לקין אות{{הערה|בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#טו|ד טו]]}}.}} נתן לו יום שבת שנאמר כי אות | |||
הוא ביני וביניכם{{הערה|שמות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לא#יג|לא יג]]}}.}}: (תנחומא בראשית): | |||
{{אות סעיף|עד}} כשישראל שובתים בשבת נראה כי הם דבוקים בשבת | |||
העליון ואז אין בין ישראל להשם אלא ו' ימי השבוע. וג"כ אין בין כנסת ישראל ובין שבת העליון | |||
אלא ששת אלפים מזו השמטה ולסוף הכל יבאו בשבת | |||
העליון שהוא היסוד וג"כ אין בין אותו שבת לשבת העליון | |||
אלא ששה הקפות בסוף כלם יתעלו לשבת העליון לבינ"ה: | |||
(תמונה): | |||
{{אות סעיף|עה}} התורה נתנה ביום השבת להשפיל מערכת השמים | |||
כנודע ז' כוכבי לכת בסוף יום ו' ותחלת ליל שבת משמשות | |||
מאדי"ם ושבתא"י כו': (מקובלים): | |||
{{אות סעיף|עו}} אותו יום שהושלכו חנניא מישאל ועזריה לתוך כבשן האש | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||