7,990
עריכות
כף החיים/אורח חיים/קסה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיפוץ קישור למקובל
אליה אמסלם (שיחה | תרומות) מ (←א: קישורים פנימיים) |
(שיפוץ קישור למקובל) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== א == | == א == | ||
א) '''[סעיף א'] העושה צרכיו ורוצה לאכול יטול ב"פ וכו'.''' זהו דעת ר' יעקב ב"ר יקר שכתב רש"י ז"ל בס' הפרדס. וכ"כ בהגמ"י פ"ו מה' ברכית וכ"כ ר"י כמ"ש בב"י והטעם שצריך ב' נטילות משום דאם אינו עושה אלא נטילה אחת ומברך אשר יצר תחלה ואח"כ ענט"י הוי ברכת א"י הפסק בין נטילה לברכת ענט"י ואם מברך ענט"י תחלה הוי ברכת א"י הפסק בין ברכת ענט"י לברכת המוציא הלכך צריך ב' נטילות וכמ"ש הב"ח והמ"א סק"א. אבל רש"י ז"ל ס"ל דדי בנטילה אחת ועולה לכאן ולכאן ור"ל שאין בזה הפסק כלל ואיזו שירצה יברך תחלה אלא דמ"מ כתב הב"ח דראוי להקדים א"י תחלה משום דחיוב ברכה זו בא לו תחלה יעו"ש. ומ"ש אח"כ בש"ע ואם אינו רוצה ליטול אלא פ"א וכו' הוא הכרעת הטור והטעם כתב בב"ח משום דס"ל דהניגוב הוא מן המצוה וכל שלא ניגב לגמרי הו"ל קודם לעשייתן ואין כאן הפסק יעו"ש. נמצא דהעושה צרכיו ורוצה לאכול לכתחלה צריך לעשות ב' נטילות על הראשונה מברך א"י ועל השנייה מברך ענט"י ואם א"א לו כגון שאין לו מים כ"א לנטילה אחת או שאין פנאי להתעכב לעשות ב' נטילות אז יוכל לעשות ב' הברכות על נטילה אחת דהיינו שיטול וישפשף ויברך א"י ואח"כ יברך ענט"י ואח"כ ינגב. ולפי שיש בזה דעות חלוקות כמ"ש הרח"פ בס' כף החיים סי' ב"ך אות ז' יעו"ש ע"כ נכתוב דבר השוה בין ע"פ הפשט בין ע"פ הסוד. ודע שכבר כתבנו לעיל בסי' ד' אות ס"א וס"ב דהיוצא מבה"כ צריך לערות על ידיו ג"פ בסירוגין כיון שהוא משום רו"ר אבל לנט"י לסעודה א"צ ג"פ בסירוגין אלא רק ג"פ רצופין זה על זה כמ"ש בסי' קס"ב אות ב' יעו"ש. וע"כ העושה צרכיו ורוצה לאכול תחלה יעשה נטילה ג"פ בסירוגין ויכוין שנטילה זו אינה משום אכילת פת אלא רק להעביר רו"ר השורה על הידים בבה"כ ואח"כ ינגב ידיו ואח"כ מברך א"י ואח"כ יעשה הסדר שכתבנו לעיל [ | א) '''[סעיף א'] העושה צרכיו ורוצה לאכול יטול ב"פ וכו'.''' זהו דעת ר' יעקב ב"ר יקר שכתב רש"י ז"ל בס' הפרדס. וכ"כ בהגמ"י פ"ו מה' ברכית וכ"כ ר"י כמ"ש בב"י והטעם שצריך ב' נטילות משום דאם אינו עושה אלא נטילה אחת ומברך אשר יצר תחלה ואח"כ ענט"י הוי ברכת א"י הפסק בין נטילה לברכת ענט"י ואם מברך ענט"י תחלה הוי ברכת א"י הפסק בין ברכת ענט"י לברכת המוציא הלכך צריך ב' נטילות וכמ"ש הב"ח והמ"א סק"א. אבל רש"י ז"ל ס"ל דדי בנטילה אחת ועולה לכאן ולכאן ור"ל שאין בזה הפסק כלל ואיזו שירצה יברך תחלה אלא דמ"מ כתב הב"ח דראוי להקדים א"י תחלה משום דחיוב ברכה זו בא לו תחלה יעו"ש. ומ"ש אח"כ בש"ע ואם אינו רוצה ליטול אלא פ"א וכו' הוא הכרעת הטור והטעם כתב בב"ח משום דס"ל דהניגוב הוא מן המצוה וכל שלא ניגב לגמרי הו"ל קודם לעשייתן ואין כאן הפסק יעו"ש. נמצא דהעושה צרכיו ורוצה לאכול לכתחלה צריך לעשות ב' נטילות על הראשונה מברך א"י ועל השנייה מברך ענט"י ואם א"א לו כגון שאין לו מים כ"א לנטילה אחת או שאין פנאי להתעכב לעשות ב' נטילות אז יוכל לעשות ב' הברכות על נטילה אחת דהיינו שיטול וישפשף ויברך א"י ואח"כ יברך ענט"י ואח"כ ינגב. ולפי שיש בזה דעות חלוקות כמ"ש הרח"פ בס' כף החיים סי' ב"ך אות ז' יעו"ש ע"כ נכתוב דבר השוה בין ע"פ הפשט בין ע"פ הסוד. ודע שכבר כתבנו לעיל בסי' ד' אות ס"א וס"ב דהיוצא מבה"כ צריך לערות על ידיו ג"פ בסירוגין כיון שהוא משום רו"ר אבל לנט"י לסעודה א"צ ג"פ בסירוגין אלא רק ג"פ רצופין זה על זה כמ"ש בסי' קס"ב אות ב' יעו"ש. וע"כ העושה צרכיו ורוצה לאכול תחלה יעשה נטילה ג"פ בסירוגין ויכוין שנטילה זו אינה משום אכילת פת אלא רק להעביר רו"ר השורה על הידים בבה"כ ואח"כ ינגב ידיו ואח"כ מברך א"י ואח"כ יעשה הסדר שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/קנז#יד|סי' זק"ן אות י"ד]] וזה יהיה ג"כ כדי להפסיק בין נטילה לנטילה. ויש ליגע במקומות המכוסים ג"כ קודם נטילה שנייה ואח"כ ניטל כמ"ש לקמן אות ד' יעו"ש. ואם לא אפשר בב' נטילות כגון שאין לו מים כי אם לנטילה אחת או כגון שהוא טרוד ואינו יכול להתעכב אז יעשה נטילה אחת של ג"פ בסירוגין דג"פ בסירוגין מועיל ג"כ לנט"י לאכילה כמ"ש לעיל סי' קס"ב אות ב' דכוונת נט"י של שחרית ושל אכילה שוים הם אלא דשל שחרית צריך ג"פ בסירוגין משום שיבתא ולאכילה א"צ אבל אם עשה גם נט"י של אכילה בסירוגין אינו מזיק ויכוין בנטילה זו להעביר רו"ר של בה"כ וגם כדי לטהר ידיו לאכילת פת ואחר שנטל ג"פ בסירוגין אז יעשה שפשוף ג"כ ג"פ כנז' סי' קס"ב אות ב' ואח"כ יברך א"י ואח"כ יגביה ידו כנגד ראשו ויברך ענט"י ואח"כ ינגב ידיו ויברך המוציא. ועיין לעיל סי' קנ"ח אות פ"ב ופ"ג ולקמן אות ו': | ||
== ב == | == ב == | ||