4,619
עריכות
דורות הראשונים/סוף ימי התנאים והברייתות/כט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
טעות בהקלדה, לתשומת לב מי שהקליד את הדף הזה
(לכבוד היארצייט) |
(טעות בהקלדה, לתשומת לב מי שהקליד את הדף הזה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ואין אלה בטוים על דרך העברה לקרוא לזה משניות והוספות, כי אמנם במבוא הירושלמי כבר יעשה מזה יסוד קבוע. | ואין אלה בטוים על דרך העברה לקרוא לזה משניות והוספות, כי אמנם במבוא הירושלמי כבר יעשה מזה יסוד קבוע. | ||
ושם {{ממ|ד' כ'}} יאמר "לכן נעיר עוד שהחכמים אשר היו בימי רבי וקצת אחר מותו הוסיפו על משנתו וזה יוצא ברור ממה שבאו במשנה דברי רבי{{הערה|'''הערה (סג)''' הטעות הזה בא לו ממה שחשבו שרבי לעצמו בחדרו ישב וחתם שם | ושם {{ממ|ד' כ'}} יאמר "לכן נעיר עוד שהחכמים אשר היו בימי רבי וקצת אחר מותו הוסיפו על משנתו וזה יוצא ברור ממה שבאו במשנה דברי רבי{{הערה|'''הערה (סג)''' הטעות הזה בא לו ממה שחשבו שרבי לעצמו בחדרו ישב וחתם שם המשנה, ועל כן חשב כי לא יוכל להיות שבימי רבי נקבעו דבריו במשנה, ואיך קבע הוא עצמו דבריו, ובלשון רבי, והנה היה זה לו לראיה גדולה כל כך עד שיכתוב על זה "וזה יוצא ברור" אבל הוא טעות מבואר, כי רבי וסייעתו חתמו המשנה , והיו שם עמו רוב חכמי ישראל (עי' גם ב[[דורות הראשונים/ה/מבוא/ו|מבוא פ"ו]]) ועל פי הסכמתם יחד עם רבי נעשה כל דבר בהסכמת הרוב, ואחר זה נקבע זה במשנה על פי דברי סוף הסכמתם, על ידי תנאי המתיבתא שהיה זה עיקר ענינם שם, והם קבעו זה בגירסא קבועה (עי' [[דורות הראשונים/סוף ימי התנאים והברייתות/כב|פכ"ב]]). וגם כשנקבע במשנה בוועד האחרון תקנת היתר השמן, נאמר מהם גם על ר' יהודה נשיאה בזמנו רבי ובית דינו התירו השמן, ויבואר זה על ענינו במקומו.}} ואלה החכמים ובראשם בר קפרא ולוי, וגם ר' חייא סרו מגירסת רבי במשנתו וקבעו להם (בסדר משנה שקבעו הם) גירסאות אחרות עי' [[בבלי/שבת/סח/א|שבת ס"ח]] ולבר קפרא דתני כלל גדול במעשר וכו' ירושלמי [[ירושלמי/כתובות/א/א|ריש כתובות]] במשנה בתולה נישאת {{עוגן|118}} ביום הרביעי וכו' שפעמים בשבת וכו' שאם הי' לו טענת בתולים הי' משכים לבית דין ובגמרא ריש הלכה א' בר קפרא אמר מפני שכתיב בה ברכה פי' בר קפרא לא היה שונה במשנתו שפעמים בשבת וכו' שאם הי' לו טענת בתולים וכו' אלא היה שונה במשנתו הטעם משום ברכה" כן מורה עיקר הסוגי' שם והמפרשים נלחצו הרבה בזה, [[בבלי/יבמות/י/א|בבלי יבמות ד' י']] ואעפ"כ בדקה לוי במתניתיה, והמשנה אשר סידר רבי היתה היסוד ובה החזיקו בני דורו והבאים אחריו אבל לא נמנעו מלהכניס לפעמים גרסאות אחרות של בר קפרא וכו' והרחיקו הגירסא של משנת רבי כו' ועל פי ההנחה הזאת היו בארץ ישראל שלשה נוסחאות של המשנה וכו'. | ||
ושם {{ממ|ד' כ"ד}} יוסיף ויאמר גם נראה שר' חייא לא אסף מתחלה ההלכות וכו' לעשות אותן טפילה להמשנה כאשר הוא ענין התוספתא, אבל היתה עצתו בראשונה לתקן את משנת רבי והציג לפעמים הלכות אחרות במקום הלכות המשנה של רבי וכמו שזכרנו לעיל במשנת בר קפרא והראיה לזה ממה דאיתא בירושלמי בקצת מקומות אנן תנינן תני ר' חייא ע' שבת [[ירושלמי/שבת/א/ב|פ"א ה"ב]] אנן תנינין סמוך למנחה תני ר' חייא סמוך לחשיכה. עבודה זרה [[ירושלמי/עבודה זרה/א/ה|פ"א ה"ה]] אנן תנינן תרנגול לבן תני ר' חייא תרנגול סתם ועי' [[ירושלמי/ברכות/א/א|ריש ברכות]] אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומה תני ר׳ חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן בלילי שבתות ושם אי אפשר לפרש הך תני ר' חייא כי אם ששנה ר' חייא במשנתו ולא בתוספתא כמו שזכרנו בפירושנו שם עכ"ל. | ושם {{ממ|ד' כ"ד}} יוסיף ויאמר גם נראה שר' חייא לא אסף מתחלה ההלכות וכו' לעשות אותן טפילה להמשנה כאשר הוא ענין התוספתא, אבל היתה עצתו בראשונה לתקן את משנת רבי והציג לפעמים הלכות אחרות במקום הלכות המשנה של רבי וכמו שזכרנו לעיל במשנת בר קפרא והראיה לזה ממה דאיתא בירושלמי בקצת מקומות אנן תנינן תני ר' חייא ע' שבת [[ירושלמי/שבת/א/ב|פ"א ה"ב]] אנן תנינין סמוך למנחה תני ר' חייא סמוך לחשיכה. עבודה זרה [[ירושלמי/עבודה זרה/א/ה|פ"א ה"ה]] אנן תנינן תרנגול לבן תני ר' חייא תרנגול סתם ועי' [[ירושלמי/ברכות/א/א|ריש ברכות]] אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומה תני ר׳ חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן בלילי שבתות ושם אי אפשר לפרש הך תני ר' חייא כי אם ששנה ר' חייא במשנתו ולא בתוספתא כמו שזכרנו בפירושנו שם עכ"ל. | ||