13,565
עריכות
(המשך יבוא בל''נ) |
(תושלב''ע) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון הקודם והבא|מצות עונה|מנחה של שבת}} | {{ניווט כללי עליון הקודם והבא|מצות עונה|מנחה של שבת}} | ||
{{מרכז|'''דינים המדברים משבת בשחרית: תפלת שחרית ובו מ"ד סעיפים'''}} | {{מרכז|'''דינים המדברים משבת בשחרית: תפלת שחרית ובו מ"ד סעיפים'''}} | ||
{{אות סעיף|א}} כשיכנס לב"ה קודם שיכנס יכוין יום א' בשם א' של מ"ב | {{אות סעיף|א}} כשיכנס לב"ה קודם שיכנס יכוין יום א' בשם א' של מ"ב | ||
שורה 429: | שורה 428: | ||
דבר ורב הונא ורב חסדא אומרי' כי השדים גדולי' הם | דבר ורב הונא ורב חסדא אומרי' כי השדים גדולי' הם | ||
ותחום שבת של בני אדם ד' אלפים אמה על ד' אלפים אמה | ותחום שבת של בני אדם ד' אלפים אמה על ד' אלפים אמה | ||
הוא | הוא כד' אמו' על ד' אמו' לשדי'. והרי שומרי' תחום | ||
שלהם שהרי הם באים אצל האדם כשלומדי' כדי לקבל שכר: | |||
(ספר הקולו'): | |||
{{אות סעיף|מ}} סוד תחום שבת צריך אתה לדעת כי מן התורה | |||
הוא י"ב מיל וחז"ל אמרו אלפי' אמה והטעם כי כבר | |||
ידעת כי נה"י של עשייה הם מתעלי' למעלה בחג"ת ונשאר | |||
שם חלל ומלת חלל עולה חיי"ם לומר לך שהחיים נסתלק | |||
מן הקליפו' ומי שעושה מלאכה ממלא אותו חלל מקליפו'. | |||
והמלכו"ת נכללת בהם. וכל פרסה היא ד' מילין הם י"ב | |||
מיל. ובזמן שלא היו תגבורת הקליפו' היו יכולי' לילך בשבת | |||
כל אותו השיעור אבל אחר החורבן בעוונות גברו הקליפו' | |||
ונכנסו עד חצי נצח וע"ז אמר וגם נצח ישראל לא ישקר | |||
ופי' בכולו לא ישקר אבל בחציו או במקצתו ישקר ע"ש שיש | |||
שם אחיזה לקליפ' במקצתו אבל במדור ההו"ד נכנסו בכולו | |||
בכח הקליפ' וע"ז נאמר והו"די נהפך עלי למשחי' ובעבור | |||
זה תחום שבת הוא נצ"ח שהוא אלפי' אמה ומלת תחו"ם | |||
הוא חות"ם שעולה תנ"ה עם המלה כמנין אהי"ה כזה: אל"ף | |||
ה"י יו"ד ה"י אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה אל"ף ה"א יו"ד ה"א וזה | |||
תחום פי' שומר שלא יכנס שם הקליפו' בכלל של אלפי' | |||
אמה עד ליל מוצאי שבת שיוסר החותם ויחזר נה"י למקומם | |||
אז שולטי' הקליפו' וזהו וינפש וי נפש והטעם שלא אז"ל וי | |||
רוח וי נשמה מפני שהנפש הוא בעולם העשיה וכשתחזור | |||
הנפש שהיה בעשי' יש לה צער על שהי' סמוכה לקליפה | |||
משא"כ ברוח ונשמה: (מקובלי') | |||
{{אות סעיף|מא}} אל יצא איש ממקומו ביום השביעי ממקומו תנינן | |||
מאי מקומו מהאי אתר דאתחזי למיהך ורזא דמלה דכתי' | |||
ברוך כבוד ה' ממקומו ודא איהו מקו' דכתיב כי המקו' | |||
אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא אתר ידיעא הוא | |||
לעילא וקרינן ליה מקום דאשתמודע בו יקרא עילאה ובג"כ | |||
אזהרותא לב"נ דהוא מתעט' בעטרא קדישא דלעילא דלא | |||
יפוק מיניה בפומיה מילולא דחול דאי ייפוק מיניה וקא | |||
מחלל שבת' בידו בעבידתא כמה דאוקמינא ברגלוי למיהך | |||
לבר מתרין אלפין אמין כל אינון חילול שבת' אל יצא איש | |||
ממקומו. | |||
דא איהו אתר דקדושה דהא מיניה ולבר אתר אלהים אחרי' | |||
הוא ברוך כבוד ה' ממקומו כבוד ה' לעיל' כבוד ה' לתת' | |||
ודא הוא רזא דעטר' שבתא בג"כ אל יצא איש ממקומו | |||
בריך שמי' לעלם ולעלמי עלמיא. (זוהר ויקהל עמוד ש"א) | |||
(פי' המאמר הזה כי ביום השבת מגלה הקב"ה כבודו על | |||
ידי המקו' הזה שהוא העטר"ת וצריכי' אנו לעורר הקדושה | |||
ושלא להשיח בדברי חול או בהלוך חוץ לתחום או במעשה | |||
בידים כי חוץ לגבול הקדושה הם הקליפו' סמא"ל אל | |||
אחר והוא נקרא חילול שבת והוא כאלו עע"ז): | |||
{{אות סעיף|מב}} את שבתותי תשמורו את לרבו' תחומין (זוהר קדושי') | |||
(דורשי רשומו' אמרו א"ת ר"ת "אלפי' "תחום): | |||
{{אות סעיף|מג}} אזבו"גה הוא שם קדוש. יש בו סוד השמיני' (פי' א"ז | |||
ב"ו ג"ה) הוא ג"פ שמונה הוא עדות לישראל דאינון משמרי' | |||
תחו' שמונ' אלפי' אמה למזרח למערב לצפון ולדרום. ומשמרי' | |||
שמנת ימי מילה. ושמנה פרשיות שבתפילין: | |||
{{אות סעיף|מד}} בשבת אשר הקליפו' יורדי' לנוקבא דתהומא והזיווג | |||
ע"י שם של שדי אז אין רשות לקליפו' לכנוס לתחום | |||
רה"י ורחבה ד' הוי"ה וגבהו י' יו"ד ה"א וא"ו ה"א | |||
וזהו תחו"ם חות"ם בסוד שם הויה בשילוב אדנו"ת | |||
הם שמונה אותיות יאהדונה"י לכל צד שני אלפי' רמז | |||
שני פעמי' אלף עולה קי"א קי"א עולה מנין רכ"ב כד"א רכב | |||
אלהי' רבותי' אל"פי שנאן וזה כונת המדרש זוהר פ' | |||
בראשית את שבתותי א"ת לאסגא' תחום שבת כדדריש | |||
הזוהר במקו' אחר את לאסגא' שכינתא כי השמנה אותיות | |||
של השילוב הנ"ל הוא קב"ה ושכינתי' זהו התחום שלא | |||
ינקו הקליפ' ביום השבת לכן נאמר שבתותי לשון רבי' רמז | |||
לשבת הגדול ושבת בראשית: (מקובלים): | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |