עונג שבת/תפלת שחרית: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תושלב''ע
(המשך יבוא בל''נ)
(תושלב''ע)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון הקודם והבא|מצות עונה|מנחה של שבת}}
{{ניווט כללי עליון הקודם והבא|מצות עונה|מנחה של שבת}}
{{חלקי}}
{{מרכז|'''דינים המדברים משבת בשחרית: תפלת שחרית ובו מ"ד סעיפים'''}}
{{מרכז|'''דינים המדברים משבת בשחרית: תפלת שחרית ובו מ"ד סעיפים'''}}
{{אות סעיף|א}} כשיכנס לב"ה קודם שיכנס יכוין יום א' בשם א' של מ"ב
{{אות סעיף|א}} כשיכנס לב"ה קודם שיכנס יכוין יום א' בשם א' של מ"ב
שורה 429: שורה 428:
דבר ורב הונא ורב חסדא אומרי' כי השדים גדולי' הם
דבר ורב הונא ורב חסדא אומרי' כי השדים גדולי' הם
ותחום שבת של בני אדם ד' אלפים אמה על ד' אלפים אמה
ותחום שבת של בני אדם ד' אלפים אמה על ד' אלפים אמה
הוא
הוא כד' אמו' על ד' אמו' לשדי'. והרי שומרי' תחום
שלהם שהרי הם באים אצל האדם כשלומדי' כדי לקבל שכר:
(ספר הקולו'):
 
{{אות סעיף|מ}} סוד תחום שבת צריך אתה לדעת כי מן התורה
הוא י"ב מיל וחז"ל אמרו אלפי' אמה והטעם כי כבר
ידעת כי נה"י של עשייה הם מתעלי' למעלה בחג"ת ונשאר
שם חלל ומלת חלל עולה חיי"ם לומר לך שהחיים נסתלק
מן הקליפו' ומי שעושה מלאכה ממלא אותו חלל מקליפו'.
והמלכו"ת נכללת בהם. וכל פרסה היא ד' מילין הם י"ב
מיל. ובזמן שלא היו תגבורת הקליפו' היו יכולי' לילך בשבת
כל אותו השיעור אבל אחר החורבן בעוונות גברו הקליפו'
ונכנסו עד חצי נצח וע"ז אמר וגם נצח ישראל לא ישקר
ופי' בכולו לא ישקר אבל בחציו או במקצתו ישקר ע"ש שיש
שם אחיזה לקליפ' במקצתו אבל במדור ההו"ד נכנסו בכולו
בכח הקליפ' וע"ז נאמר והו"די נהפך עלי למשחי' ובעבור
זה תחום שבת הוא נצ"ח שהוא אלפי' אמה ומלת תחו"ם
הוא חות"ם שעולה תנ"ה עם המלה כמנין אהי"ה כזה: אל"ף
ה"י יו"ד ה"י אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה אל"ף ה"א יו"ד ה"א וזה
תחום פי' שומר שלא יכנס שם הקליפו' בכלל של אלפי'
אמה עד ליל מוצאי שבת שיוסר החותם ויחזר נה"י למקומם
אז שולטי' הקליפו' וזהו וינפש וי נפש והטעם שלא אז"ל וי
רוח וי נשמה מפני שהנפש הוא בעולם העשיה וכשתחזור
הנפש שהיה בעשי' יש לה צער על שהי' סמוכה לקליפה
משא"כ ברוח ונשמה: (מקובלי')
 
{{אות סעיף|מא}} אל יצא איש ממקומו ביום השביעי ממקומו תנינן
מאי מקומו מהאי אתר דאתחזי למיהך ורזא דמלה דכתי'
ברוך כבוד ה' ממקומו ודא איהו מקו' דכתיב כי המקו'
אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא אתר ידיעא הוא
לעילא וקרינן ליה מקום דאשתמודע בו יקרא עילאה ובג"כ
אזהרותא לב"נ דהוא מתעט' בעטרא קדישא דלעילא דלא
יפוק מיניה בפומיה מילולא דחול דאי ייפוק מיניה וקא
מחלל שבת' בידו בעבידתא כמה דאוקמינא ברגלוי למיהך
לבר מתרין אלפין אמין כל אינון חילול שבת' אל יצא איש
ממקומו.
דא איהו אתר דקדושה דהא מיניה ולבר אתר אלהים אחרי'
הוא ברוך כבוד ה' ממקומו כבוד ה' לעיל' כבוד ה' לתת'
ודא הוא רזא דעטר' שבתא בג"כ אל יצא איש ממקומו
בריך שמי' לעלם ולעלמי עלמיא. (זוהר ויקהל עמוד ש"א)
(פי' המאמר הזה כי ביום השבת מגלה הקב"ה כבודו על
ידי המקו' הזה שהוא העטר"ת וצריכי' אנו לעורר הקדושה
ושלא להשיח בדברי חול או בהלוך חוץ לתחום או במעשה
בידים כי חוץ לגבול הקדושה הם הקליפו' סמא"ל אל
אחר והוא נקרא חילול שבת והוא כאלו עע"ז):
 
{{אות סעיף|מב}} את שבתותי תשמורו את לרבו' תחומין (זוהר קדושי')
(דורשי רשומו' אמרו א"ת ר"ת "אלפי' "תחום):
 
{{אות סעיף|מג}} אזבו"גה הוא שם קדוש. יש בו סוד השמיני' (פי' א"ז
ב"ו ג"ה) הוא ג"פ שמונה הוא עדות לישראל דאינון משמרי'
תחו' שמונ' אלפי' אמה למזרח למערב לצפון ולדרום. ומשמרי'
שמנת ימי מילה. ושמנה פרשיות שבתפילין:
 
{{אות סעיף|מד}} בשבת אשר הקליפו' יורדי' לנוקבא דתהומא והזיווג
ע"י שם של שדי אז אין רשות לקליפו' לכנוס לתחום
רה"י ורחבה ד' הוי"ה וגבהו י' יו"ד ה"א וא"ו ה"א
וזהו תחו"ם חות"ם בסוד שם הויה בשילוב אדנו"ת
הם שמונה אותיות יאהדונה"י לכל צד שני אלפי' רמז
שני פעמי' אלף עולה קי"א קי"א עולה מנין רכ"ב כד"א רכב
אלהי' רבותי' אל"פי שנאן וזה כונת המדרש זוהר פ'
בראשית את שבתותי א"ת לאסגא' תחום שבת כדדריש
הזוהר במקו' אחר את לאסגא' שכינתא כי השמנה אותיות
של השילוב הנ"ל הוא קב"ה ושכינתי' זהו התחום שלא
ינקו הקליפ' ביום השבת לכן נאמר שבתותי לשון רבי' רמז
לשבת הגדול ושבת בראשית: (מקובלים):
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט