13,565
עריכות
(המשך יבוא בל''נ) |
(המשך יבוא בל''נ) |
||
שורה 291: | שורה 291: | ||
ואתם עדי נאם ה' ואני אל אתם מעידי' עלי שאני אלוה | ואתם עדי נאם ה' ואני אל אתם מעידי' עלי שאני אלוה | ||
בעולם: | בעולם: | ||
{{מרכז|'''שיחת חולין ובו ב סעיפים.'''}} | |||
{{אות סעיף|כב}} ודבר דבר מה הוא ומאי גריעותא הוא לשבת אלא | |||
ודאי גריעותא הוא דלית לך מלה ומלה דנחית | |||
מפומיה דב"נ דלית ליה קלא וסליק לעילא ואתער מלה | |||
אחרא ומאי הוא ההוא דאקרי חול לעילא מאינון יומין | |||
דחול וכד אתער יומא דחול ביומא קדישא גריעותא הוא | |||
ודאי. וקב"ה וכנסת ישראל שאלו עליה מאן הוא דבעי | |||
לאפרשא זווג' דלהון מאן הוא דבעי חול הכא עתיקא קדישא | |||
לא אתחזי ולא שריא על חול בג"כ הרהור מותר מ"ט בגין | |||
דהרהור לא עביד מידי ולא אתעביד מיניה קלא אבל לבתר | |||
דאפיק מלה מההוא פומא ההוא מלה עביד קלא ובקע | |||
אוירין ורקיעין וסלקא לעילא ואתער מלה אחרא וע"ד | |||
ממצוא חפצך וגו': (זוהר אמור עמו' ר"ג) | |||
{{אות סעיף|כג}} שבת לה' אלהיך ר' תנחומא ואמרי ליה ר' אליעזר | |||
אמר בשם ר' מאיר שובת כאלהיך אף אתה שובת | |||
ממאמר: (פסיקתא רבתי דף מ"ו ע"ב): | |||
{{מרכז|'''פקוח נפש ובו ד' סעיפים'''}} | |||
{{אות סעיף|כד}} הלכה מי שנרדף מפני לסטים מהו שיחלל השבת כך | |||
שנו רבותינו מי שהיה נרדף מן הלסטים מחלל שבת | |||
וכך מצינו אצל דוד כשבקש שאול להרגו ברח ונמלט: | |||
(רבה מסעי) | |||
{{אות סעיף|כה}} אשר יעשה האדם וחי בהם הקדמה מעול' מאחר | |||
שיש לכל ישראל אות אחת בתורה נמצא שהנשמה | |||
של כל א' וא' מישראל הוא בת זוג לאות של תורה. | |||
ומפני זה הטעם נדחית התורה מפני נשמה של כל א' | |||
מישראל וקיימא לן פקוח נפש דוחה שבת מטעם זה לפי | |||
שהנשמה היא דוגמת זכר והתורה דוגמת נקבה וידוע | |||
הנקבה משועבד' לזכר. כך התורה מחויבת לעשו' רצון נשמו' | |||
מישראל וזהו אשר יעשה האדם וחי בהם. (מגלה עמוקו'). | |||
(עיין פקוח נפש לקמן בהלכו' תחומין): | |||
{{אות סעיף|כו}} אי מצלח אי לא מצלח. וא"ת היכי דריש ר' דוסתאי | |||
דמחלל עליו שבת דלמא חול היה אי משום דמספקא | |||
ליה דכתיב וישאל דוד הא מסקינן אי מצלח אי לא מצלח. | |||
וי"ל דמוכח מלתא מדקאמר נלחמי' בקעילה דקרי ליה | |||
מלחמה ומסר דוד נפשי' עליה אעפ"י שלא באו אלא על | |||
עסקי תבן וקש ש"מ נמי מחללין שבת עליה. ([[תוספות/עירובין/מה/א#אי|תוס' | |||
עירובין דף מ"ה ע"א]]): | |||
{{אות סעיף|כז}} ראה דוד שהיו אופין לחם הפנים בשבת שהור' להם | |||
דואג א"ל מה אתם עושים אפייתן אין דוחה שבת | |||
כי אם עריכותו שנ' ביום השבת יערכנו כיון שלא מצא | |||
שם כי אם לחם הפנים אמר דוד תן לי שלא אמות | |||
ברעב שספק נפשו' דוחה שבת וכמה אכל דוד באותו | |||
שעה אמר ר' הונא קרוב לשבע סאין אכל דוד לרעבונו | |||
שאחזו בולמוס: | |||
{{מרכז|'''הוצאה מרשות לרשות ובו ב' סעיפים'''}} | |||
{{אות סעיף|כח}} ושמרו בני ישראל את השבת לדורותם צריך לנטרא | |||
ליה שלא יפקון מרשות היחיד לרשות הרבים. והאי | |||
איהו דאוקמו' מרי מתניתין יציאות השבת שתים שהן ארבע | |||
הוצאה מרשו' לרשו'. והכנסה נמי הוצאה קרי ליה ואינון | |||
סמא"ל ונח"ש צריכין ישראל לנטרא ליה דלא יעלון לדירה | |||
דשכינתא דאיהו רשו' היחיד מאן רשו' הרבי'. חללה שפחה | |||
זונה נדה בת אל נכר רשות דסמא"ל ונחש וע' ממוני' דילה: | |||
(זוהר פנחס עמוד ת"ן): | |||
{{אות סעיף|כט}} ארבע רשויו' בשבת נגד ד' אותיות שבשם. ויש מי | |||
שפי' רשות היחיד הוא י'. ר"ה ה' הראשונה. כרמלי' | |||
וא"ו. מקום פטור ה' אחרונה. והעוקר חפץ ממקומו ומניח | |||
ברה"י כאלו עוקר עץ החיים שהוא הברית וממשיכו לרשות | |||
אחרת והוא טעם גלו' וסודו ודומה לחטא נשג"ז והוא ג"כ | |||
סוד מכירת יוסף והשלכתו הבורה. כי יסוד שביעי לבינה | |||
ובסוד שבת לפיכך בני ח"ל שהגלות מכביד עליהם שומרים | |||
שבת ומכבדים ומענגים אותו: ([[כנפי יונה/ג/טז|כנפי יונה ח"ג סי' ט"ז]]): | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |