12,864
עריכות
תוספות/ברכות/נ/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגהות
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
(הגהות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''{{עוגן1|אבל}} אי אקדימו ואזמינו עלייהו בדוכתייהו.''' פי' שאכל כל אחד מהשלשה והפסיק לשתים שהיו מסובין עמו עד הזן כדאיתא לעיל {{ממ|[[בבלי/ברכות/מה/ב|דף מה:]]}} פרח חובת זמון מעליהם כלומר פטורין מן הזמון ורשאין עתה ליחלק ורש"י לא פירש כן: | {{הערה|דיבור זה נדפס בגמ' בעמוד הקודם, ושייך לכאן.}}'''{{עוגן1|אבל}} אי אקדימו ואזמינו עלייהו בדוכתייהו.''' פי' שאכל כל אחד מהשלשה והפסיק לשתים שהיו מסובין עמו עד הזן כדאיתא לעיל {{ממ|[[בבלי/ברכות/מה/ב|דף מה:]]}} פרח חובת זמון מעליהם כלומר פטורין מן הזמון ורשאין עתה ליחלק ורש"י לא פירש כן: | ||
'''{{עוגן1|שחלקוה}} אחין או שותפין טהורה.''' תימה דאמר בסוכה {{ממ|פ"ק [[בבלי/סוכה/טז/א|דף טז.]]}} מטה מטמאה אברים כגון ארוכה ושתי כרעים. ולי נראה דהתם מיירי שיכול להחזירה כאשר בתחלה ולתקנה שהכרעים בעין והדיוט יכול להחזירה. וא"ת אמאי לא פריך הכא מכל כלי שנשבר וטהור אלמא כיון דפלגוה פרח לה טומאה ול"נ דשאני התם שאינו ראוי עוד להצטרף הכלי יחד ולקבל טומאה אפילו מכאן ולהבא ולא הוי דומיא דשלשה בני אדם דהוו ראוים עוד להצטרף לזמון: | '''{{עוגן1|שחלקוה}} אחין או שותפין טהורה.''' תימה דאמר בסוכה {{ממ|פ"ק [[בבלי/סוכה/טז/א|דף טז.]]}} מטה מטמאה אברים כגון ארוכה ושתי כרעים. ולי נראה דהתם מיירי שיכול להחזירה כאשר בתחלה ולתקנה שהכרעים בעין והדיוט יכול להחזירה. וא"ת אמאי לא פריך הכא מכל כלי שנשבר וטהור אלמא כיון דפלגוה פרח לה טומאה ול"נ דשאני התם שאינו ראוי עוד להצטרף הכלי יחד ולקבל טומאה אפילו מכאן ולהבא ולא הוי דומיא דשלשה בני אדם דהוו ראוים עוד להצטרף לזמון: | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
'''{{עוגן1|בורא}} פרי העץ ונוטלין ממנו לידים.''' פירש"י כי לא נתן לתוכו מים לא הוי אלא כמי פירות ומכאן משמע דמי פירות כשרין לנטילת ידים ויש לחלק בין הני דאמרינן בפרק כל הבשר {{ממ|[[בבלי/חולין/קז/א|דף קז.]]}} דאחזותא קפדיתו ומיהו יש מפרשים לנטילת ידים בעינן מים דכתיב וידיו לא שטף במים: | '''{{עוגן1|בורא}} פרי העץ ונוטלין ממנו לידים.''' פירש"י כי לא נתן לתוכו מים לא הוי אלא כמי פירות ומכאן משמע דמי פירות כשרין לנטילת ידים ויש לחלק בין הני דאמרינן בפרק כל הבשר {{ממ|[[בבלי/חולין/קז/א|דף קז.]]}} דאחזותא קפדיתו ומיהו יש מפרשים לנטילת ידים בעינן מים דכתיב וידיו לא שטף במים: | ||
'''{{עוגן1|כמאן}} אזלא הא דאמר שמואל וכו' כר' אליעזר.''' לכאורה משמע ממאי דאמר ר"א נוטלין וכו'. ותימה דאמרינן בפרק במה טומנין {{ממ|[[בבלי/שבת/נ/ב|ד' נ:]]}} אימר דאמר שמואל במידי דלא ממאיס במידי דממאיס מי אמר וא"כ היכי מוקים לה הא דשמואל כר"א דהא יין מידי דממאיס בנטילת ידים ובמידי דממאיס מודה שמואל ועוד קשה דהכא משמע דאין הלכה כשמואל מדמוקי לה כר"א ובפרק שני דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/כא/ב|ד' כא:]]}} קאמר סתמא דגמ' דסופלי לחיותא בי"ט דמטלטלינן להו אגב רפתא כשמואל משמע דקי"ל כוותיה וי"ל דהכא לא קאמר אלא לדברי ר"א דסבר לה כשמואל ועדיפא מיניה קאמר שמתיר אפילו היכא דממאיס ולא נחת כאן אלא לפרש טעמא דר"א כדפירשנו ובה"ג אמר דהלכה כרבנן דהכא והלכה נמי כשמואל דכי קאמר שמואל הני מילי מידי דלא ממאיס אבל מידי דממאיס לא ודלא כפי' ר"ת שפסק דלא כשמואל מדמוקי ליה כר"א אלא ודאי קיימא לן כשמואל כדפירשנו וא"כ מותר לסמוך הקערה בפת היכא דלא ממאיס וי"א דצריך לאכלו אח"כ ויש נוהגים לאכול דייסא בפת הואיל ואוכלין הפת אח"כ אבל במס' סופרים אוסרו דאמרינן במס' סופרים {{ממ|פ"ג}} אין אוכלין אוכלין באוכלין אא"כ היה אוכלן בבת אחת ושמא ההיא דלא כשמואל: | '''{{עוגן1|כמאן}} אזלא הא דאמר שמואל וכו' כר' אליעזר.''' לכאורה משמע ממאי דאמר ר"א נוטלין וכו'. ותימה דאמרינן בפרק במה טומנין {{ממ|[[בבלי/שבת/נ/ב|ד' נ:]]}} אימר דאמר שמואל במידי דלא ממאיס במידי דממאיס מי אמר וא"כ היכי מוקים לה הא דשמואל כר"א דהא יין מידי דממאיס בנטילת ידים ובמידי דממאיס מודה שמואל ועוד קשה דהכא משמע דאין הלכה כשמואל מדמוקי לה כר"א ובפרק שני דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/כא/ב|ד' כא:]]}} קאמר סתמא דגמ' דסופלי לחיותא בי"ט דמטלטלינן להו אגב רפתא כשמואל משמע דקי"ל כוותיה וי"ל דהכא לא קאמר אלא לדברי ר"א{{הערה|'''ר' אליעזר''' דסבר {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} דסבר לה כשמואל ועדיפא מיניה קאמר שמתיר אפילו היכא דממאיס ולא נחת כאן אלא לפרש טעמא דר"א כדפירשנו ובה"ג אמר דהלכה כרבנן דהכא והלכה נמי כשמואל דכי קאמר שמואל הני מילי מידי דלא ממאיס אבל מידי דממאיס לא ודלא כפי'{{הערה|ודלא '''כפירוש רבינו חננאל''' שפסק {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} ר"ת שפסק דלא כשמואל מדמוקי ליה כר"א אלא ודאי קיימא לן כשמואל כדפירשנו וא"כ מותר לסמוך הקערה בפת היכא דלא ממאיס וי"א דצריך לאכלו אח"כ ויש נוהגים לאכול דייסא בפת הואיל ואוכלין הפת אח"כ אבל במס' סופרים אוסרו דאמרינן במס' סופרים {{ממ|פ"ג}} אין אוכלין אוכלין באוכלין אא"כ היה אוכלן בבת אחת ושמא ההיא דלא כשמואל: | ||
'''{{עוגן1|מודים}} חכמים לר"א בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים.''' תימה דאמרינן לקמן ד' דברים נאמרו בכוס של ברכה חי ומלא וי"ל דבעינן שיתנו חי לתוך הכוס ואח"כ ימזגנו אי נמי בעינן חי מן החבית אי נמי קאי אכוס עצמו ומאי חי שלם כדאיתא במכות {{ממ|[[בבלי/מכות/טז/ב|ד' טז:]]}} ריסק ט' נמלים ואחד חי וכו' אלמא דאותו חי היינו שלם ה"נ בעינן שיהא הכוס שלם בלא שבירה: | '''{{עוגן1|מודים}} חכמים לר"א בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים.''' תימה דאמרינן לקמן ד' דברים נאמרו בכוס של ברכה חי ומלא וי"ל דבעינן שיתנו חי לתוך הכוס ואח"כ ימזגנו אי נמי בעינן חי מן החבית אי נמי קאי אכוס עצמו ומאי חי שלם כדאיתא במכות {{ממ|[[בבלי/מכות/טז/ב|ד' טז:]]}} ריסק ט' נמלים ואחד חי וכו' אלמא דאותו חי היינו שלם ה"נ בעינן שיהא הכוס שלם בלא שבירה: | ||