2,656
עריכות
(לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי) |
(תיקון רווח בין פסקאות) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף ל"ד ע"א'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''דף ל"ד ע"א'''}}}} | ||
'''תוד"ה יתומים. שמתעלה חלקו בכך במה שיאכלו עבדים של אלו בתרומה.''' מסתמא כונתם שיקבל חלק יותר גדול עי"ז, וצ"ע וכי כהן שקונה עבד, משלם יותר מישראל שקונה עבד, מחמת שיש לו האפשרות להאכילו בתרומה, וא"כ למה ישלמו האחים יותר בשביל העבד ע"י שיש להם האפשרות להאכילו בתרומה. דאי הכונה דע"י חלוקה לא יאכלו מתפוסת הבית, א"כ גם בישראלים שאינם אוכלים בתרומה שייך שטוב להעובר שיהי' חלוקה שלא יאכלו מתפוסת הבית, וע"כ כמש"כ, א"כ צ"ע כנ"ל. {{צבע גופן|אפור|{{ממ|מהדו"ק}}}} | '''תוד"ה יתומים. שמתעלה חלקו בכך במה שיאכלו עבדים של אלו בתרומה.''' מסתמא כונתם שיקבל חלק יותר גדול עי"ז, וצ"ע וכי כהן שקונה עבד, משלם יותר מישראל שקונה עבד, מחמת שיש לו האפשרות להאכילו בתרומה, וא"כ למה ישלמו האחים יותר בשביל העבד ע"י שיש להם האפשרות להאכילו בתרומה. דאי הכונה דע"י חלוקה לא יאכלו מתפוסת הבית, א"כ גם בישראלים שאינם אוכלים בתרומה שייך שטוב להעובר שיהי' חלוקה שלא יאכלו מתפוסת הבית, וע"כ כמש"כ, א"כ צ"ע כנ"ל. {{צבע גופן|אפור|{{ממ|מהדו"ק}}}} | ||
'''תוד"ה ב"ד. אם טעו בפחות משתות.''' יש לעיין אם שמו ע"כ שלא היו שוין ממש, וא"כ ע"כ צריך לבוא לדין גוד או איגוד. {{צבע גופן|אפור|{{ממ|מהדו"ק}}}} | '''תוד"ה ב"ד. אם טעו בפחות משתות.''' יש לעיין אם שמו ע"כ שלא היו שוין ממש, וא"כ ע"כ צריך לבוא לדין גוד או איגוד. {{צבע גופן|אפור|{{ממ|מהדו"ק}}}} | ||
'''אנא לריש ירחא דניסן אמרי וכו' אין אונס בגיטין.''' יל"ע אפילו בממון איך נאמן לומר שטעה כיון דאנו שמענו דאמר עד ריש ירחא דאדר, ובין שטוען שטעה בשעת הדיבור בין דטעה ושכח מה שאמר למה נאמינו, אלא בע"כ זהו טוען לפני שעבר הזמן, דאילו אח"ז אפילו אי גילוי דעתא מהני מ"מ אחרי שנתגרשה מה שייך גילוי דעתא [וכמ"ש תוס' הרא"ש], וכיון שכן נאמן במיגו דבידו לבטל, ועי' לעיל דף י"ד בתוס' דאינו נאמן לומר טעיתי אפילו במיגו, ואולי היכא דבידו מהני יותר, ועיין ב"ב דף קע"ה בתוס'. | '''אנא לריש ירחא דניסן אמרי וכו' אין אונס בגיטין.''' יל"ע אפילו בממון איך נאמן לומר שטעה כיון דאנו שמענו דאמר עד ריש ירחא דאדר, ובין שטוען שטעה בשעת הדיבור בין דטעה ושכח מה שאמר למה נאמינו, אלא בע"כ זהו טוען לפני שעבר הזמן, דאילו אח"ז אפילו אי גילוי דעתא מהני מ"מ אחרי שנתגרשה מה שייך גילוי דעתא [וכמ"ש תוס' הרא"ש], וכיון שכן נאמן במיגו דבידו לבטל, ועי' לעיל דף י"ד בתוס' דאינו נאמן לומר טעיתי אפילו במיגו, ואולי היכא דבידו מהני יותר, ועיין ב"ב דף קע"ה בתוס'. |
עריכות