8,006
עריכות
ערך/ניסוך המים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אם ניסוך המים בא מחמת התמיד
(מראה מקום למיזם חדש על ה(מ)דף.) |
(אם ניסוך המים בא מחמת התמיד) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
<small>(ועי' ב"ב ס' ב' כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להן רבי יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר כו' אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל אמר להם א"כ לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות כו' מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים שתקו אמר להן בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר כו' אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו כו').</small> | <small>(ועי' ב"ב ס' ב' כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להן רבי יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר כו' אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל אמר להם א"כ לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות כו' מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים שתקו אמר להן בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר כו' אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו כו').</small> | ||
== אם בא מחמת התמיד == | |||
דנו האחרונים אם דין ניסוך המים מדין ניסוך קרבן תמיד, אלא שבעלמא סגי בניסוך יין ובחג בעינן נמי ניסוך מים או שהוא דין אחר שצריך לנסך מים אך אינו תלוי בקרבן התמיד. ויש בענין זה נפק"מ לכמה נידונים. | |||
;ניסוך המים בלילה | |||
והביאו האחרונים שדנו בענין זה הראשונים לגבי הנידון אם ניסוך המים בליל יום טוב כשר או לא. דעת התוספות בתענית {{ממ|[[תוספות/תענית/ב/ב|ב: ד"ה איבעיא]]}} שכשר בליל יום טוב ראשון, וכ"כ הריטב"א בשם הרמב"ן. אמנם המאירי שם כתב שניסוך המים אינו בלילה שהרי נסכים הבאים מחמת זבח הם ונסכים הבאים מחמת זבח אין זמנם אלא ביום. | |||
;כשאין תמיד | |||
כעין זה הסתפק בערוך לנר {{ממ|[[ערוך לנר/סוכה/נ/א|נ. בתוס' ד"ה ואי מייתי]]}} אם אין תמיד אם ינסך המים, וציין למש"כ הריטב"א דנסוך המים אינו חשוב בא עם הזבח, דחובת היום הוא ולא חובת הזבח כלל, שהזבח של תמיד בנסכים של יין הוא נכשר כמו בשאר ימים, אלא שיש חובת היום גם כן לעשות ניסוך המים, עכ"ל. ופליג שם הראב"ד הביאו הריטב"א שם ובדעתו למד הערול"נ שהוא סובר שניסוך המים בא מחמת התמיד. | |||
;פיגול | |||
בתוספתא {{ממ|[[תוספתא/סוכה/ג#ז|סוכה פ"ג ה"ז]]}} איתא מי החג חייבין עליהם משום פיגול, נותר וטמא. והגר"א הגיה הלשון ותחת 'משום פיגול נותר וטמא' כתב 'משום לן ויוצא', וכן המנחת ברוך מחק תיבת 'פיגול' {{ממ|הביאו הקה"י יומא סימן ח}}. ובחזון יחזקאל ביאר שהגר"א הגיה כן ע"פ הגמרא בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/מג/א|מג.]]}} שנסכים אין חייבים עליהם משום פיגול, ובחסדי דוד יישב הגירסא לפי דעת ר"מ בזבחים שנסכים הבאים על הזבח יש בהם משום פיגול. וביאר החזו"י שאכתי יש להגיה כהגר"א כיון שמסתבר שאף לר"מ אין דין זה אלא בנכסי יין הבאים על הזבח ולא בנכסי מים שאף שזמן הקרבתם לכתחילה עם אברי התמיד אבל אין להם שייכות עם הקרבן. והאריך בענין זה הקה"י שם, ותלוי בנידון הנ"ל. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||