מהרש"א - חידושי הלכות/שבת/לד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בדיקה טכנית וטיפול בתבניות. תיקון טעות שנשתמרה משום מה במהדורות השכיחות, אף תוקנה כבר במהדורת וינה תקע"ד
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(בדיקה טכנית וטיפול בתבניות. תיקון טעות שנשתמרה משום מה במהדורות השכיחות, אף תוקנה כבר במהדורת וינה תקע"ד)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>


{{הועלה אוטומטית}}
'''תוספות בד"ה כל היכא כו' כדפי' בנדה בפרק כו' מקום טומאה כו'.''' עכ"ל. ר"ל ולא היה מעשה נסים כפירש"י והוא לשיטתם דעבד איהו הכי לא קאי אבן זכאי דהיה מקצץ תורמסין אלא אתיקן מילתא דיעקב אבינו וק"ל:


'''בד"ה שניהם קנו כו' תרומה ונטמאה ספק עירוב כשר אלא משום חזקה כו'.''' עכ"ל. כצ"ל וברא"ש ל"ק ליה מהכא אלא מהניחו בין השמשות דלא הוה ליה מעולם חזקת עירוב אבל מנאכל בין השמשות לא קשיא ליה דה"ל חזקת עירוב אבל הכא בתוספות קשיא להו גם מנאכל בין השמשות <!--[א]-->דאין זה חזקת עירוב כיון דידוע דנאכל בין השמשות מה שאין כן התם דלא ידיע לן אם נשרף או נטמא בין השמשות ותלינון ליה דלא נשרף ונטמא אלא משחשיכה וק"ק אמאי לא דחו התוס' לעיל פר"ת דבערובי תחומין מערבין בין השמשות לכתחלה מהך דמייתי הכא דלר' יוסי אפילו בדיעבד אינו עירוב היכא דלא הוה חזקה כי הכא ויש ליישב ודו"ק:


'''תוספות בד"ה כל היכא כו' כדפי' בנדה בפרק כו' מקום טומאה כו' עכ"ל.''' ר"ל ולא היה מעשה נסים כפירש"י והוא לשיטתם דעבד איהו הכי לא קאי אבן זכאי דהיה מקצץ תורמסין אלא אתיקן מילתא דיעקב אבינו וק"ל:
'''גמרא סימן בגופיה זימרא ציפרא כו'.''' סימן הוא להלכות ולמימרות שאמר רבי אבא בשם רב חייא בר רב אשי שאמר משום רב במסכת שבת והלכותיה והך שלא נטעה בגברי נתן סימן בגופיה היינו הך דהכא הא גופיה קשיא כו'. '''''' זימרא פרק כלל גדול זומר חייב משום נוטע. '''ג'''' ציפרא ס"פ האורג {{ממ|[[בבלי/שבת/קז/א|לקמן קז.]]}} נכנסה צפור תחת כו'. '''''' בחבלא פ' אלו קשרים מביא אדם חבל כו'. '''''' דמלתא פ' כל הכלים מכבדות של מלתא. ובקצת מהם נפל טעות בגמרא כגון בזומר שאמר משום רבי אמי וכן בחבל שאמר משום ר' יוחנן ועיין (ברא"ם) [ברי"ף] וברא"ש שם:
 
'''בד"ה שניהם קנו כו' תרומה ונטמאה ספק עירוב כשר אלא משום חזקה כו' עכ"ל.''' כצ"ל וברא"ש ל"ק ליה מהכא אלא מהניחו בין השמשות דלא הוה ליה מעולם חזקת עירוב אבל מנאכל בין השמשות לא קשיא ליה דה"ל חזקת עירוב אבל הכא בתוספות קשיא להו גם מנאכל בין השמשות [א] דאין זה חזקת עירוב כיון דידוע דנאכל בין השמשות מה שאין כן התם דלא ידיע לן אם נשרף או נטמא בין השמשות ותלינון ליה דלא נשרף ונטמא אלא משחשיכה וק"ק אמאי לא דחו התוס' לעיל פר"ת דבערובי תחומין מערבין בין השמשות לכתחלה מהך דמייתי הכא דלר' יוסי אפילו בדיעבד אינו עירוב היכא דלא הוה חזקה כי הכא ויש ליישב ודו"ק:
 
'''גמרא סימן בגופיה זימרא ציפרא כו'.''' סימן הוא להלכות ולמימרות שאמר רבי אבא בשם רב חייא בר רב אשי שאמר משום רב במסכת שבת והלכותיה והך שלא נטעה בגברי נתן סימן בגופיה היינו הך דהכא הא גופיה קשיא כו' ב' זימרא פרק כלל גדול זומר חייב משום נוטע ג' ציפרא ס"פ הארוג נכנסה צפור תחת כ ו' ד' בחבלא פ' אלו קשרים מביא אדם חבל כו' ה' דמלתא פ' כל הכלים מכבדות של מלתא ובקצת מהם נפל טעות בגמרא כגון בזומר שאמר משום רבי אמי וכן בחבל שאמר משום ר' יוחנן ועיין (ברא"ם) [ברי"ף] וברא"ש שם:
 


<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:מהרש"א - חידושי הלכות: שבת]]</noinclude>
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:מהרש"א - חידושי הלכות: שבת]]

תפריט ניווט