שו"ת חתם סופר/ד/יב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ואמנם''' בשינה שם עירו ועירה פליגי להראב"ד אם לא הזכיר כלל פסול ולהעיטור כשר וכן דעת הרא"ש וז"ל בתשובה כלל מ"ה סי' כ"א דע כי אין חשש בכתיבת שם הנהר ואפי' לא נכתב העיר כלל וכו' דלא פסלינן אלא שינה שם עירו ועירה אבל לא נכתב שם עירו ועירה כשר ודאי בגט שנפל ונמצא דחיישי' שמא מאחר נפל אותו כשר ע"י שם העיר דלא חיישי' לשתי עיירות ששמותיהן שווין כיון דלא הוחזקו ולא שכיחי שיירותא עכ"ל לענינינו והלשון מגומגם דאי לא הוחזקו ולא שכיחי לכ"ע לא חיישי' אפי' בלי שם עיר והר"מ בהגה' ש"ע סס"י קל"ב פסק עפי"ז אפי' בשכיחי שיירתא מחזירי' ע"י שם עיר דלא חיישי' לב' עיירות וצע"ג מחשש שני שוירי שבש"ס והאריך בהגהה ט"ז וב"ש שם והנה הסברא שכ' אחרוני' שבכנה"ג דבכ' שם דירתו לא בעי שם אבותיו וכן משמע ביבמות קט"ו אנדרלאי נהרדעי בלי שם אביו אמנם כן מצינו שם ג"כ ענן בר חייא מנהרדעא הרי אע"פ שהזכיר שם אביו מ"מ הזכיר שם עירו גם כן וז"ל ראב"ד בס' תמים דעים דפוס חדש דף מ"ג ע"ב הא דאמרי' כ' חניכתו כשר בחניכת אבות קאמר לפי שצריך לייחס שמו ושם אביו בגט כדי לברר הדבר ואם לא כ' שם אביו אלא שם אבי המשפחה כגון מאיר אבן זבדו ויוסף אבן פשגיר ה"ל כאלו כתבו שם אביו וכשר וכו' עכ"ל והנה ראב"ד ראש הסוברים דבעי' שם עיר דירה בגט ופסול בלא"ה ואפ"ה מצריך שם אביו ג"כ מ"מ מסברא יש לקבל דברי הגאונים הנ"ל ומחו' הרב נ"י רצה ליישב דברי הרא"ש הנ"ל דעובדא דשוירי בש"ס מיירי בלא שם אביו ורא"ש בתשובה מיירי בשם אביו וגם שם עירו כולי האי לא חיישי' וצ"ל לפ"ז הא דמייתי רבא מכל מעשה ב"ד ה"ז יחזיר היינו משום דסתמא קתני כל מעב"ד אפי' לא הוי אלא א' או עירו או אביו כצ"ל ור"ז נמי דרמי משנה ובריתא לא בעי לשנויי דמיירי דאיכא תרווייהו שם אביו ושם עירו אבל אר' ירמי' דמשני כגון שאמרו עדים מעולם לא חתמנו וכו' וקמ"ל דלא חיישי' דלמא איתרמי כו' ה"ל לשנוי ברווחא דאיכא שם אביו ושם עירו ולא אמרי' איתרמי שמא כשמא ועיר כעיר וכן לרב אשי ולמה נכנסו בדוחקי' ולומר דלהזכיר שם אביו וגם שם עירו הוא מציאת יותר רחוק מאמרו עדים מעולם לא חתמנו או סי' מובהק בצד אות פלוני זה מבואר הדוחק הרי הראיתך עון בר חייא נהרדעי ודברי תמים דעים הנ"ל דעכ"פ מבואר דאינו מציאת רחוק וא"כ מדלא משני ר' ירמי' הכי ש"מ בהפוך אפי' בשם אביו ושם עירו נמי חיישי' דאתרמי ורק באמרו עדים מעולם לא חתמנו וכו' ודברי תשו' הרא"ש קשה להולמם לכאורה ומה שהי' נלע"ד בזה ועלה במשכל הראשון כאשר אומר ועתה מצאתי שעל מדוכה זו ישב הגאון בית מאיר סס"י קל"ב בלי ביאור דבריו ואני אבאר כאשר הערוני רעיוני בזה דלכאורה לחוש לב' עיירות אשר א' ידועה לנו והשנית לא נודע מעולם אם יש עוד וע"כ הוא רחוקה ובפרט כשבדקנו כל המדינה ולא מצאנו עיר ששמה כשמה וניקום וניחוש בסוף העולם יש עוד עיר ששמה כשמה והלא קיי"ל הולכים אחר הקרוב מן התורה וכתיב ומדדו אל העיר הקרובה ומה"ת לחוש לעיר רחוקה היכי דא"א לבדוק כל העולם ולפסול גט ע"כ נלע"ד כדאמר אביי בדף בסוגי' דזימן שחורים ופירש"י שם כיון דשכיחי יוני שובך כולם התם ה"ל כולם קרובים ה"נ כגון ב"ד דר"ה וכדומה אתרי דשכיחי כ"ע התם ורגלי כל העולם מצויין ובאותו הזמן הי' עיני כל ישראל לב"ד שבנהרדעי וסורא וכדומה כידוע וא"נ במקום שווקים כמקום דמזבני כיתנא שם הכל קרוב וחיישי' לשני שוירי אבל באמצע עיר נהרדעי שלא במקום ב"ד ודמזבני כיתנא אפי' שיירות מצויות שם וחיישי' לשמא כשמא אבל לשני שוירי לא חיישי' ולא שבקי' קרוב ודאי משום ספק רחוק ועפירש"י ביבמות קי"ד ע"ב יבדוק כל העולם מיבעי' לי' לא פירש"י דלמא איכא עוד נהרדעא וכפי' רמב"ן במלחמות אלא דלמא פריש א' מנהרדעי למקום אחר ע"ש והיינו כנ"ל דלא חיישי' לתרי נהרדעי אלא באשתכח בב"ד ורבא מייתי ראי' מכל מעשה ב"ד דאשתכח נמי בב"ד ואפ"ה יחזיר ור"ז רמי מתני' אבריתא דמצא שובר בשוק ואפ"ה לא יחזיר בשוק דלא במקום ב"ד וא"ש והיינו דכ' הרא"ש דאי נמצא גם בשם העיר מהדרי' כיון דלא הוחזקו ולא שכיחי שיירא פי' בודאי שכיחי שיירתא אבל לא שכיחי באותו אופן דניחוש לשני שוירי היינו במקום ב"ד או דמזבני כיתנא והדין דין אמת לפע"ד וכ"כ בית מאיר לדינא [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' מ"ה וסי' ע"א]: