13,081
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/סו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בני בנות הרי הם כבנים?: כנדצ"ל
אין תקציר עריכה |
(←בני בנות הרי הם כבנים?: כנדצ"ל) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בגמרא במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/סו/ב|סו:]]}} מובאת מימרתו של רב יהודה: שבטו של לוי לא עבד עבודת כוכבים [- בחטא העגל], שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#כו|שמות לב כו]]}} "ויעמוד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי" [כל בני לוי, שכולן בכלל זה. [[רש"י/יומא/סו/ב|רש"י]]]. | בגמרא במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/סו/ב|סו:]]}} מובאת מימרתו של רב יהודה: שבטו של לוי לא עבד עבודת כוכבים [- בחטא העגל], שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#כו|שמות לב כו]]}} "ויעמוד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי" [כל בני לוי, שכולן בכלל זה. [[רש"י/יומא/סו/ב|רש"י]]]. | ||
בגמרא מובאת קושייתם של בני רב פפא בר אבא על מימרא זו מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#ט|דברים לג ט]]}} "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו", והיינו במעשה | בגמרא מובאת קושייתם של בני רב פפא בר אבא על מימרא זו מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#ט|דברים לג ט]]}} "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו", והיינו במעשה העגל שנעשו אכזרים עליהם לנקום נקמתו של מקום, הרי שאביו ואמו, אחיו ובניו עבדו עבודה זרה, אף שלכאורה הם חלק משבט לוי. ומיישבת הגמרא שהמדובר באביו, אמו, אחיו ובניו שאינם בני שבט לוי, דהיינו "אביו - אבי אמו מישראל", "אחיו - אחיו מאמו מישראל [- שילדה לישראל]", "בניו - בני בתו מישראל". | ||
והמדקדק יראה שהגמרא לא ביארה אלא שלשה מקרים מתוך הארבעה המופיעים בפסוק, ולא ביארה כיצד תהיה "אמו" שלא משבט לוי. ובפשטות אין זו קושיה כיון שאמו יכולה להיות בעצמה מישראל, ואכן כך היא הגירסא בעין יעקב {{ממ|מובא במסורת הש"ס}} "אמו - אמו מישראל". ויש שגרסו אף לגבי אמו "אמו - אם אמו מישראל", וכן גרס [[תוספות רבינו פרץ/יומא/סו/ב|תוספות רבינו פרץ]] וביאר שלא רצתה הגמרא להעמיד באמו מישראל כי לא מסתבר שעבדו נשי הלווים עבודה זרה. | והמדקדק יראה שהגמרא לא ביארה אלא שלשה מקרים מתוך הארבעה המופיעים בפסוק, ולא ביארה כיצד תהיה "אמו" שלא משבט לוי. ובפשטות אין זו קושיה כיון שאמו יכולה להיות בעצמה מישראל, ואכן כך היא הגירסא בעין יעקב {{ממ|מובא במסורת הש"ס}} "אמו - אמו מישראל". ויש שגרסו אף לגבי אמו "אמו - אם אמו מישראל", וכן גרס [[תוספות רבינו פרץ/יומא/סו/ב|תוספות רבינו פרץ]] וביאר שלא רצתה הגמרא להעמיד באמו מישראל כי לא מסתבר שעבדו נשי הלווים עבודה זרה. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
;מחלוקת מהרי"ק ורמ"א אם חייב אדם בכבוד אבי אביו | ;מחלוקת מהרי"ק ורמ"א אם חייב אדם בכבוד אבי אביו | ||
ומסוגייתנו זו למדו הפוסקים נפקא מינה לדינא לגבי הלכות כיבוד אב ואב. דהנה כתב הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רמ#כד|יו"ד סימן רמ סכ"ד]]}} יש אומרים דאין אדם חייב בכבוד אבי אביו {{ממ|[[מהרי"ק/מד|שורש מד]]}}, ואינו נראה לי אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו. | ומסוגייתנו זו למדו הפוסקים נפקא מינה לדינא לגבי הלכות כיבוד אב ואב. דהנה כתב הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רמ#כד|יו"ד סימן רמ סכ"ד]]}} יש אומרים דאין אדם חייב בכבוד אבי אביו {{ממ|[[מהרי"ק/מד|מהרי"ק שורש מד]]}}, ואינו נראה לי אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו. | ||
ומביא הרמ"א ראיה לדין זה מהמדרש גבי "ויזבח זבחים לאלוקי אביו יצחק" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#א|בראשית מו א]]}}, | ומביא הרמ"א ראיה לדין זה מהמדרש גבי "ויזבח זבחים לאלוקי אביו יצחק" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#א|בראשית מו א]]}}, וכוונתו כמו שהביא רש"י מהמדרש: דחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו, הרי שאף בכבוד אבי אביו חייב אלא שמכל מקום כבוד אביו עדיף. | ||
;חקירת האחרונים אם החיוב משום כבוד זקנו או משום כבוד אביו | ;חקירת האחרונים אם החיוב משום כבוד זקנו או משום כבוד אביו | ||
וחקרו האחרונים בגדר חיוב כבוד | וחקרו האחרונים בגדר חיוב כבוד באבי אביו האם הוא מדין הכבוד לאביו, היינו שכיון שאדם מחוייב בכבוד אביו הרי מלבד שמחוייב להלבישו ולהרחיצו וכיוצא בזה, חייב נמי לכבד את אביו שזהו כבודו. או שאינו מלתא דכבוד אביו, אלא שכשם שחייב לכבד את אביו מולידו באשר הוא אביו, כן חייב הוא לכבד את אבי אביו שהרי למדנו בגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סב/ב|סב:]] ובכ"ד}} דבני בנים הרי הם כבנים, וכיון שחשיב בנו חייב בכבודו כדרך שבן חייב בכבוד אביו. | ||
ונפק"מ שאפשר שתהיה בין שני צדדים אלו, האם יהיה חייב בכבוד זקנו גם אחר פטירת אביו, שאם טעם הכיבוד הוא משום שבני בנים הרי הם כבנים, ודאי שיהיה החיוב נמשך גם אחר פטירת אביו כי מה בכך שאביו נפטר סוף סוף בני בנים הרי הם כבנים. אך אם החיוב הוא מצד כבוד אביו, הרי מצינו בכמה דברים שאין שייכים משום כבוד אביו אלא רק בחייו ואם כן יש לדון ולומר שאחר שמת אביו שוב אין חלק מכבוד אביו מה שיכבד את זקנו, אבי אביו. | ונפק"מ שאפשר שתהיה בין שני צדדים אלו, האם יהיה חייב בכבוד זקנו גם אחר פטירת אביו, שאם טעם הכיבוד הוא משום שבני בנים הרי הם כבנים, ודאי שיהיה החיוב נמשך גם אחר פטירת אביו כי מה בכך שאביו נפטר סוף סוף בני בנים הרי הם כבנים. אך אם החיוב הוא מצד כבוד אביו, הרי מצינו בכמה דברים שאין שייכים משום כבוד אביו אלא רק בחייו ואם כן יש לדון ולומר שאחר שמת אביו שוב אין חלק מכבוד אביו מה שיכבד את זקנו, אבי אביו. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
;חילוק הגר"א שאינו חייב בכבוד אבי אמו | ;חילוק הגר"א שאינו חייב בכבוד אבי אמו | ||
והוסיף הגר"א וכתב "ונ"ל דלאבי אמו פטור וכמ"ש בב"ר פ' צ"ד בני בנות כו'", והיינו שבא הגר"א ליישב סתירה זו ומבאר שאכן אין להוכיח מדברי הגמרא בסוטה כדעת מהרי" | והוסיף הגר"א וכתב "ונ"ל דלאבי אמו פטור וכמ"ש בב"ר פ' צ"ד בני בנות כו'", והיינו שבא הגר"א ליישב סתירה זו ומבאר שאכן אין להוכיח מדברי הגמרא בסוטה כדעת מהרי"ק, שהרי מוכח מדברי המדרש כמו שכתב הרמ"א שבני בנים מחוייבים בכבוד זקנם, ומה שמבואר בגמרא בסוטה שאמר לו "לאו בריך אנא" וממילא אינו חייב בכבודו, הוא כמו שמדקדק הגמרא ואומרת, והיינו דאמרי אינשי רבי רבי בר '''ברתך''' אנא, שדווקא מחמת שהוא בן בתו לכן אינו חייב בכבודו, כיון שדין בני בנים הרי הם כבנים לא נאמר אלא בבני בנים ולא בבני בנות. | ||
והגר"א מציין לדברי המדרש בבראשית רבה {{ממ|[[בראשית רבה/צד/ו|ויגש צד ו]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#ה|ה-ז]]}}"ויקם יעקב... ויקחו את מקניהם... בניו ובני בניו אתו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה" - א"ר יהודה בר אלעאי בנות בנים הרי הן כבנים ובני בנות אינן כבנים. והיינו שהוקשה למדרש מדוע לא הוזכרו צאצאי הבנות אלא רק בני בנים ובנות בנים, | והגר"א מציין לדברי המדרש בבראשית רבה {{ממ|[[בראשית רבה/צד/ו|ויגש צד ו]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#ה|ה-ז]]}}"ויקם יעקב... ויקחו את מקניהם... בניו ובני בניו אתו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה" - א"ר יהודה בר אלעאי בנות בנים הרי הן כבנים ובני בנות אינן כבנים. והיינו שהוקשה למדרש מדוע לא הוזכרו צאצאי הבנות אלא רק בני בנים ובנות בנים, ומכך הוציא המדרש שהזכיר הפסוק רק את החייבים בכבודו של יעקב, בני ובנות הבנים, ולא את צאצאי הבנות שאינם חייבים בכבודו. | ||
והנה מדברי הגר"א למדנו לכאורה שהחיוב לכבד את זקנו הוא מדין בני בנים, ודין זה אינו אלא בבני בנים ולא בבני בנות, ולכן לא היה רב יעקב בן בתו של רב אחא בר יעקב חייב בכבודו. | והנה מדברי הגר"א למדנו לכאורה שהחיוב לכבד את זקנו הוא מדין בני בנים, ודין זה אינו אלא בבני בנים ולא בבני בנות, ולכן לא היה רב יעקב בן בתו של רב אחא בר יעקב חייב בכבודו. | ||