משתמש:נועם/ערך/בני נח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הועבר
(טיוטה)
(הועבר)
שורה 1: שורה 1:
== סנהדרין, [[בבלי/סנהדרין/נה/ב|נ"ה ב']] - [[בבלי/סנהדרין/ס/א|ס' א']] ==
== סנהדרין, [[בבלי/סנהדרין/נו/א|נ"ו א']] - [[בבלי/סנהדרין/ס/א|ס' א']] ==
'''[[משנה/סנהדרין/ז#ה|מתני']]''' המגדף אינו חייב עד שיפרש השם. א"ר יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסי. נגמר הדין לא הורגין בכינוי אלא מוציאין כל אדם לחוץ שואלין את הגדול שביניהן ואומר לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין והשני אומר אף אני כמוהו והשלישי אומר אף אני כמוהו.
 
 
 
 
'''גמ'''' תנא עד שיברך שם בשם.
 
מנהני מילי.
 
אמר שמואל דאמר קרא [[תנ"ך/ויקרא/כד#טז|ונוקב שם וגו' בנקבו שם יומת]].
 
ממאי דהאי נוקב לישנא דברוכי הוא דכתיב [[תנ"ך/במדבר/כג#ח|מה אקב לא קבה אל]] ואזהרתיה מהכא [[תנ"ך/שמות/כב#כז|אלהים לא תקלל]] ואימא מיברז הוא דכתיב [[תנ"ך/מלכים ב/יב#י|ויקב חור בדלתו]] ואזהרתיה מהכא [[תנ"ך/דברים/יב#ג|ואבדתם את שמם לא תעשון כן לה' אלהיכם]] בעינא שם בשם וליכא.
 
ואימא דמנח שני שמות אהדדי ובזע להו ההוא נוקב וחוזר ונוקב הוא.
 
ואימא דחייק שם אפומא דסכינא ובזע בה ההוא חורפא דסכינא הוא דקא בזע.
 
אימא פרושי שמיה הוא דכתיב [[תנ"ך/במדבר/א#יז|ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות]] ואזהרתיה מהכא [[תנ"ך/דברים/ו#יג|את ה' אלהיך תירא]] חדא דבעינא שם בשם וליכא ועוד הויא ליה אזהרת עשה ואזהרת עשה לא שמה אזהרה.
 
ואיבעית אימא אמר קרא [[תנ"ך/ויקרא/כד#יא|ויקב ויקלל]].
 
למימרא דנוקב קללה הוא ודילמא עד דעבד תרוייהו לא סלקא דעתך דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/כד#יד|הוצא את המקלל]] ולא כתיב הוצא את הנוקב והמקלל שמע מינה חדא היא.
 
תנו רבנן, איש, מה ת"ל איש איש, לרבות את העובדי כוכבים שמוזהרין על ברכת השם כישראל. ואינן נהרגין אלא בסייף, שכל מיתה האמורה בבני נח אינה אלא בסייף.
 
והא מהכא נפקא, מהתם נפקא, ה' זו ברכת השם.
 
אמר ר' יצחק נפחא, לא נצרכא אלא לרבותא הכינויין, ואליבא דרבי מאיר, דתניא [[תנ"ך/ויקרא/כד#טו|איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו]] מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר [[תנ"ך/ויקרא/כד#טז|ונוקב שם ה' מות יומת]] לפי שנאמר ונוקב שם מות יומת יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד בלבד מניין לרבות כל הכינויין תלמוד לומר איש כי יקלל אלהיו מכל מקום דברי רבי מאיר וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה ועל הכינויין באזהרה.
 
ופליגא דרבי מיישא, דאמר רבי מיישא בן נח שבירך את השם בכינויים לרבנן חייב, מאי טעמא דאמר קרא [[תנ"ך/ויקרא/כד#טז|כגר כאזרח]] גר ואזרח הוא דבעינן בנקבו שם אבל עובד כוכבים אפילו בכינוי.
 
ורבי מאיר האי כגר כאזרח מאי עביד ליה, גר ואזרח בסקילה אבל עובד כוכבים בסייף, סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתרבו איתרבו קמ"ל.
 
ורבי יצחק נפחא אליבא דרבנן האי כגר כאזרח מאי עביד ליה, גר ואזרח הוא דבעינן שם בשם אבל עובד כוכבים לא בעינן שם בשם, איש איש למה לי, דיברה תורה כלשון בני אדם.
 
 
 
 
תנו רבנן שבע מצות נצטוו בני נח דינין וברכת השם ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי רבי חנניה בן (גמלא) אומר אף על הדם מן החי רבי חידקא אומר אף על הסירוס רבי שמעון אומר אף על הכישוף רבי יוסי אומר כל האמור בפרשת כישוף בן נח מוזהר עליו [[תנ"ך/דברים/יח#י|לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף]] [[תנ"ך/דברים/יח#יא|וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים וגו']] [[תנ"ך/דברים/יח#יב|ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך]] ולא ענש אלא אם כן הזהיר רבי אלעזר אומר אף על הכלאים מותרין בני נח ללבוש כלאים ולזרוע כלאים ואין אסורין אלא בהרבעת בהמה ובהרכבת האילן מנהני מילי אמר ר' יוחנן דאמר קרא [[תנ"ך/בראשית/ב#טז|ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל]] ויצו אלו הדינין וכן הוא אומר [[תנ"ך/בראשית/יח#יט|כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו']] ה' זו ברכת השם וכן הוא אומר [[תנ"ך/ויקרא/כד#טז|ונוקב שם ה' מות יומת]] אלהים זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר [[תנ"ך/שמות/כ#ב|לא יהיה לך אלהים אחרים]] על האדם זו שפיכות דמים וכן הוא אומר [[תנ"ך/בראשית/ט#ו|שופך דם האדם וגו']] לאמר זו גילוי עריות וכן הוא אומר [[תנ"ך/ירמיה/ג#א|לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר]] מכל עץ הגן ולא גזל אכל תאכל ולא אבר מן החי.
תנו רבנן שבע מצות נצטוו בני נח דינין וברכת השם ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי רבי חנניה בן (גמלא) אומר אף על הדם מן החי רבי חידקא אומר אף על הסירוס רבי שמעון אומר אף על הכישוף רבי יוסי אומר כל האמור בפרשת כישוף בן נח מוזהר עליו [[תנ"ך/דברים/יח#י|לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף]] [[תנ"ך/דברים/יח#יא|וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים וגו']] [[תנ"ך/דברים/יח#יב|ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך]] ולא ענש אלא אם כן הזהיר רבי אלעזר אומר אף על הכלאים מותרין בני נח ללבוש כלאים ולזרוע כלאים ואין אסורין אלא בהרבעת בהמה ובהרכבת האילן מנהני מילי אמר ר' יוחנן דאמר קרא [[תנ"ך/בראשית/ב#טז|ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל]] ויצו אלו הדינין וכן הוא אומר [[תנ"ך/בראשית/יח#יט|כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו']] ה' זו ברכת השם וכן הוא אומר [[תנ"ך/ויקרא/כד#טז|ונוקב שם ה' מות יומת]] אלהים זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר [[תנ"ך/שמות/כ#ב|לא יהיה לך אלהים אחרים]] על האדם זו שפיכות דמים וכן הוא אומר [[תנ"ך/בראשית/ט#ו|שופך דם האדם וגו']] לאמר זו גילוי עריות וכן הוא אומר [[תנ"ך/ירמיה/ג#א|לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר]] מכל עץ הגן ולא גזל אכל תאכל ולא אבר מן החי.


שורה 181: שורה 143:
חקותי דהשתא הכא את חקותי תשמרו
חקותי דהשתא הכא את חקותי תשמרו
חקים דמעיקרא תשמרו.
חקים דמעיקרא תשמרו.
א"ר יהושע בן קרחה כו'.
אמר רב אחא בר יעקב אינו חייב עד שיברך שם בן ארבע אותיות לאפוקי בן שתי אותיות דלא פשיטא יכה יוסי את יוסי תנן מהו דתימא מילתא בעלמא הוא דנקט קמ"ל איכא דאמרי אמר רב אחא בר יעקב ש"מ שם בן ארבע אותיות נמי שם הוא פשיטא יכה יוסי את יוסי תנן מהו דתימא עד דאיכא שם רבה ומילתא בעלמא הוא דנקט קמ"ל.
נגמר הדין כו'.
עומדין מנלן א"ר יצחק בר אמי דאמר קרא [[תנ"ך/שופטים/ג#כ|ואהוד בא אליו והוא יושב בעליית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא]] והלא דברים קל וחומר ומה עגלון מלך מואב שהוא נכרי ולא ידע אלא בכינוי עמד ישראל ושם המפורש על אחת כמה וכמה קורעין מנלן דכתיב [[תנ"ך/מלכים ב/יח#לז|ויבא אליקים בן חלקיהו [וגו'] ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה]].
לא מאחין.
מנלן א"ר אבהו אתיא קריעה קריעה כתיב הכא קרועי בגדים וכתיב התם [[תנ"ך/מלכים ב/ב#יב|ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים]] קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם לשנים איני יודע שהן קרעים ומה ת"ל קרעים מלמד שהן קרועים לעולם ת"ר אחד השומע ואחד שומע מפי שומע חייב לקרוע והעדים אין חייבין לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו וכי קרעו בשעה ששמעו מאי הוי הא קא שמעי השתא לא ס"ד דכתיב [[תנ"ך/מלכים ב/יט#א|ויהי כשמוע המלך חזקיהו (את דברי רבשקה) ויקרע את בגדיו המלך חזקיהו קרע והם לא קרעו]] אמר רב יהודה אמר שמואל השומע אזכרה מפי העובד כוכבים אינו חייב לקרוע וא"ת רבשקה ישראל מומר היה ואמר רב יהודה אמר שמואל אין קורעין אלא על שם המיוחד בלבד לאפוקי כינוי דלא ופליגי דרבי חייא בתרוייהו דאמר רבי חייא השומע אזכרה בזמן הזה אינו חייב לקרוע שאם אי אתה אומר כן נתמלא כל הבגד קרעים ממאן אילימא מישראל מי פקירי כולי האי אלא פשיטא מעובד כוכבים ואי שם המיוחד מי גמירי אלא לאו בכינוי ושמע מינה בזמן הזה הוא דלא הא מעיקרא חייב שמע מינה.
השני אומר אף אני כמוהו.
אמר ר"ל שמע מינה אף אני כמוהו כשר בדיני ממונות ובדיני נפשות ומעלה הוא דעביד רבנן והכא כיון דלא אפשר אוקמוה רבנן אדאורייתא דאי ס"ד פסול הכא משום דלא אפשר קטלינן לגברא.
והשלישי אומר אף אני כמוהו.
סתמא כר"ע דמקיש ג' לשנים.
3,308

עריכות

תפריט ניווט