3,308
עריכות
משנה/שביעית/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פיסוק וכיו"ב
(הקלדה מחדש (העתק ממהדורת וילנה הישנה)) |
(פיסוק וכיו"ב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{עוגןמ|א}} הפיגם והירבוזין השוטים והחלגלוגית | {{עוגןמ|א}} הפיגם והירבוזין השוטים והחלגלוגית כוסבר שבהרים והכרפס שבנהרות והגרגר של אפר, פטורין מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית, שאין כיוצא בהם נשמר. רבי יהודה אומר, ספיחי חרדל מותרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. רבי שמעון אומר, כל הספיחים מותרין, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהם בירקות שדה. וחכמים אומרים, כל הספיחין אסורין. | ||
{{עוגןמ|ב}} שלש ארצות לביעור | {{עוגןמ|ב}} שלש ארצות לביעור, יהודה ועבר הירדן והגליל. ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת, גליל העליון וגליל התחתון והעמק. מכפר חנניה ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין, גליל העליון. ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין, גליל התחתון. ותחום טבריא, העמק. וביהודה, ההר שפלה והעמק. ושפלת לוד כשפלת הדרום, וההר שלה כהר המלך. מבית חורון ועד הים, מדינה אחת. | ||
{{עוגןמ|ג}} ולמה אמרו שלש ארצות | {{עוגןמ|ג}} ולמה אמרו שלש ארצות, שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת, עד שיכלה האחרון שבה. רבי שמעון אומר, לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה, ושאר כל הארצות כהר המלך. וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים. | ||
{{עוגןמ|ד}} אוכלין על המופקר | {{עוגןמ|ד}} אוכלין על המופקר, אבל לא על השמור. רבי יוסי מתיר אף על השמור. אוכלין על הטפיחין ועל הדופרא, אבל לא על הסתווניות. רבי יהודה מתיר כל זמן שבכרו עד שלא יכלה הקיץ. | ||
{{עוגןמ|ה}} הכובש שלשה כבשים בחבית אחת | {{עוגןמ|ה}} הכובש שלשה כבשים בחבית אחת, רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון, רבי יהושע אומר אף על האחרון, רבן גמליאל אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו. רבי שמעון אומר כל ירק אחד לביעור. אוכלין ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה. | ||
{{עוגןמ|ו}} המלקט עשבים לחים עד שייבש המתוק. והמגבב ביבש עד שתרד רביעה שניה. עלי קנים ועלי גפנים עד שישרו מאביהן. והמגבב ביבש עד שתרד רביעה שניה. רבי עקיבא אומר | {{עוגןמ|ו}} המלקט עשבים לחים, עד שייבש המתוק. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. עלי קנים ועלי גפנים, עד שישרו מאביהן. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. רבי עקיבא אומר בכולן עד שתרד רביעה שניה. | ||
{{עוגןמ|ז}} כיוצא בו המשכיר בית לחברו עד הגשמים | {{עוגןמ|ז}} כיוצא בו, המשכיר בית לחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. המודר הנאה מחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. עד אימתי עניים נכנסים לפרדסות, עד שתרד רביעה שניה. מאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית, משתרד רביעה שניה. | ||
{{עוגןמ|ח}} מי שהיו לו פירות שביעית | {{עוגןמ|ח}} מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור, מחלק מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד. ועניים אוכלין אחר הביעור, אבל לא עשירים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור. | ||
{{עוגןמ|ט}} מי שהיו לו פירות שביעית | {{עוגןמ|ט}} מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו בירושה או שנתנו לו במתנה, רבי אליעזר אומר ינתנו לאוכליהן, וחכמים אומרים אין החוטא נשכר, אלא ימכרו לאוכליהן, ודמיהם יתחלקו לכל אדם. האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה, חייב מיתה. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:משנה: שביעית]] | [[קטגוריה:משנה: שביעית]] | ||