7,947
עריכות
ערך/תשמיש המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סידור מחדש
אין תקציר עריכה |
(סידור מחדש) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
====אם רק במקום שהרעב קיים==== | ====אם רק במקום שהרעב קיים==== | ||
המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מייסד שכיון שכל האיסור לשמש מיטתו הוא כדי שלא יהא כל העולם שרוי בצער והוא במנוחה, ממילא אם נמצא במקום שאין רעב מותר לשמש. | המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מייסד שכיון שכל האיסור לשמש מיטתו הוא כדי שלא יהא כל העולם שרוי בצער והוא במנוחה, ממילא אם נמצא במקום שאין רעב מותר לשמש. | ||
===אם איסור זה מדאורייתא=== | ===אם איסור זה מדאורייתא=== | ||
| שורה 39: | שורה 33: | ||
ובבעל הטורים {{ממ|[[בעל הטורים/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} על הפסוק 'וליוסף יולד שני בנים' ב' במסורת 'וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#יג|דברים לג יג]]}} שזכה לזה בשביל שלא שימש מיטתו בשני רעבון, לפי שכל המשתף עצמו עם הצבור בצרתם זוכה ורואה בנחמת הצבור. | ובבעל הטורים {{ממ|[[בעל הטורים/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} על הפסוק 'וליוסף יולד שני בנים' ב' במסורת 'וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#יג|דברים לג יג]]}} שזכה לזה בשביל שלא שימש מיטתו בשני רעבון, לפי שכל המשתף עצמו עם הצבור בצרתם זוכה ורואה בנחמת הצבור. | ||
===חשוכי בנים=== | |||
בגמרא בתענית {{ממ|[[בבלי/תענית/יא/א|שם]]}} תנא חסוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון. וכן בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/תענית/א/ו|תענית פ"א סוף ה"ו]]}} תני בשם ר' יהודה תאיבי בנים משמשין מיטותיהן. וכן פסוק הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} בסוף דבריו: ולחשוכי בנים מותר. | |||
====מי חשיב חשוך בנים==== | |||
ברש"י {{ממ|[[רש"י/תענית/יא/א|תענית שם ד"ה חסוכי]]}} ביאר שחסוכי בנים הם חסירי בנים שלא קיימו פריה ורביה. | |||
===בליל טבילה=== | ===בליל טבילה=== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#ד|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה שאם בליל טבילה מותר מה הוקשה לתוס' {{ממ|[[תוספות/תענית/יא/א#אסור|תענית יא. ד"ה אסור]] הו"ד להלן}} מיוכבד שנולדה בשני רעבון, הרי שמא התעברה בליל טבילה{{הערה|ועי' להלן שיש המיישבים כך קושיית התוס', אך הוקשה לשיירי כנה"ג שיישוב פשוט כזה היה לתוס' ליישב ולא לידחק שהוא מדת חסידות בעלמא כיישובם.}}. | אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#ד|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה שאם בליל טבילה מותר מה הוקשה לתוס' {{ממ|[[תוספות/תענית/יא/א#אסור|תענית יא. ד"ה אסור]] הו"ד להלן}} מיוכבד שנולדה בשני רעבון, הרי שמא התעברה בליל טבילה{{הערה|ועי' להלן שיש המיישבים כך קושיית התוס', אך הוקשה לשיירי כנה"ג שיישוב פשוט כזה היה לתוס' ליישב ולא לידחק שהוא מדת חסידות בעלמא כיישובם.}}. | ||
===קושיית התוס' מיוכבד שנולדה בין החומות=== | ===משא ומתן בעניין זה=== | ||
====קושיית התוס' מיוכבד שנולדה בין החומות==== | |||
התוס' {{ממ|[[תוספות/תענית/יא/א#אסור|תענית יא. ד"ה אסור]]}} הקשו שהרי יוכבד נולדה בין החומות ואותה העת עת רעב היה, ועל כרחך ששימשו אף בשני רעבון. | התוס' {{ממ|[[תוספות/תענית/יא/א#אסור|תענית יא. ד"ה אסור]]}} הקשו שהרי יוכבד נולדה בין החומות ואותה העת עת רעב היה, ועל כרחך ששימשו אף בשני רעבון. | ||
*התוס' מתרצים שלכולי עלמא אין איסור אלא רק למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות, ולכן יוסף לא שימש אך שאר בני אדם שימשו. | *התוס' מתרצים שלכולי עלמא אין איסור אלא רק למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות, ולכן יוסף לא שימש אך שאר בני אדם שימשו. | ||
| שורה 101: | שורה 102: | ||
* כעין זה יישב העמר נקא {{ממ|[[עמר נקא/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}}, שהואיל ולא נתנה תורה לא היה לוי מקפיד על כך ויוסף היה מקפיד, ויש לנו ללמוד עתה אחר מתן תורה איסור בדבר ממעשה יוסף ולא היתר ממעשה לוי כיון שמעשהו של יוסף נכתב בפירוש אך לא מעשהו של לוי{{הערה|שהרי לידת יוכבד רק נרמזה בפסוק ולא נכתבה בפירוש.}}, ופרסם הכתוב מעשה יוסף כדי שנלמד עתה אחר מתן תורה שיש בכך איסור ולא פירסם מעשה לוי כדי שלא נלמד ממנו היתר בדבר אף אחר מתן תורה. | * כעין זה יישב העמר נקא {{ממ|[[עמר נקא/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}}, שהואיל ולא נתנה תורה לא היה לוי מקפיד על כך ויוסף היה מקפיד, ויש לנו ללמוד עתה אחר מתן תורה איסור בדבר ממעשה יוסף ולא היתר ממעשה לוי כיון שמעשהו של יוסף נכתב בפירוש אך לא מעשהו של לוי{{הערה|שהרי לידת יוכבד רק נרמזה בפסוק ולא נכתבה בפירוש.}}, ופרסם הכתוב מעשה יוסף כדי שנלמד עתה אחר מתן תורה שיש בכך איסור ולא פירסם מעשה לוי כדי שלא נלמד ממנו היתר בדבר אף אחר מתן תורה. | ||
===קושיית המזרחי מיצחק=== | ====קושיית המזרחי מיצחק==== | ||
המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} הקשה מן האמור בכתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כו#ח|שם כו ח]]}} 'והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו' ופירש [[רש"י/בראשית/כו#ח|רש"י]] שראהו משמש מטתו. והרי באותה שעה היה רעב. | המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} הקשה מן האמור בכתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כו#ח|שם כו ח]]}} 'והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו' ופירש [[רש"י/בראשית/כו#ח|רש"י]] שראהו משמש מטתו. והרי באותה שעה היה רעב. | ||