7,990
עריכות
ערך/תשמיש המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יישובי העמר נקא, יישוב הגור אריה וקושייתו כישוב העין יעקב וקושיית הכלי חמדה
(יישוב משיבת נפש) |
(יישובי העמר נקא, יישוב הגור אריה וקושייתו כישוב העין יעקב וקושיית הכלי חמדה) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
* הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישבו מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}} ושל"ה {{ממ|שער האותיות אות קו"ף קדושת הזווג אות תכה}} בשם הגאון מהר"ר פאלק כ"ץ.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | * הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישבו מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}} ושל"ה {{ממ|שער האותיות אות קו"ף קדושת הזווג אות תכה}} בשם הגאון מהר"ר פאלק כ"ץ.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | ||
:אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה על הבית יוסף הלומד בדברי הירושלמי שליל טבילה מותר, שאם כן מה הקשו התוס' מלוי והרי אפשר להעמיד בפשטות שנתעברה בליל טבילה. | :אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה על הבית יוסף הלומד בדברי הירושלמי שליל טבילה מותר, שאם כן מה הקשו התוס' מלוי והרי אפשר להעמיד בפשטות שנתעברה בליל טבילה. | ||
* המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מיישב שכיון שלא היה ללוי בת ועדיין לא קיים פריה ורביה הותר לו כמבואר בגמרא שחשוכי בנים מותרים לשמש בשני רעבון. | * המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מיישב שכיון שלא היה ללוי בת ועדיין לא קיים פריה ורביה הותר לו כמבואר בגמרא שחשוכי בנים מותרים לשמש בשני רעבון. וכן יישב האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|שם]]}}. | ||
::הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מקשה, שאם כן אף ליוסף היה מותר לשמש כיון שאף לו לא היתה בת, שאם היתה לו היתה נמנית במנין שבעים נפש שירדו למצרים{{הערה|עי' לעיל בדברי הקרבן נתנאל שביאר בדעת התוס' שבאמת יוסף ולוי היו מותרים לשמש כיון שלא קיימו פו"ר וכדברי המזרחי, אלא שמכל מקום יוסף נהג מידת חסידות בעצמו. אך במזרחי לא הזכיר זאת.}}. | ::הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מקשה על יישוב המזרחי, שאם כן אף ליוסף היה מותר לשמש כיון שאף לו לא היתה בת, שאם היתה לו היתה נמנית במנין שבעים נפש שירדו למצרים{{הערה|עי' לעיל בדברי הקרבן נתנאל שביאר בדעת התוס' שבאמת יוסף ולוי היו מותרים לשמש כיון שלא קיימו פו"ר וכדברי המזרחי, אלא שמכל מקום יוסף נהג מידת חסידות בעצמו. אך במזרחי לא הזכיר זאת.}}. | ||
:::העין יעקב {{ממ|תענית שם}}{{דיוק מקור}} יישב קושיית הבית יוסף שבאמת היה ליוסף בת כמבואר במדרש {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/צג/ח|ב"ר צג ח]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מד#יט|בראשית מד יט]]}} 'אדני שאל את עבדיו', שאמרו ליוסף 'וכי בתך היינו מבקשים' מבואר שהיה לו בת ולכן היה אסור לשמש, ומה שלא נמנתה במנין שבעים נפש צ"ל שמתה קודם לכן. | :::העין יעקב {{ממ|תענית שם}}{{דיוק מקור}} יישב קושיית הבית יוסף על יישוב המזרחי שבאמת היה ליוסף בת כמבואר במדרש {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/צג/ח|ב"ר צג ח]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מד#יט|בראשית מד יט]]}} 'אדני שאל את עבדיו', שאמרו ליוסף 'וכי בתך היינו מבקשים' מבואר שהיה לו בת ולכן היה אסור לשמש, ומה שלא נמנתה במנין שבעים נפש צ"ל שמתה קודם לכן. וכן יישב הגור אריה {{ממ|[[גור אריה/בראשית/מא#נ|שם מא נ]]}}. | ||
::::הכלי חמדה {{ממ|[[כלי חמדה/מקץ/א|מקץ אות א]]}} מקשה, שאם היתה לו בת היה לפסוק לומר 'וליוסף יולד שני בנים ובת בטרם תבוא שנת הרעב' ועל כרחך שלא היתה לו בת. ואין לומר שמתה קודם לכן שהרי קיימא לן שמי שהיו לו בנים ומתו לא קיים פריה ורביה {{ממ|כמבואר ביבמות [[בבלי/יבמות/סב/א|סב.]] וברמב"ם [[רמב"ם/אישות/טו#טו|אישות פט"ו הט"ו]]}} ואם כן שוב יכל לשמש בשני רעבון כיון שחשוך בנים הוא שהרי לא קיים מצות פו"ר בשני בניו ובבתו שמתה. | ::::הכלי חמדה {{ממ|[[כלי חמדה/מקץ/א|מקץ אות א]]}} מקשה על יישוב העין יעקב, שאם היתה לו בת היה לפסוק לומר 'וליוסף יולד שני בנים ובת בטרם תבוא שנת הרעב' ועל כרחך שלא היתה לו בת{{הערה|וכן הקשה הגור אריה {{ממ|[[גור אריה/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}}.}}. ואין לומר שמתה קודם לכן שהרי קיימא לן שמי שהיו לו בנים ומתו לא קיים פריה ורביה {{ממ|כמבואר ביבמות [[בבלי/יבמות/סב/א|סב.]] וברמב"ם [[רמב"ם/אישות/טו#טו|אישות פט"ו הט"ו]]}} ואם כן שוב יכל לשמש בשני רעבון כיון שחשוך בנים הוא שהרי לא קיים מצות פו"ר בשני בניו ובבתו שמתה. | ||
:::::הכלי חמדה מיישב ע"פ פלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סב/א|שם]]}} בהיו לו בנים ונתגייר אם קיים בכך מצות פריה ורביה, שדעת ר"ל שלא קיים כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ודעת רבי יוחנן שקיים, ובביאור דעת רבי יוחנן צריך לומר שמצוות 'לשבת יצרה' האמורה בדברי קבלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מה#יח|ישעיה מה יח]]}} היא הסבר וביאור למצוות פריה ורביה, וכיון שעיקר ענינה ליישב את העולם לכן קיים המצווה אף שאין יחס בינו לבין בנו כיון שסוף סוף הוא גרם{{הערה|ומכח זה למד הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/אישות/טו#י|אישות פט"ו ה"י]]}} שדווקא כשנתגיירו בניו עמו קיים, כיון שהמכוון ב'לשבת' הוא ריבוי אוכלסי ישראל דווקא.}}. ואם כן ר"ל שחולק וסובר שלא קיים מצוותו ע"כ ס"ל שמצוות 'לשבת' היא מצווה אחרת ולפי זה גם בהיו לו בנים ומתו יסבור כדעת רב הונא החולק על רבי יוחנן שם וסובר שקיים בכך מצוות פריה ורביה ואם כן ר"ל לשיטתו אומר שיוסף לא שימש מיטתו בשני רעבון, כיון שלשיטתו כבר קיים יוסף מצות פריה ורביה בבתו שמתה קודם לכן כיון שעדיין לא נצטוו במצוות 'לשבת' ויש איסור לשמש בשני רעבון. | :::::הכלי חמדה מיישב את דברי העין יעקב ע"פ פלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סב/א|שם]]}} בהיו לו בנים ונתגייר אם קיים בכך מצות פריה ורביה, שדעת ר"ל שלא קיים כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ודעת רבי יוחנן שקיים, ובביאור דעת רבי יוחנן צריך לומר שמצוות 'לשבת יצרה' האמורה בדברי קבלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מה#יח|ישעיה מה יח]]}} היא הסבר וביאור למצוות פריה ורביה, וכיון שעיקר ענינה ליישב את העולם לכן קיים המצווה אף שאין יחס בינו לבין בנו כיון שסוף סוף הוא גרם{{הערה|ומכח זה למד הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/אישות/טו#י|אישות פט"ו ה"י]]}} שדווקא כשנתגיירו בניו עמו קיים, כיון שהמכוון ב'לשבת' הוא ריבוי אוכלסי ישראל דווקא.}}. ואם כן ר"ל שחולק וסובר שלא קיים מצוותו ע"כ ס"ל שמצוות 'לשבת' היא מצווה אחרת ולפי זה גם בהיו לו בנים ומתו יסבור כדעת רב הונא החולק על רבי יוחנן שם וסובר שקיים בכך מצוות פריה ורביה ואם כן ר"ל לשיטתו אומר שיוסף לא שימש מיטתו בשני רעבון, כיון שלשיטתו כבר קיים יוסף מצות פריה ורביה בבתו שמתה קודם לכן כיון שעדיין לא נצטוו במצוות 'לשבת' ויש איסור לשמש בשני רעבון. | ||
:::::עוד יישב הכלי חמדה כעין זה, שאף לדעת רבי יוחנן הסובר שאינו מקיים מצות פו"ר בהיו לו בנים ומתו היינו רק אחר מתן תורה שנתחדש חיוב 'לשבת יצרה' והרי הוא ביאור למצות פריה ורביה שעניינה יישוב הארץ{{הערה|ואף שגם אחר מתן תורה לא נכתב הדבר אלא בדברי קבלה, אך הרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה {{ממ|[[בבלי/מגילה/ג/א|מגילה ג.]]}} ועל כרחך שהיה להם גם קבלה בהלכה למשה מסיני שכן הוא ביאור המצווה.}}. אך קודם מתן תורה שלא נצטוו אלא במצוות פריה ורביה מודה רבי יוחנן שאף בהיו לו בנים ומתו קיים מצות פריה ורביה, ולכן לא יכול היה יוסף לשמש בשני רעבון כיון שכבר יצא ידי חובת פו"ר בבתו שמתה. | :::::עוד יישב הכלי חמדה כעין זה את דברי העין יעקב, שאף לדעת רבי יוחנן הסובר שאינו מקיים מצות פו"ר בהיו לו בנים ומתו היינו רק אחר מתן תורה שנתחדש חיוב 'לשבת יצרה' והרי הוא ביאור למצות פריה ורביה שעניינה יישוב הארץ{{הערה|ואף שגם אחר מתן תורה לא נכתב הדבר אלא בדברי קבלה, אך הרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה {{ממ|[[בבלי/מגילה/ג/א|מגילה ג.]]}} ועל כרחך שהיה להם גם קבלה בהלכה למשה מסיני שכן הוא ביאור המצווה.}}. אך קודם מתן תורה שלא נצטוו אלא במצוות פריה ורביה מודה רבי יוחנן שאף בהיו לו בנים ומתו קיים מצות פריה ורביה, ולכן לא יכול היה יוסף לשמש בשני רעבון כיון שכבר יצא ידי חובת פו"ר בבתו שמתה. | ||
:::הכלי חמדה | :::ובעיקר קושיית הבית יוסף על יישוב המזרחי, יישב הכלי חמדה, שלכאורה יש להקשות איך מותר לשמש משום פריה ורביה בשני רעבון, הלא קיימא לן שצריך זכר ונקבה לקיום המצוה ומנין לו שבעיבור זה יעלה בידו המין שרצה בו. והרי איסור זה הוא כנראה איסור דאורייתא וספק דאורייתא לחומרא. וצריך לומר כדעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/טומאת מת/ט#יב|טומאת מת פ"ט הי"ב]]}} שספק דאורייתא לחומרא הוא רק מדרבנן אך מדאורייתא ספק לקולא, ואם כן במקום ספק מצוות פריה ורביה לא אסרו חכמים ספק איסור שימוש בשני רעבון. וכתב הפרי מגדים {{ממ|פתיחה להלכות תערובות}}{{דיוק מקור}} שספק דאורייתא לקולא מדאורייתא הוא רק בישראל, אך בבני נח ספק דאורייתא לחומרא, ואם כן בן נח לא יוכל באמת לשמש בשני רעבון מספק מצוות פריה ורביה. וכידוע, כתב הפרשת דרכים {{ממ|דרך האתרים דרוש א}}{{דיוק מקור}} שנחלקו יוסף והאחים אם יצאו מכלל בני נח אף להקל כדעת האחים או שרק להחמיר כדעת יוסף, ואם כן יוסף שסבר שעדיין בן נח הוא לא יכל להקל משום ספק דאורייתא לקולא מדאורייתא ולכן לא שימש בשני רעבון, מה שאין כן לוי שסבר שהרי הם ישראלים לכל דבר ס"ל דספק דאורייתא לקולא מדאורייתא ולכן שימש לפי שבמקום ספק מצוה לא אסרו חכמים ספק דאורייתא. | ||
:::עוד יישב הכלי חמדה, שליוסף היו ב' בנים וקיימא לן לענין הרבה דברים ששנים הוה חזקה, ולכן היה סבור שלא יהיו לו אחר כך רק בנים{{הערה|והביא מהקדמה לשאלת יעב"ץ ח"א{{דיוק מקור}} בשם החכם צבי שחשב דבר זה לחזקה}} ולא יקיים בכך פריה ורביה ולכן לא שימש בשני רעבון. | :::עוד יישב הכלי חמדה, שליוסף היו ב' בנים וקיימא לן לענין הרבה דברים ששנים הוה חזקה, ולכן היה סבור שלא יהיו לו אחר כך רק בנים{{הערה|והביא מהקדמה לשאלת יעב"ץ ח"א{{דיוק מקור}} בשם החכם צבי שחשב דבר זה לחזקה}} ולא יקיים בכך פריה ורביה ולכן לא שימש בשני רעבון. | ||
:::האור החיים שאף הוא יישב כיישוב המזרחי, מוסיף שבאמת אף יוסף היה לו לשמש בשני רעבון כיון שעדיין לא קיים פריה ורביה, והלימוד הוא באם אינו ענין ליוסף. | |||
* הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מיישב, שקודם מתן תורה לא היה איסור לשמש בשני רעבון, והגמרא שמביאה ראיה מהפסוק האמור אצל יוסף אמסכתא בעלמא, והדיוק הוא מייתור הלשון ש'בטרם תבוא שנת הרעב' משמע שאחר שבא אסור לשמש מטתו אך זו הוראה רק לזמן שאחר מתן תורה{{הערה|מה שכתב אסמכתא בעלמא לכאורה כוונתו שאין הלימוד מהמעשה של יוסף אלא מייתור שבכתיבת התורה כפי שמבואר בהמשך דבריו, ולא שאין האיסור מדאורייתא ועי' לעיל [[#אם איסור זה מדאורייתא|אם איסור זה מדאורייתא]].}}.{{ש}} | * הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מיישב, שקודם מתן תורה לא היה איסור לשמש בשני רעבון, והגמרא שמביאה ראיה מהפסוק האמור אצל יוסף אמסכתא בעלמא, והדיוק הוא מייתור הלשון ש'בטרם תבוא שנת הרעב' משמע שאחר שבא אסור לשמש מטתו אך זו הוראה רק לזמן שאחר מתן תורה{{הערה|מה שכתב אסמכתא בעלמא לכאורה כוונתו שאין הלימוד מהמעשה של יוסף אלא מייתור שבכתיבת התורה כפי שמבואר בהמשך דבריו, ולא שאין האיסור מדאורייתא ועי' לעיל [[#אם איסור זה מדאורייתא|אם איסור זה מדאורייתא]].}}.{{ש}} | ||
:והוכיח כן, שהרי חשוכי בנים מותרים לשמש ואם כן איך יתבאר המבואר בפסוק שב' בני יוסף נולדו קודם שבאה שנת הרעב, והלא בלא אותם בנים היה חשוך בנים והיה מותר לו לשמש בשני רעבון וע"כ שאסמכתא בעלמא היא{{הערה|ועי' לעיל בדברי הב"ח {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/תקעד#ד|שם סק"ד]]}} בביאור דברי התוס' ותתיישב אף קושיא זו שבאמת יוסף נהג בעצמו מידת חסידות שלא לשמש אף שהיה חשוך בנים אך מכך נלמד אנו שעכ"פ מי שיש לו בנים אסור לשמש דאם לא כן אין כאן דררא דאיסורא ואין מקום למידת חסידות.}}. | :והוכיח כן, שהרי חשוכי בנים מותרים לשמש ואם כן איך יתבאר המבואר בפסוק שב' בני יוסף נולדו קודם שבאה שנת הרעב, והלא בלא אותם בנים היה חשוך בנים והיה מותר לו לשמש בשני רעבון וע"כ שאסמכתא בעלמא היא{{הערה|ועי' לעיל בדברי הב"ח {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/תקעד#ד|שם סק"ד]]}} בביאור דברי התוס' ותתיישב אף קושיא זו שבאמת יוסף נהג בעצמו מידת חסידות שלא לשמש אף שהיה חשוך בנים אך מכך נלמד אנו שעכ"פ מי שיש לו בנים אסור לשמש דאם לא כן אין כאן דררא דאיסורא ואין מקום למידת חסידות. וע"ע לשון האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} שיוסף עדיין לא קיים פו"ר ולא מצינו ליוסף בנים קודם אפרים ומנשה, ומשמע כראיית הבית יוסף שלשון הפסוק מורה שאף בנים אלו לא יכל להולידם בשני רעבון, אך עי"ש שהוא הוכיח מכח זה שבאמת הלימוד מיוסף הוא בדרך של 'אם אינו ענין'.}}. | ||
* כעין זה יישב העמר נקא, שהואיל ולא נתנה תורה לא היה לוי מקפיד על כך ויוסף היה מקפיד, ויש לנו ללמוד עתה אחר מתן תורה איסור בדבר ממעשה יוסף ולא היתר ממעשה לוי כיון שמעשהו של יוסף נכתב בפירוש אך לא מעשהו של לוי{{הערה|שהרי לידת יוכבד רק נרמזה בפסוק ולא נכתבה בפירוש.}}, ופרסם הכתוב מעשה יוסף כדי שנלמד עתה אחר מתן תורה שיש בכך איסור ולא פירסם מעשה לוי כדי שלא נלמד ממנו היתר בדבר אף אחר מתן תורה. | |||
* עוד יישב העמר נקא, שנחלקו לוי ויוסף בעיקר הדין שחשוכי בנים משמשים מטתן בשני רעבון, שלוי שמיע ליה ולכן שימש מטתו כיון שלא קיים עדיין פריה ורביה ויוסף לא שמיע ליה. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||