7,951
עריכות
ערך/תשמיש המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יישוב האור החיים כיישוב החזקוני
(ישוב רח פלטיאל בשם ר' אלחנן, חזקוני, הובאו דבריהם בריב"א) |
(יישוב האור החיים כיישוב החזקוני) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
::והבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} תמה על מה שכתב הר"ן שהאחים ידעו שיוסף שרוי ברווח, וז"ל: איני יודע מהיכן ידע שהיו יודעים כן תשעה חודשים או שבעה קודם ירידתם למצרים שמפשטי הכתובים נראה שלא ידעו ממנו אם חי אם מת עד שנתוודע להם ותכף ירצו למצרים ואז נולדה יוכבד, ונמצא ששימש לוי תשעה חודשים או שבעה קודם לכן. | ::והבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} תמה על מה שכתב הר"ן שהאחים ידעו שיוסף שרוי ברווח, וז"ל: איני יודע מהיכן ידע שהיו יודעים כן תשעה חודשים או שבעה קודם ירידתם למצרים שמפשטי הכתובים נראה שלא ידעו ממנו אם חי אם מת עד שנתוודע להם ותכף ירצו למצרים ואז נולדה יוכבד, ונמצא ששימש לוי תשעה חודשים או שבעה קודם לכן. | ||
:::ובפירוש הריב"א לתורה {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} הביא אף הוא כישוב הר"ן והוסיף דשמא לא שימש לוי עד שנתבשר שהיה יוסף חי ומושל על הארץ ואז נתעברה אשת לוי מיוכבד ואיחרו לבא למצרים ט' חודשים או ז' כשיעור עיבורה ולכך נולדה יוכבד בין החומות{{הערה|וכנראה שזו כוונת הר"ן ונסתלקה קושיית הבית יוסף.}} | :::ובפירוש הריב"א לתורה {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} הביא אף הוא כישוב הר"ן והוסיף דשמא לא שימש לוי עד שנתבשר שהיה יוסף חי ומושל על הארץ ואז נתעברה אשת לוי מיוכבד ואיחרו לבא למצרים ט' חודשים או ז' כשיעור עיבורה ולכך נולדה יוכבד בין החומות{{הערה|וכנראה שזו כוונת הר"ן ונסתלקה קושיית הבית יוסף.}} | ||
*כעין יישוב הר"ן הביא ר"ח פלטיאל {{ממ|[[רבי חיים פלטיאל/בראשית/מא#נ|שם]}} בשם הרב ר' אלחנן שיוסף היה לו לפרוש מתשמיש כיון שאביו ואחיו ודאי שרויין בצער, אבל לוי שהיה יודע שיש לו ולבית אביו די, לא היה לו לפרוש ולהצטער, ואף שיוסף אפשר ששרוי בצער אך לא אסרו הדבר בשביל יחיד, וכן יישב החזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מא#נ|שם]]}}{{הערה|הובאו דבריהם בפירוש הריב"א {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|שם]]}}.}}. | *כעין יישוב הר"ן הביא ר"ח פלטיאל {{ממ|[[רבי חיים פלטיאל/בראשית/מא#נ|שם]]}} בשם הרב ר' אלחנן שיוסף היה לו לפרוש מתשמיש כיון שאביו ואחיו ודאי שרויין בצער, אבל לוי שהיה יודע שיש לו ולבית אביו די, לא היה לו לפרוש ולהצטער, ואף שיוסף אפשר ששרוי בצער אך לא אסרו הדבר בשביל יחיד, וכן יישב החזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מא#נ|שם]]}}{{הערה|הובאו דבריהם בפירוש הריב"א {{ממ|[[ריב"א/בראשית/מא#נ|שם]]}}.}}, וכן יישב האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|שם]]}} שכל האיסור הוא משום צער ישראל, ולכן לוי לא היה חייב למנוע עצמו משום צער האומות שהרי ליעקב היה תבואה ולא שלח את בניו לשבור בר במצרים אלא משום מראית העין, כפי שדרשו חז"ל {{ממ|[[בבלי/תענית/י/ב|תענית י:]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מב#א|בראשית מב א]]}} 'למה תתראו'{{הערה|ואף שבמדרש {{דיוק מקור}} אמרו ששלמו שערי מכדא, זה היה אחר שנה ראשונה.}}, ובשביל יוסף לא היה להם למנוע עצמם מתשמיש בשביל חשש רעב יחיד, ורק יוסף היה נמנע{{הערה|עי' שם שהסיק שאף יוסף לא נמנע כיון שהיה חשוך בנים, אך בלא טעם זה היה אפשר שהיה נמצע מחשש שאביו ואחיו ברעב.}} מחשש שאביו ואחיו רעבים ללחם והם רבים. | ||
* הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישב מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}}.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | * הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישב מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}}.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | ||
* המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מיישב שכיון שלא היה ללוי בת ועדיין לא קיים פריה ורביה הותר לו כמבואר בגמרא שחשוכי בנים מותרים לשמש בשני רעבון. | * המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מיישב שכיון שלא היה ללוי בת ועדיין לא קיים פריה ורביה הותר לו כמבואר בגמרא שחשוכי בנים מותרים לשמש בשני רעבון. | ||