מראי מקומות/אורח חיים/סז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(מראה מקום)
אין תקציר עריכה
 
שורה 4: שורה 4:


;ק"ש דאורייתא או דרבנן
;ק"ש דאורייתא או דרבנן
עיין בתלמוד הבבלי על משניות מסכת ברכות (דף י"ג בדפוס וילנה), [ובדף כ"א בתלמודה של בבל שם מובא שהיה אמורא אחד שסבר שקריאת שמע דרבנן עיין שם].
בגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} נחלקו האמוראים בדין אדם המסופק אם קרא קריאת שמע, אם צריך לחזור ולקרות. דעת שמואל{{הערה|בגמ' שם הגירסא רב יהודה אך ברי"ף ושא"ר הגירסא רב יהודה אמר שמואל.}} שאינו צריך לחזור ולקרות ודעת רבי אלעזר שצריך לחזור ולקרות. בפשטות למדו המפרשים שדעת שמואל {{ממ|כמובא בגמרא שם}} שקריאת שמע בבוקר ובערב חיובה מדרבנן וספק דרבנן לקולא, ואילו דעת רבי אלעזר שחיוב קריאת שמע מדאורייתא וספק דאורייתא לחומרא.


ומדברי רבינו יונה באבות ב,יג, משמע קצת דהוי דרבנן כתפילה, ומאידך הרי"ף בברכות לג, כתב דק"ש דאוריי', וכ"כ רש"י בשבת יא. ד"ה חברים, וכ"כ הר"ן שם, וכ"כ היראים בסי' רנב, וכ"כ האשכול בהל' תפילה ד"ה אמר רב יהודה (יג.), וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' לט, וכן הלכה.   
שורש המחלוקת, כפי שנקטו הראשונים, בביאור הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#ז|דברים ו ז]]}} 'ובשכבך ובקומך' שרבי אלעזר מפרשו כציווי על קריאת פרשת שמע בבוקר ובערב, ואילו שמואל מפרשו כחיוב תמידי על לימוד תורה כעין הכתוב ביהושע {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/א#ח|א ח]]}} 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה'.
 
ומדברי רבינו יונה באבות {{ממ|[[רבינו יונה/אבו/תב#יג|פ"ב מי"ג]]}}, משמע קצת דהוי דרבנן כתפילה, ומאידך הרי"ף בברכות לג, כתב דק"ש דאוריי', וכ"כ רש"י בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/יא/א|יא. ד"ה חברים]]}}, וכ"כ הר"ן שם, וכ"כ היראים {{ממ|[[יראים/רנב|סימן רנב]]}}, וכ"כ האשכול {{ממ|[[ספר האשכול/תפילה/יג/א|הלכות תפילה ד"ה אמר רב יהודה, יג.]]}}, וכ"כ המנהיג {{ממ|[[ספר המנהיג/תפילה/לט|דיני תפילה סימן לט]]}}{{הערה|ע"ע {{עע|קריאת שמע}} אריכות רבה בענין זה.}}.   


ולגבי עד היכן הוי דאורי', הטור בסי' מו,ח, כתב שרבי יהודה החסיד, היה קורא פסוק ראשון ויוצא בו יד"ח ושאר ק"ש היה קורא אחר זמנה, ע"כ, ויש בזה ב' חידושים, חדא שרק פסוק ראשון דאוריי' והשאר דרבנן, ועוד שאפשר לקרוא את שאר ק"ש אף אחר זמן ק"ש כל עוד לא עבר זמן ברכות ק"ש, וכ"כ הב"י בסוף סי' סג, דרק פסוק ראשון דאוריי', ולא הזכיר בזה אלא את דברי רבינו יונה שחולק וסובר שפרשה ראשונה דאורי', אולם בפרי חדש בסי' סז, האריך בזה והביא מחלוקת אי ק"ש דאוריי' או לאו, ואחרי שהסיק דהוי דאוריי', הביא מחלוקת כמה הוי דאוריי', אי פסוק ראשון או פרשה ראשונה או ב' פרשיות ראשונות והסיק דב' פרשיות דאוריי', ויש במה שהבאתי תוספת על דבריו, ועוד יש להעיר גבי המחלוקת עד היכן ק"ש, דתלמידי רבינו יונה בברכות כד, כתבו דלרי"ף פרשה ראשונה בלבד הוי דאוריי', ע"כ, והיראים בסי' רנב, כתב דפרשה ראשונה דאורייתא, ומאידך כתב שם שמי שקרא פסוק ראשון בלבד אינו עובר על מצות התורה, ע"כ, ואפשר דכוונתו כמו שביאר התועפות ראם דעיקר מצוות ק"ש היא פסוק ראשון וצריך מדאורייתא לגמור הפרשה כיון דכל פרשה דלא פסקה משה אנן לא פסקינן לה.
ולגבי עד היכן הוי דאורי', הטור בסי' מו,ח, כתב שרבי יהודה החסיד, היה קורא פסוק ראשון ויוצא בו יד"ח ושאר ק"ש היה קורא אחר זמנה, ע"כ, ויש בזה ב' חידושים, חדא שרק פסוק ראשון דאוריי' והשאר דרבנן, ועוד שאפשר לקרוא את שאר ק"ש אף אחר זמן ק"ש כל עוד לא עבר זמן ברכות ק"ש, וכ"כ הב"י בסוף סי' סג, דרק פסוק ראשון דאוריי', ולא הזכיר בזה אלא את דברי רבינו יונה שחולק וסובר שפרשה ראשונה דאורי', אולם בפרי חדש בסי' סז, האריך בזה והביא מחלוקת אי ק"ש דאוריי' או לאו, ואחרי שהסיק דהוי דאוריי', הביא מחלוקת כמה הוי דאוריי', אי פסוק ראשון או פרשה ראשונה או ב' פרשיות ראשונות והסיק דב' פרשיות דאוריי', ויש במה שהבאתי תוספת על דבריו, ועוד יש להעיר גבי המחלוקת עד היכן ק"ש, דתלמידי רבינו יונה בברכות כד, כתבו דלרי"ף פרשה ראשונה בלבד הוי דאוריי', ע"כ, והיראים בסי' רנב, כתב דפרשה ראשונה דאורייתא, ומאידך כתב שם שמי שקרא פסוק ראשון בלבד אינו עובר על מצות התורה, ע"כ, ואפשר דכוונתו כמו שביאר התועפות ראם דעיקר מצוות ק"ש היא פסוק ראשון וצריך מדאורייתא לגמור הפרשה כיון דכל פרשה דלא פסקה משה אנן לא פסקינן לה.
שורה 23: שורה 25:




{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט